ציור אדמו"ר הזקן – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "ג"כ " ב־"גם כן"
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "גם כן" ב־"גם כן "
שורה 33: שורה 33:


=== שני מכתבים מאדמו"ר מקאפוסט ===  
=== שני מכתבים מאדמו"ר מקאפוסט ===  
א) מכתבו קבלתי לנכון. והנני להשיבו שודאי טוב הדבר להדפיס תמונת אדמו"ר הזקן נ"ע זיע"א. רק שישיג מעל' הסכמות ואזהרות מרבני זמניננו על השגת גבול כו'. כי אחרי שיתפזר התמונה על המדינה יוכלו אחרים גם כןלהדפיס, ע"כ נצרך שיהי' מעל' בטוח מהשגת גבול. וכשיודפס ישלח לי ג' או ד' תמונות ואשלם לו במיטב כסף אי"ה. מוס"פ התעודה מהרב דווארשא לחזרה. והעיקר להשיג רשיון מהממשלה הרוממה כנימוס. לידידינו הג' ר"נ בירכנהיים שי' השבתי כעת כנ"ל.
א) מכתבו קבלתי לנכון. והנני להשיבו שודאי טוב הדבר להדפיס תמונת אדמו"ר הזקן נ"ע זיע"א. רק שישיג מעל' הסכמות ואזהרות מרבני זמניננו על השגת גבול כו'. כי אחרי שיתפזר התמונה על המדינה יוכלו אחרים גם כן להדפיס, ע"כ נצרך שיהי' מעל' בטוח מהשגת גבול. וכשיודפס ישלח לי ג' או ד' תמונות ואשלם לו במיטב כסף אי"ה. מוס"פ התעודה מהרב דווארשא לחזרה. והעיקר להשיג רשיון מהממשלה הרוממה כנימוס. לידידינו הג' ר"נ בירכנהיים שי' השבתי כעת כנ"ל.


ב) מכתבו גם התמונות קבלתי לנכון כו'.
ב) מכתבו גם התמונות קבלתי לנכון כו'.
שורה 153: שורה 153:


בשנת [[תש"ג]] נדפס [[ספר התניא]] 'ליקוטי אמרים' במונקאטש, בהוצאתו של הר' צבי אלימלך קאליש. בסוף הספר, בע' 352-327, נספח קונטרס בשם 'תולדות התניא', בעריכת הנ"ל, ובסופו הוא כותב:
בשנת [[תש"ג]] נדפס [[ספר התניא]] 'ליקוטי אמרים' במונקאטש, בהוצאתו של הר' צבי אלימלך קאליש. בסוף הספר, בע' 352-327, נספח קונטרס בשם 'תולדות התניא', בעריכת הנ"ל, ובסופו הוא כותב:
בדור הקודם אתרחשי ניסא שתמונה וצורה הקדושה של הרב ז"ל אשר נעשה על ידי אומן מומחה בי[ו]שבו בשנת תקנ"ט במאסר (בפעטערבורג) נמצא והי' בבית הגראף טשיקעוויטץ אשר אבותיו הנחילוהו בצוואה לשמרו כבבת עינו כי זהו צורה של איש אלקים קדוש, ונכדי המחבר שלמו בעד התמונה הון רב והעתיקוה בדפוס בשנת תרמ"ט בהסכמת הבד"צ דק"ק ווארשא גם נכדי המחבר האדמו"רים הגדולים עלו בהסכמה להו"ל ע"פ תבל צורה הקדושה אשר הודה זיו והדרה מעוררות ליראת שמים, מאז חביבה ביותר צורה הקדושה הזאת אצל אנ"ש חסידי חב"ד, ובסיפורי האדמו"ר מליבאוויטש נמצאים מעשיות שהתמונה הקדושה פעלה התעוררות התשובה לכמה אנשים שכבר היה בעמקי שאול תחתיי' שנטו מדרך התורה, וחזרו בתשובה. גם אנחנו השתדלנו כעת להמציא תמונה הק' הזאת להקוראים בתולדות המחבר. וזאת לדעת שהתמונה לא היה בתחילתה "פאטאגראפיע" רק ציור מאומן מומחה כאמור. וכאשר בשנת תרמ"ט אסר הבד"צ להשיג גבול של המו"ל התמונה כן הנני גם כןאוסר לעשות כמתכונתו עד כלות זמן האיסור של ההדפסה על ספה"ק לקו"א.
בדור הקודם אתרחשי ניסא שתמונה וצורה הקדושה של הרב ז"ל אשר נעשה על ידי אומן מומחה בי[ו]שבו בשנת תקנ"ט במאסר (בפעטערבורג) נמצא והי' בבית הגראף טשיקעוויטץ אשר אבותיו הנחילוהו בצוואה לשמרו כבבת עינו כי זהו צורה של איש אלקים קדוש, ונכדי המחבר שלמו בעד התמונה הון רב והעתיקוה בדפוס בשנת תרמ"ט בהסכמת הבד"צ דק"ק ווארשא גם נכדי המחבר האדמו"רים הגדולים עלו בהסכמה להו"ל ע"פ תבל צורה הקדושה אשר הודה זיו והדרה מעוררות ליראת שמים, מאז חביבה ביותר צורה הקדושה הזאת אצל אנ"ש חסידי חב"ד, ובסיפורי האדמו"ר מליבאוויטש נמצאים מעשיות שהתמונה הקדושה פעלה התעוררות התשובה לכמה אנשים שכבר היה בעמקי שאול תחתיי' שנטו מדרך התורה, וחזרו בתשובה. גם אנחנו השתדלנו כעת להמציא תמונה הק' הזאת להקוראים בתולדות המחבר. וזאת לדעת שהתמונה לא היה בתחילתה "פאטאגראפיע" רק ציור מאומן מומחה כאמור. וכאשר בשנת תרמ"ט אסר הבד"צ להשיג גבול של המו"ל התמונה כן הנני גם כן אוסר לעשות כמתכונתו עד כלות זמן האיסור של ההדפסה על ספה"ק לקו"א.


בסופו של דבר לא נדפסה שם תמונת אדמו"ר הזקן. הסיפור הנזכר מ"סיפורי האדמו"ר מליבאוויטש" הוא זה שב'לקוטי דיבורים' כרך ד ע' 1445; כרך א ע' 241-238, שם מסופר על גביר מפטרבורג, מגזע החסידים, שמיד עם הדפסת תמונתו של אדמו"ר הזקן הזמין אצל אחד מגדולי הציירים שיעתיק עבורו את התמונה, וכן את תמונת אדמו"ר הצמח-צדק, שתיהן בפורמט גדול על מנת לקובען בספרייתו. בי"ט כסלו תרנ"ב השתתף בהתוועדות חסידית, התרשם מן הדברים שנאמרו בה - אחר ההתוועדות מצאהו בחדרו, שוכב על הריצפה מול תמונתו של הרבי ובוכה בקול מר: רבי הצילני! - ובעקבות כך חזר בתשובה.
בסופו של דבר לא נדפסה שם תמונת אדמו"ר הזקן. הסיפור הנזכר מ"סיפורי האדמו"ר מליבאוויטש" הוא זה שב'לקוטי דיבורים' כרך ד ע' 1445; כרך א ע' 241-238, שם מסופר על גביר מפטרבורג, מגזע החסידים, שמיד עם הדפסת תמונתו של אדמו"ר הזקן הזמין אצל אחד מגדולי הציירים שיעתיק עבורו את התמונה, וכן את תמונת אדמו"ר הצמח-צדק, שתיהן בפורמט גדול על מנת לקובען בספרייתו. בי"ט כסלו תרנ"ב השתתף בהתוועדות חסידית, התרשם מן הדברים שנאמרו בה - אחר ההתוועדות מצאהו בחדרו, שוכב על הריצפה מול תמונתו של הרבי ובוכה בקול מר: רבי הצילני! - ובעקבות כך חזר בתשובה.