תקנת המשקה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " תו"מ " ב־" תורת מנחם " |
מ החלפת טקסט – " ש"פ " ב־" שבת פרשת " |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''תקנת המשקה''', הנה תקנה להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב"ד, שתיקן [[הרבי]]. בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה[[משקה]] יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים. | '''תקנת המשקה''', הנה תקנה להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב"ד, שתיקן [[הרבי]]. בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה[[משקה]] יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים. | ||
במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות<REF>ראה משיחת | במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות<REF>ראה משיחת שבת פרשת נשא תשכ"ח – שיחות קודש תשכ"ח ח"ב (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים תש"מ (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ – [[תורת מנחם]] תשד"מ ח"ב עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. – אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ תשמ"ח - [[תורת מנחם]] תשמ"ח ח"ב עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי – יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה – כראוי לדרך חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)". משיחת שבת פרשת תצא תשמ"ח – [[תורת מנחם]] תשמ"ח ח"ד עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות – כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועאכו"כ חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" – שייכת ללוט") ועוד.</REF>. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה. | ||
==פרטי התקנה== | ==פרטי התקנה== | ||
א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה<REF>ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש תשכ"ג עמ' 282-3.</REF>. | א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה<REF>ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש תשכ"ג עמ' 282-3.</REF>. | ||
ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים [[לחיים]]. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל משנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע)<REF>ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: | ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים [[לחיים]]. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל משנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע)<REF>ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשכ"ג. פורים, שבת פרשת בלק (י"ז תמוז) תשכ"ד. שבת פרשת שמיני (מבה"ח ניסן), י"ב תמוז תשכ"ה. שבת פרשת נח תשכ"ז. יום ב' דחה"ש תשכ"ח. שבת פרשת דברים תש"מ. | ||
וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י"ג ניסן, | וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י"ג ניסן, שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשמ"ב. שבת פרשת בלק תשד"מ. שבת פרשת מקץ תשמ"ה. ליל י"ב טבת תשמ"ז. אחרון של פסח תשמ"ח. | ||
(ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור "ההגבלה הידועה". | (ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור "ההגבלה הידועה". | ||
ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.</REF>. | ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.</REF>. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש<REF>שיחות קודש תשל"א ח"ב עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' ח"ה עמ' סח').</REF>. | י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש<REF>שיחות קודש תשל"א ח"ב עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' ח"ה עמ' סח').</REF>. | ||
י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני<REF>שבת פרשת נח תשכ"ז – שיחת קודש תשכ"ז. עד"ז אמר בשיחת | י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני<REF>שבת פרשת נח תשכ"ז – שיחת קודש תשכ"ז. עד"ז אמר בשיחת שבת פרשת בלק (ז' תמוז) תשד"מ (תו"מ תשד"מ ח"ג עמ' 2122): ".. ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" – הנה במוצאי יו"ט שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! – אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון – לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".</REF>. | ||
==חומר התקנה== | ==חומר התקנה== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קליאמקע" או לא"<REF>יום ב' דחה"ש תשכ"ח – שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.</REF>. | ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קליאמקע" או לא"<REF>יום ב' דחה"ש תשכ"ח – שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.</REF>. | ||
ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים"<REF>ליל ט"ו שבט תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.</REF>, ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו"<REF>זאת חנוכה תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.</REF>. ואם כן "מדוע צריך להדחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאנו"<REF>ש"פ שמיני תשמ"א שיחות קודש ה'תשמ"א.</REF>. וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו"<REF>התוועדויות ה'תשד"מ ח"ג | ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים"<REF>ליל ט"ו שבט תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.</REF>, ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו"<REF>זאת חנוכה תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.</REF>. ואם כן "מדוע צריך להדחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאנו"<REF>ש"פ שמיני תשמ"א שיחות קודש ה'תשמ"א.</REF>. וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו"<REF>התוועדויות ה'תשד"מ ח"ג שבת פרשת בלק.</REF>. | ||
ד. פעם אמר כי השתיה יתר מן המידה מהרס פעולות ה[[מבצעים]]<REF>מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.</REF>. "וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"<REF>תרגום משיחת | ד. פעם אמר כי השתיה יתר מן המידה מהרס פעולות ה[[מבצעים]]<REF>מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.</REF>. "וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"<REF>תרגום משיחת שבת פרשת נשא תשכ"ח – שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.</REF>. | ||
ה. "מה שחושב שמגביר את [[נפש האלוקית]] על [[נפש הבהמית]] – הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון"<REF>יום ב' דחה"ש תשכ"ח – שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.</REF>. | ה. "מה שחושב שמגביר את [[נפש האלוקית]] על [[נפש הבהמית]] – הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון"<REF>יום ב' דחה"ש תשכ"ח – שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.</REF>. | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
ג. פורים [[תשמ"א]] – אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות<REF>פורים היה ביום שישי עש"ק פ' צו, אחר מנחה נכנס הרבי שוב – באופן פתאומי – לזאל למעלה ואמר מאמר דא"ח ד"ה "ליהודים היתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר הרבי לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.</REF>. | ג. פורים [[תשמ"א]] – אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות<REF>פורים היה ביום שישי עש"ק פ' צו, אחר מנחה נכנס הרבי שוב – באופן פתאומי – לזאל למעלה ואמר מאמר דא"ח ד"ה "ליהודים היתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר הרבי לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.</REF>. | ||
ד. פורים [[תשמ"ט]] – אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"<REF>בשיחת פורים תשמ"ט אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים – עכ"פ בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועד"ז בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיו"ב), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויה"ר שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת | ד. פורים [[תשמ"ט]] – אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"<REF>בשיחת פורים תשמ"ט אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים – עכ"פ בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועד"ז בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיו"ב), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויה"ר שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).</REF>. | ||
===המסקנה=== | ===המסקנה=== | ||