אברהם חיים נאה – הבדלי גרסאות

לא צדיק ולא בן צדיק....
שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "זצ"ל" ב־""
שורה 23: שורה 23:
"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".  
"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".  


"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".
"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה . המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".


הערכה רבה ישנה לספריו וחיבוריו בנושאי הלכה ומנהג ועל כך זכה בשנת תש"ט בפרס הרב קוק.
הערכה רבה ישנה לספריו וחיבוריו בנושאי הלכה ומנהג ועל כך זכה בשנת תש"ט בפרס הרב קוק.
שורה 43: שורה 43:
בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''


==גלות [[מצרים]]==
==גלות [[מצרים]]==
שורה 169: שורה 169:
היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.  
היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.  


מלבד קשריו עם גדולי הדורשם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], [[הראשון לציון]] הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] ז"ל , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם [[הראשון לציון]] הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.
מלבד קשריו עם גדולי הדורשם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], [[הראשון לציון]] הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] ז"ל , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] ועם [[הראשון לציון]] הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.


==פטירתו==
==פטירתו==