מנהגי ח"י אלול – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "״" ב־""" |
מ החלפת טקסט – "—" ב־"-" |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==התוועדות== | ==התוועדות== | ||
מעת אשר נתפרסם אשר יום השמונה עשר בחודש אלול הוא יום ההולדת של הבעש׳׳ט ושל רבינו הזקן | מעת אשר נתפרסם אשר יום השמונה עשר בחודש אלול הוא יום ההולדת של הבעש׳׳ט ושל רבינו הזקן - נהגו, בכמה מקומות ובפרט בבתי כנסיות חב"ד, לעשות אותו יום-התוועדות בסיפור מעשי צדיקים, חיזוק בדרכי החסידים בכלל ואהבת ישראל בפרט וקבלת החלטות בקביעות עתים ללימוד התורה - הנגלה והנסתר. בהתעוררות מיוחדה חועים יום הולדת זה בבית הרב, והאדמו"ר אומר דברי התעוררות בתורה ועבודה, ולפעמים - גם מאמר חסידות<ref>אגרות קודש אדמו"ר מה"מ א, עמ׳ רל</ref>. | ||
==בעבודת ה'== | ==בעבודת ה'== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בנוגע לעבודת הימים מן ח"י אלול ואילך, ביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר שנים עשר ימים אלו הם ימי חשבון הנפש של כל שנים עשר חדשי השנה העוברת - יום לחודש יום לחודש. ח"י אלול – הוא יום החשבון של חודש תשרי העבר, ערב ר"ה - הוא יום הקבוע לחשבון הנפש של חודש אלול, אשר זהו הכשרה האחרונה לעבודה של ראש השנה, לקבל את הכתיבה וחתימה טובה על לימוד התורה, קיום המצות ועבודה שבלב - ביחד עם שנה טובה ומתוקה בגשמיות<ref>ס׳ המנהגים</ref>. | בנוגע לעבודת הימים מן ח"י אלול ואילך, ביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר שנים עשר ימים אלו הם ימי חשבון הנפש של כל שנים עשר חדשי השנה העוברת - יום לחודש יום לחודש. ח"י אלול – הוא יום החשבון של חודש תשרי העבר, ערב ר"ה - הוא יום הקבוע לחשבון הנפש של חודש אלול, אשר זהו הכשרה האחרונה לעבודה של ראש השנה, לקבל את הכתיבה וחתימה טובה על לימוד התורה, קיום המצות ועבודה שבלב - ביחד עם שנה טובה ומתוקה בגשמיות<ref>ס׳ המנהגים</ref>. | ||
ובשנה מעוברת, צריכים לומר דחשבון הנפש דשני חדשי אדר [הוא] ביום אחד, שהרי שמם אחד | ובשנה מעוברת, צריכים לומר דחשבון הנפש דשני חדשי אדר [הוא] ביום אחד, שהרי שמם אחד - וכמה מענייניהם<ref>לקוטי-שיחות, כד, עמ׳ 642</ref>. | ||
עד שנת תשל"א היה הרבי מתוועד בח"י אלול כשהיה חל ביום השבת. ומשנת תשל"א ואילך התוועד ביום זה בכל שנה ושנה. בהתוועדויות אלו היה הרבי אומר שיחות ומאמר דא"ח. | עד שנת תשל"א היה הרבי מתוועד בח"י אלול כשהיה חל ביום השבת. ומשנת תשל"א ואילך התוועד ביום זה בכל שנה ושנה. בהתוועדויות אלו היה הרבי אומר שיחות ומאמר דא"ח. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ברשימות יומן משנת תשכ"ד מסופר, שבח"י אלול הכה כ"ק אדמו"ר מה"מ בחזהו ב"סלח לנו" (כנהוג בתפילה שאומרים בה תחנון), אחר-כך שאל אם יש חתן, ובשל כך לא אמרו תחנון. | ברשימות יומן משנת תשכ"ד מסופר, שבח"י אלול הכה כ"ק אדמו"ר מה"מ בחזהו ב"סלח לנו" (כנהוג בתפילה שאומרים בה תחנון), אחר-כך שאל אם יש חתן, ובשל כך לא אמרו תחנון. | ||
בשנת תשמ"ט נשאל הרבי בדבר אמירת תחנון בח"י אלול, והשיב בכתב: בעניינים התלויים ברגש | בשנת תשמ"ט נשאל הרבי בדבר אמירת תחנון בח"י אלול, והשיב בכתב: בעניינים התלויים ברגש - אין לשאול, כיון שזוהי הוכחה שאין רגש. | ||
==מקורות== | ==מקורות== | ||