שמעון רוזנברג: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמעון_רוזנברג_נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמעון רוזנברג נואם באחד מהכנסים לעילוי נשמת ביתו וחתנו, זוג הקדושים [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]]] | [[קובץ:שמעון_רוזנברג_נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמעון רוזנברג נואם באחד מהכנסים לעילוי נשמת ביתו וחתנו, זוג הקדושים [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]]] | ||
[[קובץ:שמעון_רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכתיבת אות בספר התורה]] | [[קובץ:שמעון_רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכתיבת אות בספר התורה]] | ||
הרב '''שמעון רוזנברג''' הוא חסיד חב"ד המתגורר ב[[עפולה]], ופועל בזמני הפנאי להפצת יהדות בקרב תושבי שכונתו. התפרסם בעיקר לאחר רצח [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] [[בית חב"ד בומביי|בבומבי]] של ביתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]. | הרב '''שמעון רוזנברג''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הוא חסיד חב"ד המתגורר ב[[עפולה]], ופועל בזמני הפנאי להפצת יהדות בקרב תושבי שכונתו. התפרסם בעיקר לאחר רצח [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] [[בית חב"ד בומביי|בבומבי]] של ביתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
גרסה מ־21:44, 11 בפברואר 2014
הרב שמעון רוזנברג (יליד שנת תש"ט, 1949) הוא חסיד חב"ד המתגורר בעפולה, ופועל בזמני הפנאי להפצת יהדות בקרב תושבי שכונתו. התפרסם בעיקר לאחר רצח שלוחי הרבי בבומבי של ביתו וחתנו, הרב גבריאל נח ורבקה הולצברג.
תולדות חייו
נולד בט' באב תש"ט להוריו דב בעריש ואיטה רוזנברג, בשכונת הרכבת בלוד, ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב שמעון רוזנברג. אביו, הרב בעריש, היה משפיע קהילת חב"ד בלוד, והילד התחנך במוסדות חב"ד המקומיים.
כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון את"ה בישיבה בלוד, והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב דוד מאיר דרוקמן (כיום, רב העיר קרית מוצקין).
בתחילת שנת הלימודים תשל"א החל לעבוד כמדריך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ובשנת תשל"ב נישא לרעייתו יהודית, והתיישב בעיר עפולה. כאשר הודיע לרבי על כניסתה של אשתו להריון, הורה לו הרבי לשמור את הדבר בסוד, וביקש ממנו להתחיל לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים[1]
את פעילותו החב"דית בעיר החליפו שלוחי הרבי לעפולה, האחים הרב חיים שלום ושלמה סגל, שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר.
בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי בנצרת עלית מידיו של הרב איצ'קע גאנזבורג שפעל תחת הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק, ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' במגדל העמק השייך לגיסו הרב יצחק דוד גרוסמן.
כהוקרה על פעילותו החינוכית, קיבל את פרס הארצי מידי נשיא המדינה מר יצחק נבון.
בשנת תשס"ז נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב חיים יוסף גינזבורג, ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה.
לפני הבחירות לראשות העיר בשנת תשס"ח, מונה על ידי ראש העיר המכהן מר אבי אלקבץ לרב קהילת חב"ד בעפולה[2] במסווה של 'פרוייקט רבני קהילות בהתנדבות', כשלמעשה הוא היה הרב היחיד בעפולה שמונה לתפקיד זה. מהלך זה עורר התנגדות רבה למחטף שנעשה, ורבים מבני הקהילה התנגדו לכך שראש העיר כופה עליהם בכח רב קהילה.
בראש חודש כסלו תשס"ט נרצחו ביתו וחתנו, הרב גבריאל נח ורבקה הולצברג בפיגוע רצחני בבית חב"ד בומביי. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח.
לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו מוישי הולצברג, בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשרות העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של מוישי, וכדי לנצל את ההזדמנות להעביר את מסריו של הרבי לצופים.
בשנת תשע"א כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס יום העצמאות בהר הרצל בירושלים. רבני חב"ד התנגדו לקבלת ההזמנה, כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של הרבי נגד הציונות, אך הוא לא קיבל עליו את מרותם של רבני חב"ד, והשתתף בטקס כשהוא משנה את הלשון המקובל "הריני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל", והוסיף במקום זאת: "לתפארת מדינת ארץ ישראל".
משפחתו
- בנו, הרב יוסף יצחק רוזנברג - שליח הרבי בשכונת רמות בחיפה.
- בנו, הרב שמואל רוזנברג - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בצומת גולני.
- חתנו, הרב גבריאל נח הולצברג - שליח הרבי בבית חב"ד בומביי (נהרג בפיגוע רצחני).
- חתנו, הרב חיים יוסף גינזבורג - ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב.
- חתנו, הרב יהודה לייב דונין - שליח הרבי בשכונת אחוזה בחיפה.
- חתנו, הרב שלמה גלפרין, קרית מלאכי.
- חתנו, הרב אליקים ויסגלס, מגדל העמק.
- חתנו, פנחס גרוס, גבעת שמואל.
- חתנו, אברהם מקוביצקי, קרית שמואל.
- חתנו, ישראל ויינברג,