חלוקת הש"ס: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "סה"ש " ב־"ספר השיחות ") |
מ (החלפת טקסט – " ע"ד " ב־" על דבר ") |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
כך יוצא שלומדים את הש"ס מספר רב של פעמים, כאשר בכל קהילה מתקיימת חלוקה נפרדת. | כך יוצא שלומדים את הש"ס מספר רב של פעמים, כאשר בכל קהילה מתקיימת חלוקה נפרדת. | ||
נוהגים לחלק את הש"ס כולו, גם המסכתות שאין בהם גמרא (כמו זרעים וטהרות), וגם תמיד ומדות (אף שאינם אלא סיפור){{הערת שוליים|קונטרס | נוהגים לחלק את הש"ס כולו, גם המסכתות שאין בהם גמרא (כמו זרעים וטהרות), וגם תמיד ומדות (אף שאינם אלא סיפור){{הערת שוליים|קונטרס על דבר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו תשנ"ב}}. | ||
כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב ולתת את הכתב לאחר, שהרי רואים שזה פועל תוספת כוח וזירוז גם אם יהיו קשיים בדבר, בידעו שיכול לשאול ולברר אצלו האם אומנם קיים הבטחתו!{{הערת שוליים|קונטרס | כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב ולתת את הכתב לאחר, שהרי רואים שזה פועל תוספת כוח וזירוז גם אם יהיו קשיים בדבר, בידעו שיכול לשאול ולברר אצלו האם אומנם קיים הבטחתו!{{הערת שוליים|קונטרס על דבר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו תשנ"ב}}. | ||
[[הרבי]] היה נוהג לקחת בדרך כלל את [[מסכת סנהדרין]]. | [[הרבי]] היה נוהג לקחת בדרך כלל את [[מסכת סנהדרין]]. | ||
גרסה מ־04:04, 20 במרץ 2014
חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום, במסגרת החלוקה מחולק הש"ס וכל אחד לוקח על עצמו ללמוד מסכת במשך השנה. אדמו"ר הזקן עורר על כך באגרת הקודש[1]. על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו - ראש השנה לחסידות, לכבוד שחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו.
תולדות החלוקה
עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ [2]: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות כ"ק אדמו"ר הזקן בזה, וזה לשונו[3]: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור".
אדמו"ר המהר"ש כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה[4].
על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת תרס"ג ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס בכ"ד טבת - יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת תשי"ג שוב קבע הרבי את המנהג של חלוקת הש"ס לי"ט כסלו[5].
כשהיה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח[6].
בחלוקת הש"ס כמה עניינים[7]:
א) תלמוד תורה של המסכת אשר לקח לחלקו. ב) לימוד המסכת בתור חלק מלימוד כל הש"ס. ג) כאילו לומד (בשותפות) את כל הש"ס כולו. ד) נחשב כלימוד בעשרה ויותר. ה) מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים חלק בלימודו.
פרטי החלוקה
במסגרת החלוקה מחולק הש"ס בין אנ"ש - כל אחד מסכת. כך יוצא שלומדים את הש"ס מספר רב של פעמים, כאשר בכל קהילה מתקיימת חלוקה נפרדת.
נוהגים לחלק את הש"ס כולו, גם המסכתות שאין בהם גמרא (כמו זרעים וטהרות), וגם תמיד ומדות (אף שאינם אלא סיפור)[8].
כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב ולתת את הכתב לאחר, שהרי רואים שזה פועל תוספת כוח וזירוז גם אם יהיו קשיים בדבר, בידעו שיכול לשאול ולברר אצלו האם אומנם קיים הבטחתו![9].
הרבי היה נוהג לקחת בדרך כלל את מסכת סנהדרין.
נוהגים להדביק בכותלי בית-הכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, "לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה'"[10].
אלו שנמצאים במקום שהוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס - מצטרפים לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי על ידי "מחנה ישראל"[11].
על חלוקת הש"ס הפקיד הרבי את הרב שלום מענדל סימפסון, במסגרת מחנה ישראל.
קישורים חיצוניים
- רישום און-ליין בחלוקת הש"ס המרכזית.
הערות שוליים
- ↑ אגה"ק ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסו"ס התניא
- ↑ אג"ק שלו ח"י עמ' סא-סב
- ↑ אגה"ק ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסו"ס התניא
- ↑ "היום-יום י"ח אדר-ב; ובענייננו, ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' עמ' 499
- ↑ ספר השיחות תשנ"א עמ' 492. ובמקור: 'תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"ג חלק א' עמ' 216
- ↑ ס' ליובאוויטש וחייליה עמ' 45
- ↑ מכתב בספר השיחות תשנ"א עמ' 497
- ↑ קונטרס על דבר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו תשנ"ב
- ↑ קונטרס על דבר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו תשנ"ב
- ↑ ממכתב בספר השיחות תשנ"ב עמ' 496. 'בית חיינו', גיליון 117 עמ' 29
- ↑ ספר-המנהגים