י"ח בטבת: הבדלים בין גרסאות בדף
(רוב מוחלט בדף שיחה) |
|||
שורה 9: | שורה 9: | ||
*[[תש"י]] - רבי משה כלפון הכהן, מחכמי ג'רבה ומחבר הספרים 'שואל ונשאל' ו'ברית כהונה', נפטר. | *[[תש"י]] - רבי משה כלפון הכהן, מחכמי ג'רבה ומחבר הספרים 'שואל ונשאל' ו'ברית כהונה', נפטר. | ||
== | == נולדו == | ||
*[[תקע"ט]] - הרב [[יוסף תומרקין]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ורבה של [[קרמנצ'וג]] | *[[תקע"ט]] - הרב [[יוסף תומרקין]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ורבה של [[קרמנצ'וג]]. | ||
*[[תשע"ב]] - | |||
== נפטרו == | |||
*[[תש"ע]] - ר' [[אליהו קופרמן]] | |||
*[[תשע"ב]] - הרב [[משה יעקב ווייס]], מחשובי רבני חב"ד. | |||
{{להיום יום|י"ח|טבת}} | {{להיום יום|י"ח|טבת}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ד י"ח]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד|ד י"ח]] |
גרסה מ־04:05, 23 במרץ 2014
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י"ח בטבת הוא היום השמונה עשר בחודש טבת.
אירועים ביהדות
- ד'ר"ל - האמוראים רב הונא מרי בר מר זוטרא ורב משרשיא בר פקוד, נעקדו על קידוש ה'.
- תר"א - רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, מחבר ספר 'בני יששכר', נפטר.
- תרנ"ה - רבי אליהו יהושע עובדיה, דיין בבגדאד, בבל, נפטר.
- תשס"ז - רבי אריה לייבוש הלברשטאם מז'מיגרד, מחבר ספר 'אריה שאג', נפטר.
- תש"י - רבי משה כלפון הכהן, מחכמי ג'רבה ומחבר הספרים 'שואל ונשאל' ו'ברית כהונה', נפטר.
נולדו
- תקע"ט - הרב יוסף תומרקין, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש ורבה של קרמנצ'וג.
נפטרו
- תש"ע - ר' אליהו קופרמן
- תשע"ב - הרב משה יעקב ווייס, מחשובי רבני חב"ד.
הפתגם היומי - י"ח בטבת - מלוח היום יום |
---|
גם העולה לתורה אומר חזק חו"נ. באמירת ויהי נועם במוצאי שבת קודש כופלים פסוק "אורך ימים" גו', אבל לא בתפילת שחרית.
בהיות הצמח צדק ילד ולמד את הכתוב "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה", תירגם לו מורו - על פי פירוש בעל הטורים - יעקב אבינו האט געלעבט די זיבעצן בעסטע יאהרען אין מצרים (= יעקב אבינו חי את שבע עשרה שנותיו הטובות במצרים). כשבא הביתה מהחדר שאל את זקנו אדמו"ר הזקן: היתכן שיעקב אבינו, בחיר האבות, יהיו מבחר שנות חייו י"ז שנה שגר בארץ מצרים ערות הארץ. ויענהו אדמו"ר הזקן: "כתיב "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה", ואיתא במדרש - מובא ברש"י - אמר ר' נחמיה להתקין לו בית תלמוד, שתהא שם תורה ושיהיו השבטים הוגים בתורה. להורות לפניו גשנה, אז מען לערענט תורה ווערט מען נעהנטער צום אויבערשטען ברוך הוא, און אויך אין מצרים איז געווען ויחי געלעבט" (= כשלומדים תורה מתקרבים לקדוש ברוך הוא וגם מצרים נהיית ויחי). |