הכותל המערבי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 דעת ה[[רמב"ם]] היא כי גם היום חל איסור כרת<REF> [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7756 פ"ו מהל' בית הבחירה הלי"ד]</REF> מכיון שקדושה ראשונה קדישה גם לעתיד לבוא. אך דעת הראב"ד היא כי אין היום איסור כרת.
-וכותב החתם סופר כי מחלוקת זו אינה נוגעת לענין הקדושה העליונה השורה במקום המקדש גם בזמן הזה לכולי עלמא, ושכינה לא זזה ולא תזוז מכותל המערבי לעולם, אפילו בחורבנה<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28707&hilite=df1ac93b-f04c-46ea-bdf6-d07a47766137&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 גליון טורי ישורון] בשם שו"ת חתם סופר חלק יו"ד סי׳ רל"ד. וראה עוד תשובת אד"כ ז, ציץ אליעזר ח"יא טו(ג); משנה הלכות ח"ה כה.</REF>.
+וכותב החתם סופר כי מחלוקת זו אינה נוגעת לענין הקדושה העליונה השורה במקום המקדש גם בזמן הזה לכולי עלמא, ושכינה לא זזה ולא תזוז מכותל המערבי לעולם, אפילו בחורבנה<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28707&hilite=df1ac93b-f04c-46ea-bdf6-d07a47766137&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 גליון טורי ישורון] בשם שו"ת חתם סופר חלק יו"ד סי' רל"ד. וראה עוד תשובת אד"כ ז, ציץ אליעזר ח"יא טו(ג); משנה הלכות ח"ה כה.</REF>.
 == מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך [[חברון]] ==
-בשיחה עם רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=ffc536ff-3243-4f6d-a4c4-e986fa7116d0&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=691 התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 684.]</REF> הקשה [[הרבי]] סתירה: [[האדמו"ר האמצעי]] כותב<REF>אגרות־קודש אדמו"ר האמצעי ע׳ שז.</REF> כי התפילות עולות דרך חברון, והפלא שבדבר, מכיון שיש בשולחן ערוך<REF>אורח חיים ריש סימן צ"ד.</REF> פסק דין מפורש בנוגע ל[[תפילה]], שאם היה עומד בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד [[ארץ ישראל]], ואם היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד [[ירושלים]], שנאמר והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת, היה עומד בירושלים יחזיר פניו כנגד [[המקדש]] שנאמר והתפללו אל הבית הזה.
+בשיחה עם רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=ffc536ff-3243-4f6d-a4c4-e986fa7116d0&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=691 התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 684.]</REF> הקשה [[הרבי]] סתירה: [[האדמו"ר האמצעי]] כותב<REF>אגרות־קודש אדמו"ר האמצעי ע' שז.</REF> כי התפילות עולות דרך חברון, והפלא שבדבר, מכיון שיש בשולחן ערוך<REF>אורח חיים ריש סימן צ"ד.</REF> פסק דין מפורש בנוגע ל[[תפילה]], שאם היה עומד בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד [[ארץ ישראל]], ואם היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד [[ירושלים]], שנאמר והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת, היה עומד בירושלים יחזיר פניו כנגד [[המקדש]] שנאמר והתפללו אל הבית הזה.
 רבי שמעון רצה לתרץ כי יתכן שיש חילוק בין זמן הבית לזמן הזה, אבל הרבי דחה את דבריו שהרי פסק הדין נוגע גם בזמן הזה וכן נוהגים הן בחו"ל להחזיר פניהם נגד א"י, והן בא"י להחזיר הפנים כנגד ירושלים. ולכן אמר הרבי שיש לתרץ בדוחק שהתפילות מגיעות תחילה לחברון ומשם לירושלים שהיא קדושה גדולה יותר.