תומכי תמימים נעוועל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בחורף [[תרפ"ז]] הורה כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע להעביר את "תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] לעיר זו, ועמהם עברו גם המשגיחים הרה"ת [[שניאור זלמן אלפרוביץ]] והרה"ת [[ניסן נמנוב]], והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרה"ת [[יחזקאל פייגין]]. | בחורף [[תרפ"ז]] הורה כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע להעביר את "תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] לעיר זו, ועמהם עברו גם המשגיחים הרה"ת [[שניאור זלמן אלפרוביץ]] והרה"ת [[ניסן נמנוב]], והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרה"ת [[יחזקאל פייגין]]. | ||
בחודש אייר [[תרפ"ה]] נוסף גם "בית מדרש לרבנים" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה (שו"ב) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם "בית יוסף" ומנהלו | בחודש אייר [[תרפ"ה]] נוסף גם "בית מדרש לרבנים" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה (שו"ב) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם "בית יוסף" ומנהלו היה הרה"ת [[שמואל לוויטין]]. | ||
בכסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה"יבסצקיה" שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים ל[[תומכי תמימים לנינגרד]], והשאר ל[[תומכי תמימים וויטבסק]], [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] ו[[תומכי תמימים קייב]]. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן. | בכסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה"יבסצקיה" שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים ל[[תומכי תמימים לנינגרד]], והשאר ל[[תומכי תמימים וויטבסק]], [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] ו[[תומכי תמימים קייב]]. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן. | ||
גרסה מ־20:25, 13 במרץ 2014
באמצע קיץ תרס"א נשלחה קבוצה בת עשרים תלמידים מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ללמוד בעיר נעוועל, כשבראש המשגיח ה"ר לייב ציטעס.
אנשי העיר קיבלו את פני הקבוצה הזו בסבר פנים יפות והכינו עבורם מבעוד מועד אכסניות נכבדות, ובתי מדרש מיוחדים ומפוארים. כמו כן נתקבלו לישיבה תלמידים מבני המקום שעמדו בתנאי הקבלה הקפדניים של הישיבה.
החל מקיץ תרפ"ד התקיימה בעיר נעוול מחלקה מישיבת תומכי תמימים, כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרה"ת יהודה עבער.
בחורף תרפ"ז הורה כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע להעביר את "תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת תומכי תמימים חרקוב לעיר זו, ועמהם עברו גם המשגיחים הרה"ת שניאור זלמן אלפרוביץ והרה"ת ניסן נמנוב, והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרה"ת יחזקאל פייגין.
בחודש אייר תרפ"ה נוסף גם "בית מדרש לרבנים" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה (שו"ב) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם "בית יוסף" ומנהלו היה הרה"ת שמואל לוויטין.
בכסלו תרפ"ט, לאחר שראשי ה"יבסצקיה" שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים לתומכי תמימים לנינגרד, והשאר לתומכי תמימים וויטבסק, תומכי תמימים יקטרינוסלב ותומכי תמימים קייב. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן.