משה מרדכי בידרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ח"א " ב־" חלק א' ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משה מרדכי מלעלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה מרדכי מלעלוב]] | [[קובץ:משה מרדכי מלעלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה מרדכי מלעלוב]] | ||
'''רבי משה מרדכי מלעלוב''' הינו | '''רבי משה מרדכי מלעלוב''' הינו האדמו"ר מ(קרלין )[[לעלוב]]. | ||
נולד ב[[ירושלים]] לאביו רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בשנת [[תרס"ג]]. עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. היה מקובל בדורו כאחד מצדיקי הדור ופועל ישועות אשר אלפים שחרו לפתחו. רוח הקודש שלו היתה מן המפורסמות. שימש כאדמו"ר לשני חסידויות, לעלוב - כממשיך אביו, וכאדמו"רם של זקני חסידי קרלין (הנקראים כיום פינסק-קארלין) - כממשיך דרך רבי אברהם אלימלך מקרלין רבו. | נולד ב[[ירושלים]] לאביו רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בשנת [[תרס"ג]]. עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. היה מקובל בדורו כאחד מצדיקי הדור ופועל ישועות אשר אלפים שחרו לפתחו. רוח הקודש שלו היתה מן המפורסמות. שימש כאדמו"ר לשני חסידויות, לעלוב - כממשיך אביו, וכאדמו"רם של זקני חסידי קרלין (הנקראים כיום פינסק-קארלין) - כממשיך דרך רבי אברהם אלימלך מקרלין רבו. | ||
גרסה מ־11:09, 16 במרץ 2014
רבי משה מרדכי מלעלוב הינו האדמו"ר מ(קרלין )לעלוב.
נולד בירושלים לאביו רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בשנת תרס"ג. עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. היה מקובל בדורו כאחד מצדיקי הדור ופועל ישועות אשר אלפים שחרו לפתחו. רוח הקודש שלו היתה מן המפורסמות. שימש כאדמו"ר לשני חסידויות, לעלוב - כממשיך אביו, וכאדמו"רם של זקני חסידי קרלין (הנקראים כיום פינסק-קארלין) - כממשיך דרך רבי אברהם אלימלך מקרלין רבו.
רבי משה מרדכי, זכה לראות את אדמו"ר הריי"צ בביקור תרפ"ט בארץ הקודש וסיפר כי אף שמע ממנו אז מאמר חסידות. לאחר הסתלקות האדמו"ר הריי"צ עם קבלת הנשיאות על ידי הרבי התבטא בביטויי הערצה מופלאים על הרבי. במשך השנים תמך במפעלי הרבי, כגון במבצע תפילין, אות בספר תורה ועוד. ידוע כי במשך השנים היה בקשר מסרים עם בית חיינו בעוד ענייני הכלל והפרט.
התקשרותו לרבי
מסופר כי אחד מחסידיו שהיה גם מקורב לחב"ד עמד לפני אירוסין, אך כלתו התנתה כי כל זאת הוא בתנאי שלא יתלה תמונה של האדמו"ר מליובאוויטש בביתו. החסיד שאל את רבי משה מרדכי כיצד להתייחס לדרישה זו, הרבי מלעלוב הגיב ואמר כי בת ישראל אשר אינה מוכנה לתלות תמונה של הרבי מליובוויטש בביתה הרי זה מורה על חיסרון ביראת שמים. על כן - אמר רבי משה מרדכי, כדי להשלים ולתקן חסרונה, עליה לשמוע את ניגונו של הרבי- צמאה לך נפשי כפי שהוא מושר על ידי הרבי מליובאוויטש, כי זו סגולה ליראת שמים.
עם ייסוד תקנת הרמב"ם היומי, כתב דברי עידוד וקריאה להצטרף לקהל לומדי הרמב"ם היומי והוסיף כי זכות גדולה היא לכל המשתתף בלימוד זה שכן על ידי כך מתקשר הלומד עם הצדיק - הרבי מליובאוויטש אשר תיקן תקנה זו.
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.[1]
בחשון תשמ"ה באה משלחת מבני רבי משה מרדכי מלעלוב לרבי. בתחילת היחידות שואלם הרבי: בודאי יש בידכם דרישת שלום מארץ הקודש. ותשובתם היא: אבינו האדמו"ר מלעלוב ביקש למסור דרישת שלום ושולח את ברכתו לכ"ק אדמו"ר שליט"א בעבודתו הקדושה להחדיר יראת שמים וחסידות בלבם של ישראל (ועוד ענין שנמסור לאדמו"ר שליט"א אחר כך - ביחידות)[2].
נפטר כ"ד טבת תשמ"ז שהוא גם יום ההילולא של אדמו"ר הזקן.
צאצאיו
לרבי משה מרדכי מלעלוב שבעה בנים. חלקם למדו בצעירותם בישיבת תומכי תמימים חב"ד בתל אביב. לאחר פטירתו נתמנו שלושה מבניו לאדמו"רי לעלוב:
- בנו בכורו רבי אברהם בידרמן - אדמו"ר מלעלוב, ירושלים.
- בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן - אדמו"ר מלעלוב בבית מדרש אביו בשיכון ה' ב"ב.
- בנו רבי אלתר בידרמן - אדמו"ר מלעלוב, בני ברק.
בניהם-נכדיו ממשיכים באדמו"רות לעלוב:
- רבי פנחס שליט"א - אדמו"ר מניקלשבורג, ירושלים.
- רבי בער שליט"א - אדמו"ר מפייטרקוב, ירושלים.
- רבי שמעלקא שליט"א מאן להתעטר באדמו"רות.
- צאצאי בנו רבי דוד נמנים על חסידי חב"ד.