ברוך מרדכי ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
נולד לערך בשנת [[תרע"ו]], לאביו ולאמו מרת פרומא שרה (בת ר' [[אייזיק גייסינסקי]]) וגדל ב[[ברית המועצות]]. במשך כל שנות חייו ב[[רוסיה]] [[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] חרף התנגדות השלטון וסכנת החיים. התעסק רבות בבניית [[מקווה|מקוואות טהרה]], אסף כספים לאחזקת רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ומשפחות החסידים, והיה מארגן את [[התוועדות|התוועדויות החסידים]] ב[[יומי דפגרא]]. היה ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] החסידי ב[[מוסקבה]] באותם ימים, והיה חזן מופלא.
נולד לערך בשנת [[תרע"ו]], לאביו ולאמו מרת פרומא שרה (בת ר' [[אייזיק גייסינסקי]]) וגדל ב[[ברית המועצות]]. במשך כל שנות חייו ב[[רוסיה]] [[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] חרף התנגדות השלטון וסכנת החיים. התעסק רבות בבניית [[מקווה|מקוואות טהרה]], אסף כספים לאחזקת רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ומשפחות החסידים, והיה מארגן את [[התוועדות|התוועדויות החסידים]] ב[[יומי דפגרא]]. היה ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] החסידי ב[[מוסקבה]] באותם ימים, והיה חזן מופלא.


בשנת [[תרצ”ו]] או [[תרצ”ז]], כש[[הרבי הריי"צ]] התגורר ב[[אוטבוצק]] שב[[פולין]], הגיע לר' מוטל וחסידים נוספים מכתב מהרבי לפני [[ראש השנה]]. במכתבו כתב הרבי שמאחר שה[[חסידים]] ב[[רוסיה]] לא יכולים להיות אצלו בראש השנה, לכן הוא מבקש שכל אחד מהם ישלח לו את תמונתו בצירוף שמו ושם אמו{{הערה|ב[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] חלק י"א עמ' רצה נדפס מכתב שנכתב בשנת [[תרצ"ו]] לכל [[אנ"ש]] ברוסיה: {{ציטוטון|חפץ הוא קרובם [{{=}}הרבי] האוהבם בגו"נ לראות תמונתם ותמונת ב"ב [{{=}}בני ביתם] שי[חיו]'}}].
בשנת [[תרצ”ו]] או [[תרצ”ז]], כש[[הרבי הריי"צ]] התגורר ב[[אוטבוצק]] שב[[פולין]], הגיע לר' מוטל וחסידים נוספים מכתב מהרבי לפני [[ראש השנה]]. במכתבו כתב הרבי שמאחר שה[[חסידים]] ב[[רוסיה]] לא יכולים להיות אצלו בראש השנה, לכן הוא מבקש שכל אחד מהם ישלח לו את תמונתו בצירוף שמו ושם אמו{{הערה|ב[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] חלק י"א עמ' רצה נדפס מכתב שנכתב בשנת [[תרצ"ו]] לכל [[אנ"ש]] ברוסיה: {{ציטוטון|חפץ הוא קרובם [{{=}}הרבי] האוהבם בגו"נ לראות תמונתם ותמונת ב"ב [{{=}}בני ביתם] שי[חיו]'}}.


כל החסידים הצטלמו אז, ואת התמונות מסרו לר' [[יחיאל מיכל רפפורט]], אותם העביר ל[[מוסקבה]] ומשם אל הרבי הריי"צ. זמן מה לאחר מכן קיבל חזרה מכתב מהרבי בו הוא מודיע שקיבל את תמונותו ומברכו בברכת שנה טובה. שנים מאוחר יותר, כאשר נתפס ונחקר, נשאל על התמונה ששלח אל הרבי הריי"צ.
כל החסידים הצטלמו אז, ואת התמונות מסרו לר' [[יחיאל מיכל רפפורט]], אותם העביר ל[[מוסקבה]] ומשם אל הרבי הריי"צ. זמן מה לאחר מכן קיבל חזרה מכתב מהרבי בו הוא מודיע שקיבל את תמונותו ומברכו בברכת שנה טובה. שנים מאוחר יותר, כאשר נתפס ונחקר, נשאל על התמונה ששלח אל הרבי הריי"צ.

גרסה מ־19:08, 9 במרץ 2014

ר' מוטל ליפשיץ מצילום בשנת תש"נ
ר’ מוטל מקבל לולב מהרבי בתשרי תש”נ

ר' ברוך מרדכי (מוט'ל) ליפשיץ (מכונה ר' מוט'ל דער שוחט - "השוחט ממוסקבה"),

תולדות חייו

נולד לערך בשנת תרע"ו, לאביו ולאמו מרת פרומא שרה (בת ר' אייזיק גייסינסקי) וגדל בברית המועצות. במשך כל שנות חייו ברוסיה מסר את נפשו על קיום התורה ומצוות חרף התנגדות השלטון וסכנת החיים. התעסק רבות בבניית מקוואות טהרה, אסף כספים לאחזקת רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ומשפחות החסידים, והיה מארגן את התוועדויות החסידים ביומי דפגרא. היה המוהל והשוחט החסידי במוסקבה באותם ימים, והיה חזן מופלא.

בשנת תרצ”ו או תרצ”ז, כשהרבי הריי"צ התגורר באוטבוצק שבפולין, הגיע לר' מוטל וחסידים נוספים מכתב מהרבי לפני ראש השנה. במכתבו כתב הרבי שמאחר שהחסידים ברוסיה לא יכולים להיות אצלו בראש השנה, לכן הוא מבקש שכל אחד מהם ישלח לו את תמונתו בצירוף שמו ושם אמו{{הערה|באגרות קודש חלק י"א עמ' רצה נדפס מכתב שנכתב בשנת תרצ"ו לכל אנ"ש ברוסיה: "חפץ הוא קרובם [=הרבי] האוהבם בגו"נ לראות תמונתם ותמונת ב"ב [=בני ביתם] שי[חיו]'".

כל החסידים הצטלמו אז, ואת התמונות מסרו לר' יחיאל מיכל רפפורט, אותם העביר למוסקבה ומשם אל הרבי הריי"צ. זמן מה לאחר מכן קיבל חזרה מכתב מהרבי בו הוא מודיע שקיבל את תמונותו ומברכו בברכת שנה טובה. שנים מאוחר יותר, כאשר נתפס ונחקר, נשאל על התמונה ששלח אל הרבי הריי"צ.

בגיל 21, בזמן שהיה חתן נתפס, ובחקירתו הציבו לו אולטימטום להסגיר את חבריו שעבדו עמו בבניית מקוואות או להישלח לגלות. לאחר שסירב נגזרו עליו שבע שנות מאסר, מתוכם הרצה שלוש שנים במחנה עבודה (גולאג) בסיביר.

מהסעיפים החמורים ביותר עליהם נאשם, היו:

  1. ליפשיץ מתעסק באיסוף כספים עבור משפחות האסירים (היתה זאת אחת ה’עבירות’ החמורות ביותר בעיניהם).
  2. ליפשיץ מנהל תעמולה גדולה כדי שיהודים ישתמטו משירות בצבא הרוסי, בין היתר על ידי חבישת משקפיים שמקלקלות את טיב הראייה.
  3. ליפשיץ מקיים קשר מכתבים תכוף עם סוכן של הארגון המחתרתי של שניאורסאהן היושב בפולין.
  4. ליפשיץ מכנס בביתו בחורים צעירים ולומד איתם דברים שהשלטון הסובייטי אוסר ללמוד, כמו מאמריו של שניאורסאהן.
  5. יש לליפשיץ חלק גדול בארגון התכנסויות בלתי חוקיות.

פעמים רבות ביקש מהרבי לעזוב את רוסיה ולנסוע אל הרבי ב-770, אך הרבי לא אישר. רק כאשר הודיע לרבי שלימד את ר' משה תמרין את מקצוע השחיטה הורשה לעזוב את רוסיה, והגיע לרבי בפעם הראשונה לחודש תשרי תשמ"ח, וזכה לקירובים נדירים מהרבי.

לאחר שיצא מרוסיה התגורר בקראון הייטס, והיה מתפלל קבוע בבית הכנסת "חברת ש"ס" בשכונה. בליל שבת קודש פרשת ויקהל התמוטט כשיצא מבית הכנסת לאחר התפילה, ושבועיים לאחר מכן נפטר בגיל 97, בד' באדר שני תשע"ד.

ר' מוטל העלה את זכרונותיו ממחנה העבודה על הכתב בשפת האידיש, ויצאו לאור בספר בשם "זכרונות פון גולאג".

לקריאה נוספת

  • מוט'ל ליפשיץ, זכרונות פון גולאג (אידיש).

קישורים חיצוניים