ניגון אִי וְו ווָאדיֶע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "אִי ווָאדיֶע הינו ניגון חסידי תוסס שהושר ע"י חסידי חב"ד בברית המועצות בתקופת השלטון הקומ...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
אִי ווָאדיֶע הינו ניגון חסידי תוסס שהושר ע"י חסידי חב"ד בברית המועצות בתקופת השלטון הקומוניסטי. מילות הניגון משדרות מסירות נפש עזה וביטחון עצום ללא חת שהיו לחם חוקם היומיומי של חסידי חב"ד בזמנים קשים אלו.  
'''אִי ווָאדיֶע''' הוא [[ניגון]] [[חסיד]]י תוסס שהושר ע"י [[חסידי חב"ד]] ב[[ברית המועצות]] בתקופת השלטון הקומוניסטי. מילות הניגון משדרות [[מסירות נפש]] עזה ו[[ביטחון]] עצום ללא חת שהיו לחם חוקם היומיומי של חסידי חב"ד באותם שנים קשות.


מילות הניגון:
== מילות הניגון ==
אִי ווָאדיֶע  
;מילות הניגון:
מִי ניֶע פַּאטָאנִים,
 
אִי וו'אָגְניֶע
אִי ווָאדיֶע{{ש}}
מִי ניֶע פַּאטָאנִים,{{ש}}
אִי וו'אָגְניֶע{{ש}}
מִי ניֶע זְגַארִים.
מִי ניֶע זְגַארִים.


בתרגום לעברית:
;בתרגום לעברית:
בְּמַיִם
בְּמַיִם{{ש}}
לֹא נִיטָבַע,
לֹא נִיטָבַע,{{ש}}
וּבָאֵשׁ
וּבָאֵשׁ{{ש}}
לֹא נִישָׂרֵף.
לֹא נִישָׂרֵף.


הניגון הושר רבות בפני הרבי בשנות ה'תש"ל, כאשר יהודים רבים הצליחו לצאת את מסך הברזל והרבי ביקש בהתוועדות שישירו ניגון שמח, אותו שרו החסידים יוצאי רוסיה כאשר עדיין היו כלואים ברוסיה הקומוניסטית.  
== שירתו לפני הרבי ==
הרבי גם הסביר (בהתוועדות י"ב תמוז תשל"ד) את המסר של הניגון לתקופתינו אנו, בה איננו זקוקים או נדרשים למסירות נפש בפועל: "כאשר אומרים "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים אי וו אגניע מי ניע סגארים", היינו - הן במים לא ניטבע והן באש לא נישרף, אין הכוונה לענין כפשוטו ח"ו, כיוון שענינים אלו כבר נעשו גם עבורנו על-ידי היחידי סגולה ואנשי הסגולה ודור הסגולה, הן בדורנו והן בדורות שלפני-זה, ולנו לא נותרו אלא הבירורים האחרונים, עד לנקודת הענינים כפי שהם בעבודה הרוחנית, שבזה יש לוודא ולהבטיח ש"במים לא ניטבע ובאש לא נישרף". "וכללות הענין הוא - של"רצוא" יהיה "שוב", ול"שוב" יהיה "רצוא".
הניגון הושר רבות בפני [[הרבי]] ב{{קישור אם קיים|שנות הל"מדים|שנות תש"ל}}, לאחר חסידים רבים הצליחו לצאת מ[[רוסיה]] והרבי ביקש ב[[התוועדות]] שישירו ניגון שמח, אותו שרו החסידים יוצאי רוסיה כאשר עדיין היו כלואים ברוסיה הקומוניסטית.
 
הרבי הסביר{{הערה|בהתוועדות [[י"ב תמוז]] [[תשל"ד]]}} את המסר של הניגון לתקופה הנוכחית, בה אפשר לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] מבלי [[מסירות נפש|למסור את הנפש]] בפועל: {{ציטוטון|כאשר אומרים "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים אי וו אגניע מי ניע סגארים", היינו - הן במים לא ניטבע והן באש לא נישרף, אין הכוונה לענין כפשוטו חס ושלום, כיוון שעניינים אלו כבר נעשו גם עבורנו על ידי היחידי סגולה ואנשי הסגולה ודור הסגולה, הן בדורנו והן בדורות שלפני זה, ולנו לא נותרו אלא הבירורים האחרונים, עד לנקודת העניינים כפי שהם בעבודה הרוחנית, שבזה יש לוודא ולהבטיח ש"במים לא ניטבע ובאש לא נישרף". "וכללות הענין הוא - של"[[רצוא]]" יהיה "[[שוב]]", ול"שוב" יהיה "רצוא".
 
ובפרטיות יותר: "[[מים]]" {{מונחון|קאי|הולך}} על ענין ה[[תורה]], "אין מים אלא תורה", ויהודי שחלקו בתורה ויש לו חשק בלימוד התורה, ויתירה מזו שמצליח בלימוד התורה, יכול לחשוב שעליו "להיטבע" שם, ולשאר {{מונחון|כל העניינים|הגשמיים}} לא תהיה שייכות כלל. וכדי לשלול סברא זו מבטיחים ל{{ה|קב"ה}}, ומתוך שירה וזמרה - "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים", היינו שאף על פי שה"מים" דתורה הם מים טובים ומתוקים וכו', בכל זאת לא "ניטבע" בהם.


"ובפרטיות יותר: "מים" קאי על ענין התורה, "אין מים אלא תורה", ויהודי שחלקו בתורה ויש לו חשק בלימוד התורה, ויתירה מזו שמצליח בלימוד התורה, יכול לחשוב שעליו "להטבע" שם, ולשאר כל הענינים לא תהיה שייכות כלל. וכדי לשלול סברא זו מבטיחים לקב"ה, ומתוך שירה וזמרה - "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים", היינו שאף על-פי שה"מים" דתורה הם מים טובים ומתוקים וכו', בכל זאת לא "ניטבע" בהם.
ובסגנון ד[[נגלה]] דתורה, לשון ה[[גמרא]] ב[[מסכת יבמות]] - "כל האומר אין לי אלא תורה, אזי חס ושלום - "אפילו תורה אין לו", כי אם כל רצונו הוא "לטבוע" במים של תורה, אזי "אפילו תורה אין לו", אלא צריך להיות "תורה ו{{מונחון|גמ"ח|גמילות חסדים}}"..


"ובסגנון דנגלה דתורה, לשון הגמרא במסכת יבמות - "כל האומר אין לי אלא תורה, אזי ח"ו - "אפילו תורה אין לו", כי אם כל רצונו הוא "לטבוע" במים של תורה, אזי "אפילו תורה אין לו", אלא צריך-להיות "תורה וגמ"ח"..
ולאידך גיסא, יש לוודא ולהבטיח גם בנוגע למי שעיקר עניינם הוא [[מצוות]], {{מונחון|מארי עובדין טבין|}}, שעיקר ענינו הוא גמ"ח ומעשה המצוות, יכול לטעון שביכולתו "להישרף" במעשה המצוות, שעניינו הוא להעלות ולקדש את כל עניני העולם על ידי קיום המצוות, ועל כך אומרים לו שאין לו "להישרף" מבלי שייכות למים חס ושלום, שהרי "גדול לימוד שמביא לידי מעשה", "ולא עם הארץ חסיד", ובנוסף למעשה המצוות שבהם הוא "בוער" ו"נשרף" עליו לשתות מים ו"לטבוע" ולהשקיע את עצמו ב"מי הדעת הטהור", "אי וו אגניע מי ניע סגארים"...  


"ולאידך גיסא, יש לוודא ולהבטיח גם בנוגע למי שעיקר עניינם הוא מצוות, מארי עובדין טבין, שעיקר ענינו הוא גמ"ח ומעשה המצוות, יכול לטעון שביכולתו "להישרף" במעשה המצוות, שעניינו הוא להעלות ולקדש את כל עניני העולם על-ידי קיום המצוות, ועל כך אומרים לו שאין לו "להישרף" מבלי שייכות למים ח"ו, שהרי "גדול לימוד שמביא לידי מעשה", "ולא עם הארץ חסיד", ובנוסף למעשה המצוות שבהם הוא "בוער" ו"נשרף" עליו לשתות מים ו"לטבוע" ולהשקיע את עצמו ב"מי הדעת הטהור", "אי וו אגניע מי ניע סגארים"...  
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/249779/jewish/E-Vadye-Russian.htm]


{{הערות שוליים}}


http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/249779/jewish/E-Vadye-Russian.htm
{{מיון רגיל: אִי ווָאדיֶע ניגון}}
[[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מלים]]

גרסה מ־02:09, 9 במרץ 2014

אִי ווָאדיֶע הוא ניגון חסידי תוסס שהושר ע"י חסידי חב"ד בברית המועצות בתקופת השלטון הקומוניסטי. מילות הניגון משדרות מסירות נפש עזה וביטחון עצום ללא חת שהיו לחם חוקם היומיומי של חסידי חב"ד באותם שנים קשות.

מילות הניגון

מילות הניגון

אִי ווָאדיֶע
מִי ניֶע פַּאטָאנִים,
אִי וו'אָגְניֶע
מִי ניֶע זְגַארִים.

בתרגום לעברית

בְּמַיִם
לֹא נִיטָבַע,
וּבָאֵשׁ
לֹא נִישָׂרֵף.

שירתו לפני הרבי

הניגון הושר רבות בפני הרבי בשנות תש"ל, לאחר חסידים רבים הצליחו לצאת מרוסיה והרבי ביקש בהתוועדות שישירו ניגון שמח, אותו שרו החסידים יוצאי רוסיה כאשר עדיין היו כלואים ברוסיה הקומוניסטית.

הרבי הסביר[1] את המסר של הניגון לתקופה הנוכחית, בה אפשר לקיים תורה ומצוות מבלי למסור את הנפש בפועל: {{ציטוטון|כאשר אומרים "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים אי וו אגניע מי ניע סגארים", היינו - הן במים לא ניטבע והן באש לא נישרף, אין הכוונה לענין כפשוטו חס ושלום, כיוון שעניינים אלו כבר נעשו גם עבורנו על ידי היחידי סגולה ואנשי הסגולה ודור הסגולה, הן בדורנו והן בדורות שלפני זה, ולנו לא נותרו אלא הבירורים האחרונים, עד לנקודת העניינים כפי שהם בעבודה הרוחנית, שבזה יש לוודא ולהבטיח ש"במים לא ניטבע ובאש לא נישרף". "וכללות הענין הוא - של"רצוא" יהיה "שוב", ול"שוב" יהיה "רצוא".

ובפרטיות יותר: "מים"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
קאי על ענין התורה, "אין מים אלא תורה", ויהודי שחלקו בתורה ויש לו חשק בלימוד התורה, ויתירה מזו שמצליח בלימוד התורה, יכול לחשוב שעליו "להיטבע" שם, ולשאר
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
כל העניינים לא תהיה שייכות כלל. וכדי לשלול סברא זו מבטיחים לקב"ה, ומתוך שירה וזמרה - "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים", היינו שאף על פי שה"מים" דתורה הם מים טובים ומתוקים וכו', בכל זאת לא "ניטבע" בהם.

ובסגנון דנגלה דתורה, לשון הגמרא במסכת יבמות - "כל האומר אין לי אלא תורה, אזי חס ושלום - "אפילו תורה אין לו", כי אם כל רצונו הוא "לטבוע" במים של תורה, אזי "אפילו תורה אין לו", אלא צריך להיות "תורה ו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
גמ"ח"..

ולאידך גיסא, יש לוודא ולהבטיח גם בנוגע למי שעיקר עניינם הוא מצוות,
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
מארי עובדין טבין, שעיקר ענינו הוא גמ"ח ומעשה המצוות, יכול לטעון שביכולתו "להישרף" במעשה המצוות, שעניינו הוא להעלות ולקדש את כל עניני העולם על ידי קיום המצוות, ועל כך אומרים לו שאין לו "להישרף" מבלי שייכות למים חס ושלום, שהרי "גדול לימוד שמביא לידי מעשה", "ולא עם הארץ חסיד", ובנוסף למעשה המצוות שבהם הוא "בוער" ו"נשרף" עליו לשתות מים ו"לטבוע" ולהשקיע את עצמו ב"מי הדעת הטהור", "אי וו אגניע מי ניע סגארים"...

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בהתוועדות י"ב תמוז תשל"ד