רבי תנחומא – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
מ החלפת טקסט – " בכ"מ " ב־" בכמה מקומות " |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
וזהו פירוש שאלת רש"י{{הערת שוליים|על "ועצי שטים".}} "ומאין היו להם במדבר", כלומר, מאין היו עצי שטים '''מוכנים''' בידם במדבר ולא היה חסר אלא קיחה מידם [היינו שהדגשת רש"י "במדבר" אין כוונתה מפני שאין עצים גדלים במדבר, אלא שאין דרך בני אדם להשתמש בעצים, ובפרט עצים כאלה בהיותם בדרך במדבר. ומתרץ רש"י "פירש רבי תנחומא [[יעקב אבינו]] צפה כו' והביא ארזים כו' וצוה [[שבטים|לבניו]] ליטלם עמהם [[יציאת מצרים|כשיצאו ממצרים]]". | וזהו פירוש שאלת רש"י{{הערת שוליים|על "ועצי שטים".}} "ומאין היו להם במדבר", כלומר, מאין היו עצי שטים '''מוכנים''' בידם במדבר ולא היה חסר אלא קיחה מידם [היינו שהדגשת רש"י "במדבר" אין כוונתה מפני שאין עצים גדלים במדבר, אלא שאין דרך בני אדם להשתמש בעצים, ובפרט עצים כאלה בהיותם בדרך במדבר. ומתרץ רש"י "פירש רבי תנחומא [[יעקב אבינו]] צפה כו' והביא ארזים כו' וצוה [[שבטים|לבניו]] ליטלם עמהם [[יציאת מצרים|כשיצאו ממצרים]]". | ||
ובזה מתורץ גם כן דיוק ל' רש"י "'''פירש''' רבי תנחומא" - שזהו לשון בלתי רגיל בפרש"י, ועוד זאת - דברי התנחומא לכאורה אינם פירוש דברי הכתוב, אלא אגדה המתרצת שאלה המתעוררת בסיפור עשיית המשכן, ואיך מתאים הלשון "פירש רבי תנחומא"? והל"ל "איתא במדרש תנחומא"{{הערת שוליים|או, כרגיל | ובזה מתורץ גם כן דיוק ל' רש"י "'''פירש''' רבי תנחומא" - שזהו לשון בלתי רגיל בפרש"י, ועוד זאת - דברי התנחומא לכאורה אינם פירוש דברי הכתוב, אלא אגדה המתרצת שאלה המתעוררת בסיפור עשיית המשכן, ואיך מתאים הלשון "פירש רבי תנחומא"? והל"ל "איתא במדרש תנחומא"{{הערת שוליים|או, כרגיל בכמה מקומות בפרש"י - לכתוב הפירוש ולסיים פירושו בציון מקורו: תנחומא.}}. אלא מפני פירוש לשון הכתוב, שבו מודגש שהדברים שנדבו למלאכת ה[[משכן]] היו מוכנים בידם ולא היתה חסרה אלא הקיחה, כנ"ל. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{אמוראים}} | {{אמוראים}} | ||
[[קטגוריה:אמוראים|תנחומא]] | [[קטגוריה:אמוראים|תנחומא]] | ||