יחזקאל אברמסקי – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "זצ"ל" ב־"" |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
הרב אברמסקי נולד בכפר דשקאווצי בפלך גרודנא ב[[ו' באדר]] [[תרמ"ו]]. למד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא והתעלה ב[[לימוד התורה]] מתוך שקידה נפלאה. ב[[תרס"ג]] [[סמיכה|נסמך להוראה]] על ידי הגאון בעל [[ערוך השלחן]]. בשנת [[תרס"ד]] החל ללמוד בישיבת טלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", וב[[תרס"ז]] עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח [[תמוז]] [[תרס"ט]] נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז. | הרב אברמסקי נולד בכפר דשקאווצי בפלך גרודנא ב[[ו' באדר]] [[תרמ"ו]]. למד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא והתעלה ב[[לימוד התורה]] מתוך שקידה נפלאה. ב[[תרס"ג]] [[סמיכה|נסמך להוראה]] על ידי הגאון בעל [[ערוך השלחן]]. בשנת [[תרס"ד]] החל ללמוד בישיבת טלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", וב[[תרס"ז]] עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח [[תמוז]] [[תרס"ט]] נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז. | ||
בשנת [[תר"ע]] עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], והיה מקורב אצלו מאד{{הערת שוליים|וגם כאשר ברח הגר"ח במלחמת העולם הראשונה מבריסק למינסק, היה הרב אברמסקי מצוי אצלו הרבה, והשתעשעו יחד בדברי תורה.}}. בשנת [[תער"ב]] נתקבל כ[[רב]] ואב"ד בעיר סאמליאן, ב[[תרע"ד]] בעיר סמאלאוויטש, וב[[תרפ"ג]] עלה על כס הרבנות בעיר ה[[תורה]] סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]] | בשנת [[תר"ע]] עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], והיה מקורב אצלו מאד{{הערת שוליים|וגם כאשר ברח הגר"ח במלחמת העולם הראשונה מבריסק למינסק, היה הרב אברמסקי מצוי אצלו הרבה, והשתעשעו יחד בדברי תורה.}}. בשנת [[תער"ב]] נתקבל כ[[רב]] ואב"ד בעיר סאמליאן, ב[[תרע"ד]] בעיר סמאלאוויטש, וב[[תרפ"ג]] עלה על כס הרבנות בעיר ה[[תורה]] סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]] . בכל המקומות בהם נשא ברבנות הקדיש עצמו לחיזוק [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]], ואף פעל ממקום שבתו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי [[רוסיה]]. | ||
ב[[תרפ"ה]] הוציא את החלק הראשון של ספרו חזון יחזקאל על התוספתא, וב[[תרפ"ז]] היה מעורכיו של הקובץ התורני [[יגדיל תורה]] ביחד עם הרב [[שלמה יוסף זוין]]. | ב[[תרפ"ה]] הוציא את החלק הראשון של ספרו חזון יחזקאל על התוספתא, וב[[תרפ"ז]] היה מעורכיו של הקובץ התורני [[יגדיל תורה]] ביחד עם הרב [[שלמה יוסף זוין]]. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==נלחם עבור תקנות הרבי== | ==נלחם עבור תקנות הרבי== | ||
הידידות שהיתה בדורו של הרבי הריי"צ, נמשכה גם עם הרבי. הגאון | הידידות שהיתה בדורו של הרבי הריי"צ, נמשכה גם עם הרבי. הגאון העריך מאד את פעולותיו של הרבי לקירוב אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הוא אחד מחשובי הרבנים שחתימתם מופיעה על הכרוז של גדולי ישראל לעידוד [[מבצע תפילין]]. | ||
ב[[חודש ניסן]] [[תשל"ב]] בא על החתום ביחד עם [[שלמה זלמן אוירבך|הגרש"ז אויערבך]] ו[[יוסף שלום אליישיב|הגרי"ש אלישיב]] ועוד, על הכרוז לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. | ב[[חודש ניסן]] [[תשל"ב]] בא על החתום ביחד עם [[שלמה זלמן אוירבך|הגרש"ז אויערבך]] ו[[יוסף שלום אליישיב|הגרי"ש אלישיב]] ועוד, על הכרוז לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הרב והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הגאון כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה' הידיעה בענינים אלו". | כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הרב והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הגאון כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה' הידיעה בענינים אלו". | ||
לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי [[יצחק הוטנר]]. היה זה לפני נסיעתו של הרב הוטנר ל[[ארה"ב]]. ביקש ממנו הגר"י אברמסקי | לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי [[יצחק הוטנר]]. היה זה לפני נסיעתו של הרב הוטנר ל[[ארה"ב]]. ביקש ממנו הגר"י אברמסקי , כי בנסיעתו יבקר אצל הרבי וישאל אותו בדבר ההצעה. הרב הוטנר התייעץ עם הרבי ושיגר מברק להרב אברמסקי כי ההצעה לא באה בחשבון, והענין ירד מסדר היום. הדברים פורסמו אז ב"הצופה" ע"י הסופר החרדי הנודע ד"ר הלל זיידמן. | ||
בשנת [[תשל"ב]] יזם הגאון רבי [[בצלאל ז'ולטי]] יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן את הסכמתו ועידודו, ולכן הלכו משלחות של רבנים להחתים את הרב אברמסקי על הכרוז של הכרזת הצום. במשלחת השתתפו הגאון רבי [[ישראל גרוסמן]], הגאון רבי [[אברהם הרש כהן]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. באותה הזדמנות חתם גם על הכרוז הכללי של גדולי ישראל לתיקון החוק, ודיבר על הערכתו לגדולתו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה. בין הדברים אמר אז: "איהר{{הערה|-אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי והכל ברור אצלכם, אבל מה נעשה אנו?.}} זייט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי'ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן".{{הערת שוליים|מפי רבי [[שמואל אליעזר היילפרין]].}} | בשנת [[תשל"ב]] יזם הגאון רבי [[בצלאל ז'ולטי]] יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן את הסכמתו ועידודו, ולכן הלכו משלחות של רבנים להחתים את הרב אברמסקי על הכרוז של הכרזת הצום. במשלחת השתתפו הגאון רבי [[ישראל גרוסמן]], הגאון רבי [[אברהם הרש כהן]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. באותה הזדמנות חתם גם על הכרוז הכללי של גדולי ישראל לתיקון החוק, ודיבר על הערכתו לגדולתו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה. בין הדברים אמר אז: "איהר{{הערה|-אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי והכל ברור אצלכם, אבל מה נעשה אנו?.}} זייט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי'ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן".{{הערת שוליים|מפי רבי [[שמואל אליעזר היילפרין]].}} | ||