תחיית המתים – הבדלי גרסאות

מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אח״כ מתי [[חוץ לארץ]] {{הערת שוליים|1=[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג (וכתובות שם).}} ואח״כ דור המדבר וי״א האבות{{הערת שוליים|1=[[זוהר]] ח״א קיג, א.}}. ר׳ שמעון אומר מתי א״י חיים תחלה אח״כ מתי חו״ל ואח״כ ישני [[חברון]]. והטעם פירש בספר אבקת רוכל {{הערת שוליים|ספר שני ח״ד.}} כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה

צדיקים קמים תחלה ואח"כ שאר בני אדם {{הערת שוליים|זהר שם קמ, א.}}, מארי תורה ואח״כ מארי מצות {{הערת שוליים|שם קפב, א ובביאורי הזהר.}}. ובמדרש איתא{{הערת שוליים| הובא בס׳ אוהב ישראל בלקוטים פ׳ ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על

שמם ע״פ סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.

כי עצם אחד נשאר מן הגוף, ובזמן התחיה הקב״ה מרככו בטל התחיה,

והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערת שוליים|1=[[זוהר]] ח״ב כח, ב. וראה שם ח״ג קסט, סע״א.}}.

בכ״מ הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה — פירושו יום עונש ונקמה

{{הערת שוליים|מהר״י אברבנאל בס׳ מעיני הישועה מעין ח׳ תמר ז׳.}}. — ג) דעת [[האריז"ל]],

וז״ל: ואם תאמר מאחר שעברו על הנשמה הזאת יום הכפורים ויםורים

הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם.{{הערת שוליים|עכ״ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א׳ פי״ז.}} ומוסיף ע״ז בספר נשמת חיים{{הערת שוליים|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחי׳ ועדיין ע״י גלגולים או

יסורים לא קבלו עונשן כר, אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כ״כ עצום ומופלג בזמן קצר שיהי׳ איכות העונש

סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ״ל.