תחיית המתים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אח"כ " ב־"אחר כך ")
מ (החלפת טקסט – " בס' " ב־" בספר ")
שורה 5: שורה 5:
מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]].
מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]].


צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם {{הערת שוליים|זהר שם קמ, א.}}, מארי תורה ואחר כך מארי מצות {{הערת שוליים|שם קפב, א ובביאורי הזהר.}}. ובמדרש איתא{{הערת שוליים| הובא בס' אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על
צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם {{הערת שוליים|זהר שם קמ, א.}}, מארי תורה ואחר כך מארי מצות {{הערת שוליים|שם קפב, א ובביאורי הזהר.}}. ובמדרש איתא{{הערת שוליים| הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על
שמם על פי סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.
שמם על פי סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.


שורה 23: שורה 23:
שלש דעות בענין זה:  
שלש דעות בענין זה:  


א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו {{הערת שוליים|1=[[רמב"ן]] בס' הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא
א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו {{הערת שוליים|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה
{{הערת שוליים|מהר"י אברבנאל בס' מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין
{{הערת שוליים|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין
הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם.{{הערת שוליים|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}} ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערת שוליים|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או יסורים לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהי' איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל. {{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.
הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם.{{הערת שוליים|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}} ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערת שוליים|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או יסורים לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהי' איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל. {{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.



גרסה מ־05:15, 24 במרץ 2014

תחיית המתים היא אחת מהטובות שיהיו לאחר ביאת משיח.

סדרה

מתי ארץ ישראל חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ [1] ואחר כך דור המדבר וי"א האבות[2]. ר' שמעון אומר מתי ארץ ישראל חיים תחלה אחר כך מתי חוץ לארץ ואחר כך ישני חברון. והטעם פירש בספר אבקת רוכל [3] כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה צדיקים וחסידים.

צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם [4], מארי תורה ואחר כך מארי מצות [5]. ובמדרש איתא[6] שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת ענוה יעמוד תחלה.

האנשים שיהיו בזמן תחיית המתים

כתב רבינו סעדיה גאון [7] בעבור שהכתוב לא דבר בזה ולא רבותינו לא קבלו בזה קבלה, נחלקו בזה.

פרטי תחיית הגוף

אותו הגוף עצמו יקום לתחיה, וכמו שכתוב "יחיו מתיך", ולא אמר יברא. כי עצם אחד נשאר מן הגוף, ובזמן התחיה הקב"ה מרככו בטל התחיה, והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף[8].

אם ישנו ליום הדין אחרי שיחיו המתים

שלש דעות בענין זה:

א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו [9]. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה [10]. - ג) דעת האריז"ל, וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם.[11] ומוסיף על זה בספר נשמת חיים[12] זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או יסורים לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהי' איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל. [13].

החיים אחר תחיית המתים

העולם הבא, יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה [14] ואינן חוזרים לעפרם [15] וקיימים לעולמים.

קישורים חיצונים

הרב מנחם מענדל הראל, סדרת מאמרים באתר חב"ד אינפו

הערות שוליים

  1. ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג (וכתובות שם).
  2. זוהר חלק א' קיג, א.
  3. ספר שני ח"ד.
  4. זהר שם קמ, א.
  5. שם קפב, א ובביאורי הזהר.
  6. הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.
  7. בס' אמונות ודעות סוף מ"ז.
  8. זוהר חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.
  9. רמב"ן בספר הגמול ועוד.
  10. מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.
  11. עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.
  12. שם.
  13. בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).
  14. מסכת ברכות יז, א.
  15. סנהדרין צב, א.