ו' באדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש אדר}}{{אדרים}} | {{חודש אדר}}{{אדרים}} | ||
'''ו' באדר''' הוא היום השישי ב[[חודש אדר]]. | '''ו' באדר''' הוא היום השישי ב[[חודש אדר]]. | ||
==[[ימי חב"ד]]== | ==[[ימי חב"ד]]== | ||
*[[תרכ"ז]] - רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]], נולד. | *[[תרכ"ז]] - רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]], נולד. | ||
*[[תשמ"ט]] - הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]], נפטר. | *[[תשמ"ט]] - הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]], נפטר. | ||
== נולדו == | |||
== נפטרו == | |||
*[[תר"ו]] - רבי דניאל וואלף פרוסטיץ, ראב"ד פרשבורג ומחבר ספר 'מחנה דן'. | |||
*[[תרע"ו]] - רבי נפתלי אמסטרדם, תלמידו של רבי [[ישראל מסלנט]] וממקימי 'בית המוסר' ב[[ירושלים]]. | |||
*[[תרע"ו]] - רבי נפתלי אמסטרדם, מראשי תנועת ה[[מוסר]]. | |||
*[[תרפ"ד]] - רבי משה יהודה אריה לייב זמבא מוורשא, מחבר ספר 'גור אריה יהודה'. | |||
*[[תרצ"ד]] - רבי חנוך צבי הכהן, אב"ד בנדין ומחבר ספר 'יכהן פאר'. | |||
*[[תרצ"ו]] - רבי יוסף בוימגרטן, אב"ד שיפ-שוהל בוינה. | |||
*[[תשנ"ט]] - רבי דוד פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז' ומחבר ספר 'ישועות דוד'. | |||
*[[תשע"ד]] - ר' [[ישראל ברוך בוטמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נהריה]] ומנכ"ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]. | |||
{{להיום יום|ו'|אדר א'}} | {{להיום יום|ו'|אדר א'}} | ||
{{להיום יום|ו'|אדר ב'}} | {{להיום יום|ו'|אדר ב'}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו ו]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד|ו ו]] | ||
גרסה מ־02:25, 9 במרץ 2014
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
- הבהרה: ערך זה עוסק גם בו' באדר א' וגם בו' באדר ב'
ו' באדר הוא היום השישי בחודש אדר.
ימי חב"ד
- תרכ"ז - רבי מנחם מענדל שניאורסון, בנו של אדמו"ר המהר"ש, נולד.
- תשמ"ט - הרב שמריהו גוראריה, חתנו של אדמו"ר הריי"צ וגיסו של הרבי, נפטר.
נולדו
נפטרו
- תר"ו - רבי דניאל וואלף פרוסטיץ, ראב"ד פרשבורג ומחבר ספר 'מחנה דן'.
- תרע"ו - רבי נפתלי אמסטרדם, תלמידו של רבי ישראל מסלנט וממקימי 'בית המוסר' בירושלים.
- תרע"ו - רבי נפתלי אמסטרדם, מראשי תנועת המוסר.
- תרפ"ד - רבי משה יהודה אריה לייב זמבא מוורשא, מחבר ספר 'גור אריה יהודה'.
- תרצ"ד - רבי חנוך צבי הכהן, אב"ד בנדין ומחבר ספר 'יכהן פאר'.
- תרצ"ו - רבי יוסף בוימגרטן, אב"ד שיפ-שוהל בוינה.
- תשנ"ט - רבי דוד פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז' ומחבר ספר 'ישועות דוד'.
- תשע"ד - ר' ישראל ברוך בוטמן - שליח הרבי לנהריה ומנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק.
| הפתגם היומי - ו' באדר א' - מלוח היום יום |
|---|
| משיחות אבי אדמו"ר: עס איז א מעלה נפלאה, וואס דער אויבערשטער ברוך-הוא איז מזכה און מען קריגט א חוש מיט א געשמאק א אידען א טובה טאן, ביז אז יענער ווערט בא אים טייערער ווי ער בא זיך, ווארום אויף זיך קען ער געפינען כמה טעמים פאר וואס עס קומט אים זאל, ח"ו, זיין ניט גוט, אבער אויף דעם אנדערען איז דאס ניט שייך כלל.
תרגום מאידיש: משיחות אבי אדמו"ר: זוהי מעלה נפלאה, מה שהקדוש ברוך הוא מזכה בחוש ותענוג בעשיית טובה ליהודי, עד שהשני נהיה אצלו יקר יותר מאשר הוא בעצמו, כיון שעל עצמו הוא יכול למצוא כמה טעמים למה מגיע לו, ח"ו, שיהיה לו לא טוב, אבל על השני אין זה שייך כלל. |
| הפתגם היומי - ו' באדר ב' - מלוח היום יום |
|---|
| מקובל אצל זקני אנ"ש: ספר התניא הוא לקוטי עצות מה שענה רבינו הגדול לאנ"ש על יחידות בשנות תק"מ-תק"נ. בקיץ תקנ"ב התחיל לסדר את ספר התניא בצורתו כמו שהוא עתה לפנינו. תקנ"ג כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו, וגם התחילו לזייפו. ומהאי טעמא נזדרז רבינו למסרו לדפוס. יש נוסח אחר: עשרים שנה כתב רבינו את ספרו התניא, ודייק בכל תיבה ותיבה. בשנת תקנ"ה כבר היה צרוף וזקוק, ואז נתן רשות להעתיקו, וכשרבו ההעתקות ונשתבשו מסרו לדפוס.
הצמח צדק סיפר אשר, בראש השנה הראשונה לחייו - שנת תק"נ - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי צדיק וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא. |