אחשוורוש – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "בנ"י" ב־"בני ישראל" |
מ החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי " |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בשנת שלשת אלפים שלש מאות תשעים ושתים (ג' שצ"ב) ליצירה נתן יד לגזרות [[המן]] האגגי - על ישראל, שביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים. דבר זה קרה לאחר שנהנו מסעודתו של אחשורוש, דבר שביטא את הנהיה לטמיעה והתבוללות בקרב הגויים ותרבותם. | בשנת שלשת אלפים שלש מאות תשעים ושתים (ג' שצ"ב) ליצירה נתן יד לגזרות [[המן]] האגגי - על ישראל, שביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים. דבר זה קרה לאחר שנהנו מסעודתו של אחשורוש, דבר שביטא את הנהיה לטמיעה והתבוללות בקרב הגויים ותרבותם. | ||
בדרך נס התהפך לבבו ובטלה הגזירה, | בדרך נס התהפך לבבו ובטלה הגזירה, על ידי פעולתם המבורכת של [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]], שעוררו את העם לצום ולתשובה - כמסופר במגילה, ומרדכי שהתמסר במיוחד לחינוך ילדי ישראל לתורה, לתפילה ואמונה בה', הביא לביטול הגזירה, עפ"י הכתוב: "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם". | ||
== אחשוורוש בתורת החסידות - גלות השכינה == | == אחשוורוש בתורת החסידות - גלות השכינה == | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
#להגן על ישראל בארץ גלותם, כי הבטיח ה' - "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא גאלתים לכלותם, להפר בריתי אתם כי אני ה' אלקיהם". | #להגן על ישראל בארץ גלותם, כי הבטיח ה' - "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא גאלתים לכלותם, להפר בריתי אתם כי אני ה' אלקיהם". | ||
#לברר בירורים ולהעלות את ניצוצות הקדושה מהגלות, | #לברר בירורים ולהעלות את ניצוצות הקדושה מהגלות, על ידי בני ישראל השרויים שם. | ||
נמצא שבזמן אחשורוש היתה התלבשות השכינה בשושן הבירה, ובני ישראל קיבלו את השפע מלמעלה, | נמצא שבזמן אחשורוש היתה התלבשות השכינה בשושן הבירה, ובני ישראל קיבלו את השפע מלמעלה, על ידי השר של מדי. | ||
== ההשפעה מבחינת "שכינה" == | == ההשפעה מבחינת "שכינה" == | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
על אף ש"אחשורוש" מסמל ומבטא את הירידה והשפלות, שהוא שלילי במהותו, מכל מקום בשרשו הרוחני הוא גבוה ביותר. עפ"י הכלל הידוע ש"כל הגבוה גבוה ביותר כשנופל נופל למטה ביותר". ולכן לפי גודל ירידתו ושיפלותו של אחשורוש, כך גודל שורשו הרוחני. | על אף ש"אחשורוש" מסמל ומבטא את הירידה והשפלות, שהוא שלילי במהותו, מכל מקום בשרשו הרוחני הוא גבוה ביותר. עפ"י הכלל הידוע ש"כל הגבוה גבוה ביותר כשנופל נופל למטה ביותר". ולכן לפי גודל ירידתו ושיפלותו של אחשורוש, כך גודל שורשו הרוחני. | ||
נאמר: "לה' המלוכה" - המלוכה והממשלה היא רק לה', וזה בא לידי ביטוי ומימוש - | נאמר: "לה' המלוכה" - המלוכה והממשלה היא רק לה', וזה בא לידי ביטוי ומימוש - על ידי מלך ישראל שהוא בחינת [[מרכבה]] ל[[מלכות דאצילות]]. | ||
אך מפני חטאינו גלינו מארצנו ונפלה מלכות ה' ונתלבשה במלכויות העמים. נמצא כי במלכי אומות העולם ניתנה הארה ממלכות ה', ורק מזה בא להם כח שליטתם, וכמו שמברכים על ראית מלך ממלכי האומות "ברוך כו' שנתן מכבודו לבשר ודם". | אך מפני חטאינו גלינו מארצנו ונפלה מלכות ה' ונתלבשה במלכויות העמים. נמצא כי במלכי אומות העולם ניתנה הארה ממלכות ה', ורק מזה בא להם כח שליטתם, וכמו שמברכים על ראית מלך ממלכי האומות "ברוך כו' שנתן מכבודו לבשר ודם". | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
ולפיכך נרמז שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, בשמו של אחשורוש - מלך בשר ודם שמשל בכיפה. ודרשו רבותינו; "אחשורוש" - שאחרית וראשית שלו. וכן בזהר "בכל אתר המלך סתם דא קב"ה", אעפ"י שלהלכה אין להם דין של שם-קודש או כינוי. וכן כל המסופר אודות אחשורוש, רומז לענינים בסדר ההשתלשלות שלמעלה. | ולפיכך נרמז שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, בשמו של אחשורוש - מלך בשר ודם שמשל בכיפה. ודרשו רבותינו; "אחשורוש" - שאחרית וראשית שלו. וכן בזהר "בכל אתר המלך סתם דא קב"ה", אעפ"י שלהלכה אין להם דין של שם-קודש או כינוי. וכן כל המסופר אודות אחשורוש, רומז לענינים בסדר ההשתלשלות שלמעלה. | ||
מכיון ששרשו העליון של אחשורוש - מלך גוי ורשע - היה גבוה ביותר, כנ"ל, הרי | מכיון ששרשו העליון של אחשורוש - מלך גוי ורשע - היה גבוה ביותר, כנ"ל, הרי על ידי עבודת בירור הניצוצות שעשו מרדכי ואסתר בקליפה קשה זו - ותיקונה, הצליחו לגלות אור עליון ביותר, מלכותו של הקב"ה בעולם, ש"קיימו וקיבלו היהודיים עליהם ועל זרעם", ואמרו חז"ל: "קיימו מה שקיבלו כבר" - במעמד הר סיני, והיתה קבלת התורה מחדש, ובאופן נעלה יותר מסיני, היינו, בלי הכפיה שהיתה בסיני - שכפה עליהם הר כגיגית וכו'. | ||
ומסירות נפש זו הביאה למחיית [[עמלק]] (תלית המן ובניו), עד שאפילו רבים מעמי הארץ מתיהדים. | ומסירות נפש זו הביאה למחיית [[עמלק]] (תלית המן ובניו), עד שאפילו רבים מעמי הארץ מתיהדים. | ||