ציור אדמו"ר הזקן – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן"
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי "
שורה 5: שורה 5:
עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים.  
עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים.  


הפריט הקדום ביותר הנשמר כיום מהציור המקורי הוא טופס מן ההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול, שנעשתה ע"י ר' שמריה שניאורסאהן. טופס זה נמצא בבעלותה של [[ספריית ליובאוויטש]] בניו-יורק, והוא מוצג לעיתים בתערוכות שונות לפני המבקרים בספריה.  
הפריט הקדום ביותר הנשמר כיום מהציור המקורי הוא טופס מן ההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול, שנעשתה על ידי ר' שמריה שניאורסאהן. טופס זה נמצא בבעלותה של [[ספריית ליובאוויטש]] בניו-יורק, והוא מוצג לעיתים בתערוכות שונות לפני המבקרים בספריה.  


== על הציור מ"קובץ התמים" ==
== על הציור מ"קובץ התמים" ==
בחוברת השמינית של קובץ '[[התמים]]' - [[ווארשא]]{{הערה|שיצא ב[[חודש כסלו]] [[תרצ"ט]]}}, במדור ""אגרות קודש", נדפסה התמונה המפורסמת מתואר פניו של אדמו"ר הזקן, ואחריה ההקדמה הבאה:
בחוברת השמינית של קובץ '[[התמים]]' - [[ווארשא]]{{הערה|שיצא ב[[חודש כסלו]] [[תרצ"ט]]}}, במדור ""אגרות קודש", נדפסה התמונה המפורסמת מתואר פניו של אדמו"ר הזקן, ואחריה ההקדמה הבאה:


אחרי הדפסתנו את תמונת פני תואר הוד כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע זצוקללה"ה בקובצנו חוברת שניה (ע' ז) קבלנו כמה מכתבים מעברים שונים בשאלה וחקירה עד כמה התמונה הזו מדוייקת ומאין מקור מוצאה. לאשר בעת שנתפרסמה התמונה הזו בעולם בשנת [[תרמ"ח]] (ראה להלן: [[תרמ"ט]]) ע"י הר' [[שמריה שניאורסון|שמריה שניאורסאן]] מ[[ווארשא]] היה בזה שקלא וטריא בעתונים העברים דזמן ההוא ואחדים הטילו ספק אם התמונה הזו אמיתית. לזאת מצאנו לנכון לפנות בשאלה זו לרבי ([[אדמו"ר הריי"צ]]) והואיל לתת לנו, לפרסם בקובצנו, קטעי רשימותיו משנת [[תרנ"ו]] אשר בהם יסופר מה ששמע מענין התמונה הזו שהספורים האלו מעידים ברור על אמיתתה המדויקת של התמונה. המערכת.
אחרי הדפסתנו את תמונת פני תואר הוד כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע זצוקללה"ה בקובצנו חוברת שניה (ע' ז) קבלנו כמה מכתבים מעברים שונים בשאלה וחקירה עד כמה התמונה הזו מדוייקת ומאין מקור מוצאה. לאשר בעת שנתפרסמה התמונה הזו בעולם בשנת [[תרמ"ח]] (ראה להלן: [[תרמ"ט]]) על ידי הר' [[שמריה שניאורסון|שמריה שניאורסאן]] מ[[ווארשא]] היה בזה שקלא וטריא בעתונים העברים דזמן ההוא ואחדים הטילו ספק אם התמונה הזו אמיתית. לזאת מצאנו לנכון לפנות בשאלה זו לרבי ([[אדמו"ר הריי"צ]]) והואיל לתת לנו, לפרסם בקובצנו, קטעי רשימותיו משנת [[תרנ"ו]] אשר בהם יסופר מה ששמע מענין התמונה הזו שהספורים האלו מעידים ברור על אמיתתה המדויקת של התמונה. המערכת.


לאחר מכן נדפסו שם "לקוטי רשימות מכ"ק הרבי מליובאוויטש" הוא כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, והם מיומן שכתב בשנת [[תרנ"ו]].
לאחר מכן נדפסו שם "לקוטי רשימות מכ"ק הרבי מליובאוויטש" הוא כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, והם מיומן שכתב בשנת [[תרנ"ו]].
שורה 28: שורה 28:


ז"ל התעודה מהגאב"ד דווארשא.
ז"ל התעודה מהגאב"ד דווארשא.
בעזהשי"ת הנה כ' הרבני מוה"ר שניאורסאן נ"י נמצא תח"י [=תחת ידו] תמונת הרב הגאון קדוש עליון נזר ישראל ותפארתו נודע שמו בשערים מרנא ורבנא הררש"ז זצוקללה"ה הנקרא בשם הרב מלאדי זיע"א בעהמ"ח ס' התניא והשו"ע וס' לקו"ת ותו"א. והתמונה הנ"ל השיג אותה הרר"ש הנ"ל אצל הגראף טישקעוויץ כפי התעודה שביד הרר"ש הנ"ל וגושפנקא של הגראף הנ"ל חתום על התעודה כי התמונה הנמצאה תח"י הרר"ש הנ"ל נעתקה בדיוק גדול ממש מן התמונה הראשונה אשר צר אותה צייר אומן נפלא מחכמי חרשים בפ"ב את תואר פני הרה"ק הנ"ל בעצמו בשנת תקנ"ט בפ"ב. והנה כל הרואה התמונה הנ"ל של הרה"ק הנ"ל יפלא הפלא ופלא על זיו הדרת קדש המאיר מהוד פניו. וממבטי עיניו ניכר כי כבוד ה' היה חופף עליו והי' מאיר לארץ ולדרים. וכעת עלה בדעת הרר"ש הנ"ל להוציא לאור ציור התמונה הנ"ל ע"י איש אמן היודע היטב בחרשת אבן ולהפיצה בישראל למען תאיר תמונת פני הרה"ק הנ"ל לאחב"י וידעו כי פניו פני מלאך ה' צבאות התהלך פה אתנו על אדמתינו כו'. וזכות הרב הגאון הקדוש יסייענו להוציא מחשבתו אל הפועל להאיר תמונתו ע"פ תבל. הבעה"ח יום ג' ט"ז אדר שני תרמ"ט לפ"ק פה ווארשא. שמואל זנוויל קלעפפיש מו"צ דפ"ק הנ"ל.
בעזהשי"ת הנה כ' הרבני מוה"ר שניאורסאן נ"י נמצא תח"י [=תחת ידו] תמונת הרב הגאון קדוש עליון נזר ישראל ותפארתו נודע שמו בשערים מרנא ורבנא הררש"ז זצוקללה"ה הנקרא בשם הרב מלאדי זיע"א בעהמ"ח ס' התניא והשו"ע וס' לקו"ת ותו"א. והתמונה הנ"ל השיג אותה הרר"ש הנ"ל אצל הגראף טישקעוויץ כפי התעודה שביד הרר"ש הנ"ל וגושפנקא של הגראף הנ"ל חתום על התעודה כי התמונה הנמצאה תח"י הרר"ש הנ"ל נעתקה בדיוק גדול ממש מן התמונה הראשונה אשר צר אותה צייר אומן נפלא מחכמי חרשים בפ"ב את תואר פני הרה"ק הנ"ל בעצמו בשנת תקנ"ט בפ"ב. והנה כל הרואה התמונה הנ"ל של הרה"ק הנ"ל יפלא הפלא ופלא על זיו הדרת קדש המאיר מהוד פניו. וממבטי עיניו ניכר כי כבוד ה' היה חופף עליו והי' מאיר לארץ ולדרים. וכעת עלה בדעת הרר"ש הנ"ל להוציא לאור ציור התמונה הנ"ל על ידי איש אמן היודע היטב בחרשת אבן ולהפיצה בישראל למען תאיר תמונת פני הרה"ק הנ"ל לאחב"י וידעו כי פניו פני מלאך ה' צבאות התהלך פה אתנו על אדמתינו כו'. וזכות הרב הגאון הקדוש יסייענו להוציא מחשבתו אל הפועל להאיר תמונתו ע"פ תבל. הבעה"ח יום ג' ט"ז אדר שני תרמ"ט לפ"ק פה ווארשא. שמואל זנוויל קלעפפיש מו"צ דפ"ק הנ"ל.


והנה הרר"ש הנ"ל שלח תעודת הרב דווארשא להרבנים נכדי רבינו ובקש הסכמתם ע"ז. והרבה מהם הסכימו ע"ז ונדפסו דבריהם בהמודעה של המו"ל כנ"ל.  
והנה הרר"ש הנ"ל שלח תעודת הרב דווארשא להרבנים נכדי רבינו ובקש הסכמתם ע"ז. והרבה מהם הסכימו ע"ז ונדפסו דבריהם בהמודעה של המו"ל כנ"ל.  
שורה 89: שורה 89:
כדי להפיץ דבר תמונה זו הודיעו בשעתם העתונים העבריים על הופעתה מתוך סנסציה מרובה, ובוריס שץ הדפיס ב"הצפירה"... [=כאן נעתק הקטע שצוטט לעיל].
כדי להפיץ דבר תמונה זו הודיעו בשעתם העתונים העבריים על הופעתה מתוך סנסציה מרובה, ובוריס שץ הדפיס ב"הצפירה"... [=כאן נעתק הקטע שצוטט לעיל].


מכאן, כנראה, ומן המסורה בפי הר' שמריהו ומקורביו שואב רח"מ היילמן בספרו "בית רבי" כשהוא מספר שהתמונה נמצאת באספו של הגראף טישקביץ (אוסף זה עודו קיים בפולין גם כעת), ועל פיה העתיק הצייר מאחב"י (הכונה לשץ) את התמונה שנעשתה בשנת 1798 (לפי שץ רשומה שנת 1796 על המקור) ע"י הצייר גלאוואטשעווסקי.  
מכאן, כנראה, ומן המסורה בפי הר' שמריהו ומקורביו שואב רח"מ היילמן בספרו "בית רבי" כשהוא מספר שהתמונה נמצאת באספו של הגראף טישקביץ (אוסף זה עודו קיים בפולין גם כעת), ועל פיה העתיק הצייר מאחב"י (הכונה לשץ) את התמונה שנעשתה בשנת 1798 (לפי שץ רשומה שנת 1796 על המקור) על ידי הצייר גלאוואטשעווסקי.  


הפרופ. שץ היה מבאי ביתו של הגראף טישקביץ בוילנה ונתמך על-ידו, אך ספק הוא אם היתה תמונה כזו בידי הגראף טישקביץ, וכנראה שעל-ידי סימנים אלה השתדלו הר' שמריהו שניאורסון וידידיו להראות על הנאמנות שבתמונת הרש"ז.
הפרופ. שץ היה מבאי ביתו של הגראף טישקביץ בוילנה ונתמך על-ידו, אך ספק הוא אם היתה תמונה כזו בידי הגראף טישקביץ, וכנראה שעל-ידי סימנים אלה השתדלו הר' שמריהו שניאורסון וידידיו להראות על הנאמנות שבתמונת הרש"ז.
שורה 118: שורה 118:
הכי נכבד, מר שאטץ' בווארשא.
הכי נכבד, מר שאטץ' בווארשא.


... הכתובת על תמונת הרב אחרי הדיוק בה נראה לי, אשר מלה האחרונה יותר קרובה להיות ליאזני ולא ליאדי, כמו שכתב הוא במכתב הראשון וכמו שכתבתי בתעודה שלי, הנני שולח לו קופיא מדויקת עשויה ע"י נייר קאלק, ויוכל להבחין בעצמו.
... הכתובת על תמונת הרב אחרי הדיוק בה נראה לי, אשר מלה האחרונה יותר קרובה להיות ליאזני ולא ליאדי, כמו שכתב הוא במכתב הראשון וכמו שכתבתי בתעודה שלי, הנני שולח לו קופיא מדויקת עשויה על ידי נייר קאלק, ויוכל להבחין בעצמו.


העתקת "הכתובת תחת תמונת "הרב" שנמצא כתוב על תמונת-הארגינאל" נדפסה שם בע' יד, בצירוף העתקה של "שם הצייר שעשה התמונה". פקסימיל מן התעודה הנזכרת - מחודש טבת תרמ"ט - ניתן שם בע' טו-ז, והעתקתה שם בע' יז:
העתקת "הכתובת תחת תמונת "הרב" שנמצא כתוב על תמונת-הארגינאל" נדפסה שם בע' יד, בצירוף העתקה של "שם הצייר שעשה התמונה". פקסימיל מן התעודה הנזכרת - מחודש טבת תרמ"ט - ניתן שם בע' טו-ז, והעתקתה שם בע' יז:
אני החתום מטה מעיד אשר הקופיא, הנעשית ע"י העלמה אוגעניע זשערמונדסקי ע"פ בקשת מר שאטץ' מתמונת פני רב עתיקה, שתחתיה נמצאת הכתובת "הרב זלמן ברכוויטש מליאדי [ולעיל במכתב תיקן: מליאזני] משנת 1798" ונמצאת באוסף התמונות אשר לי מס' 127, מתאמת בדיוק עם האורגינאל, והנני נותן רשות למר שאטץ לעשות פוטוגרפיות מהקופיא להפצה.  
אני החתום מטה מעיד אשר הקופיא, הנעשית על ידי העלמה אוגעניע זשערמונדסקי ע"פ בקשת מר שאטץ' מתמונת פני רב עתיקה, שתחתיה נמצאת הכתובת "הרב זלמן ברכוויטש מליאדי [ולעיל במכתב תיקן: מליאזני] משנת 1798" ונמצאת באוסף התמונות אשר לי מס' 127, מתאמת בדיוק עם האורגינאל, והנני נותן רשות למר שאטץ לעשות פוטוגרפיות מהקופיא להפצה.  


אחר הדברים האלה הרי שמתמיהה ההתעלמות מעדויות ומסמכים אלה בדבריו של ר' מאהלר בספרו 'דברי ימי ישראל דורות אחרונים' - ספר שלישי כרך ראשון נספח יא - שם נדפסה תמונת אדמו"ר הזקן מאוסף שבדרון שבספריה הלאומית בירושלים, כשמאחוריה הכיתוב: "תמונה מדומה של ר' שניאור זלמן מלאדי - לאמיתו של דבר, תמונת אחד מנכדי ר' שניאור זלמן מראשית המאה העשרים". דברים דומים מופיעים גם ביחידה 10-9 של החוברת 'פולין' מטעם "האוניברסיטה הפתוחה", תל-אביב תשנ"א, ע' 19, שם נדפסה תמונת אדמו"ר הזקן ותחתיה הכיתוב: "תמונתו של ר' שניאור זלמן מליאדי. לא ידוע מי ציירה ומתי, וייתכן שאינה שלו, אך בין חסידי חב"ד היא מוחזקת כמהימנה".
אחר הדברים האלה הרי שמתמיהה ההתעלמות מעדויות ומסמכים אלה בדבריו של ר' מאהלר בספרו 'דברי ימי ישראל דורות אחרונים' - ספר שלישי כרך ראשון נספח יא - שם נדפסה תמונת אדמו"ר הזקן מאוסף שבדרון שבספריה הלאומית בירושלים, כשמאחוריה הכיתוב: "תמונה מדומה של ר' שניאור זלמן מלאדי - לאמיתו של דבר, תמונת אחד מנכדי ר' שניאור זלמן מראשית המאה העשרים". דברים דומים מופיעים גם ביחידה 10-9 של החוברת 'פולין' מטעם "האוניברסיטה הפתוחה", תל-אביב תשנ"א, ע' 19, שם נדפסה תמונת אדמו"ר הזקן ותחתיה הכיתוב: "תמונתו של ר' שניאור זלמן מליאדי. לא ידוע מי ציירה ומתי, וייתכן שאינה שלו, אך בין חסידי חב"ד היא מוחזקת כמהימנה".
שורה 142: שורה 142:
בשנת [[תר"ע]] נדפס בווארשא ספרו של מ' טייטלבוים 'הרב מלאדי ומפלגת חב"ד', ובתחילתו הקדמה מאת המוציא-לאור, מיודענו ר' שמריה שניאורסאהן. בתחילת ספר זה נדפסה תמונתו של אדמו"ר הזקן, אך התמונה ששם שונה במעט מן התמונה הרגילה - וראה בצילום המצורף.  
בשנת [[תר"ע]] נדפס בווארשא ספרו של מ' טייטלבוים 'הרב מלאדי ומפלגת חב"ד', ובתחילתו הקדמה מאת המוציא-לאור, מיודענו ר' שמריה שניאורסאהן. בתחילת ספר זה נדפסה תמונתו של אדמו"ר הזקן, אך התמונה ששם שונה במעט מן התמונה הרגילה - וראה בצילום המצורף.  


את עובדת השינויים בציור אולי יש להסביר בידיעה כי העתקת הציור מן התמונה המקורית נעשתה בזמנו באמצעים השונים מאלו הנהוגים כיום, וכפי הנוסח בתעודה שנדפסה ב'התמים': "הקופיא הנעשית ע"י העלמה...", ואפשר שכך נהגו גם בהעתק מן העתק.  
את עובדת השינויים בציור אולי יש להסביר בידיעה כי העתקת הציור מן התמונה המקורית נעשתה בזמנו באמצעים השונים מאלו הנהוגים כיום, וכפי הנוסח בתעודה שנדפסה ב'התמים': "הקופיא הנעשית על ידי העלמה...", ואפשר שכך נהגו גם בהעתק מן העתק.  


בהקשר זה יש לציין כי הכתובת הנדפסת מעבר לשער חוברת ח של 'התמים', כאילו המדובר ב"תמונה פוטוגרפית" של אדמו"ר הזקן [וכך גם מעבר לשער חוברת ג' בנוגע לתמונת הצ"צ], יש בה בכדי להטעות, כאשר הכוונה היא לצילום מן ההדפס המצוייר.
בהקשר זה יש לציין כי הכתובת הנדפסת מעבר לשער חוברת ח של 'התמים', כאילו המדובר ב"תמונה פוטוגרפית" של אדמו"ר הזקן [וכך גם מעבר לשער חוברת ג' בנוגע לתמונת הצ"צ], יש בה בכדי להטעות, כאשר הכוונה היא לצילום מן ההדפס המצוייר.
שורה 153: שורה 153:


בשנת [[תש"ג]] נדפס [[ספר התניא]] 'ליקוטי אמרים' במונקאטש, בהוצאתו של הר' צבי אלימלך קאליש. בסוף הספר, בע' 352-327, נספח קונטרס בשם 'תולדות התניא', בעריכת הנ"ל, ובסופו הוא כותב:
בשנת [[תש"ג]] נדפס [[ספר התניא]] 'ליקוטי אמרים' במונקאטש, בהוצאתו של הר' צבי אלימלך קאליש. בסוף הספר, בע' 352-327, נספח קונטרס בשם 'תולדות התניא', בעריכת הנ"ל, ובסופו הוא כותב:
בדור הקודם אתרחשי ניסא שתמונה וצורה הקדושה של הרב ז"ל אשר נעשה ע"י אומן מומחה בי[ו]שבו בשנת תקנ"ט במאסר (בפעטערבורג) נמצא והי' בבית הגראף טשיקעוויטץ אשר אבותיו הנחילוהו בצוואה לשמרו כבבת עינו כי זהו צורה של איש אלקים קדוש, ונכדי המחבר שלמו בעד התמונה הון רב והעתיקוה בדפוס בשנת תרמ"ט בהסכמת הבד"צ דק"ק ווארשא גם נכדי המחבר האדמו"רים הגדולים עלו בהסכמה להו"ל ע"פ תבל צורה הקדושה אשר הודה זיו והדרה מעוררות ליראת שמים, מאז חביבה ביותר צורה הקדושה הזאת אצל אנ"ש חסידי חב"ד, ובסיפורי האדמו"ר מליבאוויטש נמצאים מעשיות שהתמונה הקדושה פעלה התעוררות התשובה לכמה אנשים שכבר היה בעמקי שאול תחתיי' שנטו מדרך התורה, וחזרו בתשובה. גם אנחנו השתדלנו כעת להמציא תמונה הק' הזאת להקוראים בתולדות המחבר. וזאת לדעת שהתמונה לא היה בתחילתה "פאטאגראפיע" רק ציור מאומן מומחה כאמור. וכאשר בשנת תרמ"ט אסר הבד"צ להשיג גבול של המו"ל התמונה כן הנני ג"כ אוסר לעשות כמתכונתו עד כלות זמן האיסור של ההדפסה על ספה"ק לקו"א.
בדור הקודם אתרחשי ניסא שתמונה וצורה הקדושה של הרב ז"ל אשר נעשה על ידי אומן מומחה בי[ו]שבו בשנת תקנ"ט במאסר (בפעטערבורג) נמצא והי' בבית הגראף טשיקעוויטץ אשר אבותיו הנחילוהו בצוואה לשמרו כבבת עינו כי זהו צורה של איש אלקים קדוש, ונכדי המחבר שלמו בעד התמונה הון רב והעתיקוה בדפוס בשנת תרמ"ט בהסכמת הבד"צ דק"ק ווארשא גם נכדי המחבר האדמו"רים הגדולים עלו בהסכמה להו"ל ע"פ תבל צורה הקדושה אשר הודה זיו והדרה מעוררות ליראת שמים, מאז חביבה ביותר צורה הקדושה הזאת אצל אנ"ש חסידי חב"ד, ובסיפורי האדמו"ר מליבאוויטש נמצאים מעשיות שהתמונה הקדושה פעלה התעוררות התשובה לכמה אנשים שכבר היה בעמקי שאול תחתיי' שנטו מדרך התורה, וחזרו בתשובה. גם אנחנו השתדלנו כעת להמציא תמונה הק' הזאת להקוראים בתולדות המחבר. וזאת לדעת שהתמונה לא היה בתחילתה "פאטאגראפיע" רק ציור מאומן מומחה כאמור. וכאשר בשנת תרמ"ט אסר הבד"צ להשיג גבול של המו"ל התמונה כן הנני ג"כ אוסר לעשות כמתכונתו עד כלות זמן האיסור של ההדפסה על ספה"ק לקו"א.


בסופו של דבר לא נדפסה שם תמונת אדמו"ר הזקן. הסיפור הנזכר מ"סיפורי האדמו"ר מליבאוויטש" הוא זה שב'לקוטי דיבורים' כרך ד ע' 1445; כרך א ע' 241-238, שם מסופר על גביר מפטרבורג, מגזע החסידים, שמיד עם הדפסת תמונתו של אדמו"ר הזקן הזמין אצל אחד מגדולי הציירים שיעתיק עבורו את התמונה, וכן את תמונת אדמו"ר הצמח-צדק, שתיהן בפורמט גדול על מנת לקובען בספרייתו. בי"ט כסלו תרנ"ב השתתף בהתוועדות חסידית, התרשם מן הדברים שנאמרו בה - אחר ההתוועדות מצאהו בחדרו, שוכב על הריצפה מול תמונתו של הרבי ובוכה בקול מר: רבי הצילני! - ובעקבות כך חזר בתשובה.
בסופו של דבר לא נדפסה שם תמונת אדמו"ר הזקן. הסיפור הנזכר מ"סיפורי האדמו"ר מליבאוויטש" הוא זה שב'לקוטי דיבורים' כרך ד ע' 1445; כרך א ע' 241-238, שם מסופר על גביר מפטרבורג, מגזע החסידים, שמיד עם הדפסת תמונתו של אדמו"ר הזקן הזמין אצל אחד מגדולי הציירים שיעתיק עבורו את התמונה, וכן את תמונת אדמו"ר הצמח-צדק, שתיהן בפורמט גדול על מנת לקובען בספרייתו. בי"ט כסלו תרנ"ב השתתף בהתוועדות חסידית, התרשם מן הדברים שנאמרו בה - אחר ההתוועדות מצאהו בחדרו, שוכב על הריצפה מול תמונתו של הרבי ובוכה בקול מר: רבי הצילני! - ובעקבות כך חזר בתשובה.