משפיע: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " נ"ע" ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – " ]]" ב־"]] ") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת [[תשל"ז]] החל [[הרבי]] לעשות '[[שטורעם]]' גדול בנושא [[משפיע|משפיעים]] ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים. | בשנת [[תשל"ז]] החל [[הרבי]] לעשות '[[שטורעם]]' גדול בנושא [[משפיע|משפיעים]] ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים. | ||
בפרשת שמות תשל"ז הרבי אמר: "והנה ישנו עניין מיוחד שתחלתו ב[[חסידים]] ויש להשתדל שיבוא בפועל בכל מושבותיהם של החסידים, והוא - התקנה שהיתה מאז ומקדם ובפרט בדורות האחרונים עד ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר ]] אשר בכל מקום שבו נמצאים [[אנ"ש]], חסידים או [[יהודים]] שיש לקוות אשר בקרוב ממש ילמדו את תורת החסידות ואת תורת [[חב"ד]] ופירושיה - יהיה יהודי אחד שיקבל על עצמו את תפקיד ה'[[משפיע]]'". הרבי האריך בכל העניינים השייכים לענין המשפיע, כולל סדרי מינויו של משפיע, חובותיו וזכויותיו. | בפרשת שמות תשל"ז הרבי אמר: "והנה ישנו עניין מיוחד שתחלתו ב[[חסידים]] ויש להשתדל שיבוא בפועל בכל מושבותיהם של החסידים, והוא - התקנה שהיתה מאז ומקדם ובפרט בדורות האחרונים עד ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר]] אשר בכל מקום שבו נמצאים [[אנ"ש]], חסידים או [[יהודים]] שיש לקוות אשר בקרוב ממש ילמדו את תורת החסידות ואת תורת [[חב"ד]] ופירושיה - יהיה יהודי אחד שיקבל על עצמו את תפקיד ה'[[משפיע]]'". הרבי האריך בכל העניינים השייכים לענין המשפיע, כולל סדרי מינויו של משפיע, חובותיו וזכויותיו. | ||
בשנת [[תשמ"ה]] הרבי ביטא בדיוק למה הייתה כוונתו כאשר נתן את ההוראה למנות משפיעים: "זו הייתה, למעשה, הכוונה במה שדובר לפני כמה שנים אודות העניין ד"משפיעים" שתפקידם היה אמור להיות - לעורר את כל אלו שנמצאים בסביבתם להוסיף בכל ענייני טוב וקדושה, לקבוע עיתים ל[[תורה]], לעסוק בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, ענייני ה[[מבצעים]] וכו', כולל - שכאשר מתעוררת השאלה אצל מישהו בעניינים אלו, יהיה אל מי לפנות כדי להתייעץ עמו בדבר". באותה שיחה הרבי כאב את העובדה שהמשפיעים לא מנצלים את כחם בדבר שהם צריכים לפעול. | בשנת [[תשמ"ה]] הרבי ביטא בדיוק למה הייתה כוונתו כאשר נתן את ההוראה למנות משפיעים: "זו הייתה, למעשה, הכוונה במה שדובר לפני כמה שנים אודות העניין ד"משפיעים" שתפקידם היה אמור להיות - לעורר את כל אלו שנמצאים בסביבתם להוסיף בכל ענייני טוב וקדושה, לקבוע עיתים ל[[תורה]], לעסוק בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, ענייני ה[[מבצעים]] וכו', כולל - שכאשר מתעוררת השאלה אצל מישהו בעניינים אלו, יהיה אל מי לפנות כדי להתייעץ עמו בדבר". באותה שיחה הרבי כאב את העובדה שהמשפיעים לא מנצלים את כחם בדבר שהם צריכים לפעול. | ||
גרסה מ־03:22, 24 במרץ 2014
המשפיע הוא חסיד - המשתייך בדרך-כלל לשכבת גיל מבוגרת יותר - אשר משמש כדמות רוחנית לחסידים האחרים, להם הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו החסידית. המשפיע החסידי משמר באישיותו ובהנהגותיו את האתוס החסידי האותנטי מן הדורות הקודמים. בד-בבד, בהתוועדויות חסידיות, משפיע ה'משפיע' על מושפעיו דברי חסידות. בדרך כלל המשפיע גם מוסר שיעורי חסידות.
לרוב מתייחס התואר "משפיע" לרב בתומכי תמימים האחראי על לימודי השקפה ואמונה בחסידות אך לא בהכרח. הרבי הורה בעבר הורה למנות משפיע אישי - "עשה לך רב" - שידריך וינהיג בחיי היום-יום וגם בצמתי קבלת החלטות חשובות. המשפיע משמש לחסידים מקור לפניות ומתן הכוונה ומענה בנושאים שונים - הן בענייני עבודה שבלב זו תפילה והן בשאלות ארציות בהן מתקשה החסיד להכריע לבדו ועל-כן פונה אל המשפיע בבקשת סיוע. מתוקף היכרותו המעמיקה של המשפיע את המושפע ומתוקף היותו אובייקטיבי וחף מפניות ואינטרסים אישיים - מצליח המשפיע לראות את התמונה בכללותה, על כל היבטיה, ועל-כן מצוי בעמדה המאפשרת לו להשיא עצה טובה המתאימה לפונה.
המשפיע הוא הדמות הדומיננטית כמעט בכל התוועדות החסידית, ועל-פי רוב הוא משמש בה דובר ראשי - אם לא בלעדי. עם זאת, אין מדובר בהרצאה פרונטאלית בה נותר קהל השומעים פאסיבי, אלא מתקיימת הפריה הדדית מתוך דינמיקה קבוצתית, באווירה בלתי פורמלית וידידותית, שמעורבים בה ניגונים כבדי ראש לצד ניגוני שמחה. המשפיע מנחה את משתתפי ההתוועדות, מעודדם ומדרבנם להפנים ולאמץ את המסר החסידי והלקח הטמון בו בקשר לעבודת ה' הפנימית שלהם, וכן בחיזוק התקשרותם אל רבותינו-נשיאינו ובפרט אל הנשיא שבדור.
מדברי הרבי
בשנת תשל"ז החל הרבי לעשות 'שטורעם' גדול בנושא משפיעים ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים.
בפרשת שמות תשל"ז הרבי אמר: "והנה ישנו עניין מיוחד שתחלתו בחסידים ויש להשתדל שיבוא בפועל בכל מושבותיהם של החסידים, והוא - התקנה שהיתה מאז ומקדם ובפרט בדורות האחרונים עד לכ"ק אדמו"ר אשר בכל מקום שבו נמצאים אנ"ש, חסידים או יהודים שיש לקוות אשר בקרוב ממש ילמדו את תורת החסידות ואת תורת חב"ד ופירושיה - יהיה יהודי אחד שיקבל על עצמו את תפקיד ה'משפיע'". הרבי האריך בכל העניינים השייכים לענין המשפיע, כולל סדרי מינויו של משפיע, חובותיו וזכויותיו.
בשנת תשמ"ה הרבי ביטא בדיוק למה הייתה כוונתו כאשר נתן את ההוראה למנות משפיעים: "זו הייתה, למעשה, הכוונה במה שדובר לפני כמה שנים אודות העניין ד"משפיעים" שתפקידם היה אמור להיות - לעורר את כל אלו שנמצאים בסביבתם להוסיף בכל ענייני טוב וקדושה, לקבוע עיתים לתורה, לעסוק בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, ענייני המבצעים וכו', כולל - שכאשר מתעוררת השאלה אצל מישהו בעניינים אלו, יהיה אל מי לפנות כדי להתייעץ עמו בדבר". באותה שיחה הרבי כאב את העובדה שהמשפיעים לא מנצלים את כחם בדבר שהם צריכים לפעול.
בהמשך השנים הרבי דיבר על הנזק העצום באדישות ובתרדמה של המשפיעים והחובה למלאות את התפקיד לפועל. בשנת תשמ"ז הרבי אף דיבר על כך שתפקיד המשפיע הוא שיקיימו את המנהגים בפועל.
משפיעים בעבר
בין המשפיעים המפורסמים בחסידות חב"ד מהדורות הקודמים:
- הרב חנוך הענדל קוגל - המשפיע הראשון בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.
- הרב שמואל גרונם אסתרמן - המשפיע הראשון, אליו נשלחו תלמידי ישיבת תומכי תמימים עם פתיחתה.
- הרב משולם ידידיה קוראטין, ידוע בכינוי "ר' שילם" - למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, אחר כך נהיה משפיע בישיבה, התפרסם כגדול ה"חוזרים" (על מאמרי חסידות) בדורו. נפטר בצעירותו, בקרמנצ'וג בשנת תרע"ט. אדמו"ר הרש"ב התבטא כי בתלמידו זה הרויח את הקרן מישיבתו, וכל השאר הם רווח נקי.
- הרב שמואל בצלאל שעפטיל - היה עוד מחסידי הצמח צדק ומחנכו של אדמו"ר הריי"צ. היה מדריך את תלמידי הישיבה עד פטירתו בשנת תרס"ד.
- הרב שלמה זלמן הבלין - מתלמידי ישיבת תומכי תמימים הראשונים, בשנת תרע"ב שלח אדמו"ר הרש"ב כמנין תלמידים לפתוח את תורת אמת חברון, ומינהו למשפיע, כעבור זמן עברה הישיבה לירושלים, ובאופיו הלבבי משך צעירים ירושלמים רבים לחסידות חב"ד.
- הרב אלתר שימחוביץ - חתנו וממלא מקומו של הרב שלמה זלמן הבלין.
- הרב חיים שאול ברוק - משפיע בישיבת "אחי תמימים" בראשון לציון.
- הרב אברהם דריזין, הידוע בשמו ר' אברהם מאיור - משפיע בכפר חב"ד.
- הרב זלמן משה היצחקי, כיהן כמשפיע בעיירה החסידית נעוול ולאחר מכן בתל אביב.
- הרב שלמה חיים קסלמן - היה משפיע בישיבות ברוסיה, לאחר המהפכה הקומוניסטית ירד למחתרת, יצא מרוסיה בשנת תש"ו, וכעבור זמן עלה לארץ ישראל, שם שימש כמשפיע בישיבה שנפתחה בלוד (מכונה "הפרדס"), בשנת תש"ז. בשנת תשכ"ג עברה הישיבה לכפר חב"ד. נפטר בשנת תשל"א, לאחר ששימש כמשפיע למעלה מחמישים שנה. השפעתו על תלמידיו הייתה עצומה, והוא נחשב כאחרון המשפיעים בסגנון הישן.
- הרב מנחם מענדל פוטרפס, הידוע בשמו ר' מענדל - מונה על ידי הרבי למשפיע בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד לאחר פטירת הרב שלמה חיים קסלמן.
- הרב ניסן נמנוב - היה משפיע תחת שלטון האימים ברוסיה הקומוניסטית, ולאחר עזיבת אדמו"ר הריי"צ נחשב כסמכות העליונה בקרב החסידים, על אף צעירותו, וזאת מחמת היותו למופת בפרישותו ועבודת ה' שלו. עזב את רוסיה בשנת תש"ו, ופתח את הישיבה תומכי תמימים ברינוא בצרפת. נפטר בשנת תשמ"ג. דמות מופת וסמל לחסיד מסור ללא סייג שאינו מוותר על קוצו של יוד.
ממשפיעי ימינו
בין המשפיעים בימינו (על פי סדר הא-ב):
- הרב יוסף יצחק אופן - משפיע בישיבות תורת אמת ירושלים וחסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת).
- הרב משולם זושא אלפרוביץ' - משפיע בישיבת תומכי תמימים קרית גת.
- הרב משה מרדכי ארנשטיין - משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת).
- הרב שניאור זלמן גופין - משפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
- הרב מענדל וועכטר - משפיע בנחלת הר חב"ד.
- הרב יואל כהן - משפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.
- הרב עופר מיודובניק - משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת).
- הרב יוסף יצחק סגל - משפיע בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
- הרב שלום פלדמן - משפיע אנ"ש כפר חב"ד ובישיבת תומכי תמימים חולון.
- הרב יואל נפרסטק משפיע בישיבת חח"ל צפת קטנה