מסכת תמיד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "משא"כ " ב־"מה שאין כן ")
מ (החלפת טקסט – "יו"ט" ב־"יום טוב")
שורה 9: שורה 9:
[[הרבי]] מקשה, צריך לכתוב במסכת ביצה שצריך להקשות את הבהמה לפני השחיטה, הלא דין זה כבר כתוב במסכת תמיד "השקו את התמיד בכוס של זהב" וכן ההיפך למה צריך ללמוד במסכת תמיד.  
[[הרבי]] מקשה, צריך לכתוב במסכת ביצה שצריך להקשות את הבהמה לפני השחיטה, הלא דין זה כבר כתוב במסכת תמיד "השקו את התמיד בכוס של זהב" וכן ההיפך למה צריך ללמוד במסכת תמיד.  


מתרץ הרבי, שיש שני חילוקים: הצורך לכתוב גם במסכת תמיד -, כי בדברי חול יכול לעשות כרצונו גם דברים שאינם מוכרחים, בשונה מקדשים שאסור לעשות עבודות מיותרות, ולכן היה אפש"ל שאין זה בכלל עבודה, ואם כן אסור לעשותו ביו"ט. והצורך לכתוב גם במסכת ביצה הוא מכיון ש א. בקדשים יש קפידא מיוחדת שכל הבשר יהיה למזבח וכל העור לכהנים מה שאין כן בחול. ב. במקרה שיש סירכא, שלא יקלקל את בהמה מלהקריבה על המזבח, למרות שלפי האמת לא היתה דבוקה ונמצא מקלקל קדשים ומאבד צורתה לחינם{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25046&hilite=40edc2bc-dba6-454d-96e8-afaecc7ced07&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=281 חלק י"ד].}}.
מתרץ הרבי, שיש שני חילוקים: הצורך לכתוב גם במסכת תמיד -, כי בדברי חול יכול לעשות כרצונו גם דברים שאינם מוכרחים, בשונה מקדשים שאסור לעשות עבודות מיותרות, ולכן היה אפש"ל שאין זה בכלל עבודה, ואם כן אסור לעשותו ביום טוב. והצורך לכתוב גם במסכת ביצה הוא מכיון ש א. בקדשים יש קפידא מיוחדת שכל הבשר יהיה למזבח וכל העור לכהנים מה שאין כן בחול. ב. במקרה שיש סירכא, שלא יקלקל את בהמה מלהקריבה על המזבח, למרות שלפי האמת לא היתה דבוקה ונמצא מקלקל קדשים ומאבד צורתה לחינם{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25046&hilite=40edc2bc-dba6-454d-96e8-afaecc7ced07&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=281 חלק י"ד].}}.


=== קישורים חיצוניים ===
=== קישורים חיצוניים ===

גרסה מ־09:54, 19 במרץ 2014

במסכת תמיד יש שבעה פרקים, ו13 דפים.

המסכת עוסקת בדינים שונים הקשורים לבית המקדש, שמירת הר הבית, פיס המזבח, כהן גדול, ועוד.

שחיטה ביום טוב

בסיום מסכת ביצה שנינו: אין משקין ושוחטין את המדבריות, כלומר למרות שמותר לשחוט, אין לשחוט את הבהמות המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הביתות. בגמרא שואלת מה אריכות הלשון "משקין ושוחטיו", ומתרץ שהחידוש הוא שעל אדם להשקות את הבהמה לפני השחיטה. יש בכך שני טעמים: א. שתהא נוחה להפשיטה, ולא יהא העור נדבק בבשר. ב. כדי שאם תהא סירכה על הריאה, תשמט הסירכה, וכך לא יהיו צריכים להטריף את הבהמה.

הרבי מקשה, צריך לכתוב במסכת ביצה שצריך להקשות את הבהמה לפני השחיטה, הלא דין זה כבר כתוב במסכת תמיד "השקו את התמיד בכוס של זהב" וכן ההיפך למה צריך ללמוד במסכת תמיד.

מתרץ הרבי, שיש שני חילוקים: הצורך לכתוב גם במסכת תמיד -, כי בדברי חול יכול לעשות כרצונו גם דברים שאינם מוכרחים, בשונה מקדשים שאסור לעשות עבודות מיותרות, ולכן היה אפש"ל שאין זה בכלל עבודה, ואם כן אסור לעשותו ביום טוב. והצורך לכתוב גם במסכת ביצה הוא מכיון ש א. בקדשים יש קפידא מיוחדת שכל הבשר יהיה למזבח וכל העור לכהנים מה שאין כן בחול. ב. במקרה שיש סירכא, שלא יקלקל את בהמה מלהקריבה על המזבח, למרות שלפי האמת לא היתה דבוקה ונמצא מקלקל קדשים ומאבד צורתה לחינם[1].

קישורים חיצוניים

באורי הרבי

הערות שוליים