יצחק רייטפורט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יצחר רייטפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטפורט עובר ליד [[הרבי]]]] | [[קובץ:יצחר רייטפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטפורט עובר ליד [[הרבי]]]] | ||
הרב '''יצחק רייטפרט''' | הרב '''יצחק רייטפרט''' הינו חסיד חב"ד המכהן כרב ודיין ב[[בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]], ראש [[כולל]], מחבר ספרי הלכה, ונגיד בעל אמצעים התורם ביד רחבה למוסדות צדקה וחסד. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד לאביו רבי חיים, ובשנים בהם למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הצטיין בלימודו והיה אחד מ[[שבעת הקנים]] שנבחרו לומר פלפול בפני כל תלמידי הישיבה. | |||
מתגורר כיום ב[[בורו פארק]] ומחבר ספרי הלכה וקונטרסים בעניינים העומדים על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה. | |||
הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות [[תורה]] וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת [[אהלי תורה]] וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]] לצד ייסוד ועידוד הקמת אין-ספור מקוואות טהרה בעולם. | הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות [[תורה]] וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת [[אהלי תורה]] וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]] לצד ייסוד ועידוד הקמת אין-ספור מקוואות טהרה בעולם. | ||
בעיר [[ביתר עילית]] ישנו רחוב הקרוי על שמו, כאות ביטוי הערכה מטעם העירייה על תרומתו להתפחות העיר. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
| שורה 16: | שורה 19: | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/8970 הקונטרס בעניין הפאות מהודו], ([[תשס"ד]]), באתר [[היברו בוקס]]. | *[http://www.hebrewbooks.org/8970 הקונטרס בעניין הפאות מהודו], ([[תשס"ד]]), באתר [[היברו בוקס]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א | |||
{{מיון רגיל:רייטפורט יצחק}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]] | |||
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | |||
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | |||
גרסה מ־06:09, 13 בפברואר 2014
הרב יצחק רייטפרט הינו חסיד חב"ד המכהן כרב ודיין בבית דין צדק בשכונת קראון הייטס, ראש כולל, מחבר ספרי הלכה, ונגיד בעל אמצעים התורם ביד רחבה למוסדות צדקה וחסד.
תולדות חייו
נולד לאביו רבי חיים, ובשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 הצטיין בלימודו והיה אחד משבעת הקנים שנבחרו לומר פלפול בפני כל תלמידי הישיבה.
מתגורר כיום בבורו פארק ומחבר ספרי הלכה וקונטרסים בעניינים העומדים על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה.
הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות תורה וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת אהלי תורה וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר בית רבקה בקראון הייטס לצד ייסוד ועידוד הקמת אין-ספור מקוואות טהרה בעולם.
בעיר ביתר עילית ישנו רחוב הקרוי על שמו, כאות ביטוי הערכה מטעם העירייה על תרומתו להתפחות העיר.
ספריו
- הלכה למעשה בדין הפאות מהודו - בשנת תשס"ד הופץ בעיר בני ברק מודעות רחוב ופשקיווילם בפסק דין של הרב אלישיב שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה עבודה זרה. בעקבות כך, יצא הרב רייטפארט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארה"ב) ולקראת חג השבועות תשס"ד הוציא קונטרס ובו הוא מסיד ופוסק שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 23 עמודים.
- הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין - בסוף שנת תשס"ד התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. בחודש אלול תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמודים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון[1]
קישורים חיצונים
- הקונטרס בעניין הפאות מהודו, (תשס"ד), באתר היברו בוקס.
הערות שוליים
- ↑ בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. דיש להם או מוצא או מבוא. דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. יש לצרף הא דברי' באלף בטל. סברת הרשב"א דיבש בלח בטל. דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.