ישו הנוצרי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־21:16, 26 בינואר 2014

ישו הנוצרי, נולד בבית לחם בשנה השניה למלכות ינאי (שנת 3,671 לבריאת העולם)^[1]. היה ממזר, כיון שנולד מגוי^[2] בשם פנדירא^[3], שבא על אימו מרים שהיתה נשואה אותו זמן ליהודי בשם סטדא^[4], שעל שמו נקרא "בן סטדא" על אף שלא היה אביו^[5].

תולדות חייו

ישו, היה^[6] תלמידו של רבי יהושע בן פרחיה והתלווה אליו כשברח למצרים שם למד כשפים. כבר אז ראה רבי יהושע בן פרחיה שאינו תלמיד הגון, ולאחר המעשה בפונדק שם התבטא על אשת בעל הבית כי "עיניה עגולות", החרימו ונידהו עם ארבע מאות שופרות^[7]. כשניסה ישו להתקבל בחזרה נדחה פעם אחר פעם. בפעם האחרונה בא אליו ישו באמצע קריאת שמע, ויהושע בן פרחיה סימן לו בידו שימתין. ישו חשב כי הוא דוחה אותו שוב, יצא ועבד עבודה זרה. הוא הסית והדיח אחריו יהודים רבים. וכאשר בקש רבי יהושע להחזירו אמר לו: כך מקובלני ממך "כל החוטא ומחטיא את הרבים, אין מספיקים בידו לעשות תשובה".

מותו של ישו

ישו התפרסם כעושה כשפים^[8] ומדיח לעבוד עבודה זרה^[9], אלא שנזהר מלהסית בפני שנים. כשהיה בלוד הטמינו לו חכמים^[10] שני תלמידים שישבו בחדר חשוך, משם יכלו לראות ולשמוע את הנעשה בחדר הסמוך. אדם אחר קרא לישו לחדר הסמוך שהיה מואר, ושם שאל אותו: "איך נעזוב את אלוקי השמים ונעבוד עבודת כוכבים?" ענה לו ישו "כך היא חובתנו וכך יפה לנו". כיון שכבר היו עדים למעשיו אלו, תפסו אותו, והביאו אותו לבית הדין, ושם בלוד נידון לסקילה^[11]. בי"ד בניסן (שנת 3,707 לבריאה) ערב חג הפסח שהיה גם ערב שבת, יצא ישו ליסקל בבית הסקילה שנמצא מחוץ לבית הדין. לאחר שניסקל, תלו אותו סמוך לשקיעת החמה, לזמן קצר. סדר תליתו היה כשאר הנסקלים על יתד שבולט מן הקורה השקועה באדמה באמצעות ידיו שנקשרו כשהן צמודות^[12]. לאחר מכן הושלכה גווייתו לאחת הגומות בשדה סמוך ובמוצאי שבת סלקו אותה הבעלים של השדה. למחרת הגיעו כמה נשים שמצאו את הקבר ריק^[13].

הדעות חלוקות בשאלה מי הרגו בפועל, יש אומרים כי בית דין הרגו אותו^[14], אך יש החולקים על כך כיון שמקובל^[^{דרוש מקור]} כי הוא היה לאחר ביטול הסנהדרין בזמן שבית דין לא היו דנין דיני נפשות, וטוענים כי כנראה היו שני ישו, ובתלמוד לא מדובר בישו הנוצרי.

בחלק זה נסביר כי לפי התלמוד היו שני ישו ולכן רק הסנהדרין שפט את ישו הנוצרי שהיה תלמידו של רבי יהושוע בן פרחיה שדחה את ישו הנוצרי, כפי שמובא בתלמוד וכן משיחה של הרבי שליט"א מלך המשיח. כמו כן מוזכרים דבריו של דון יצחק אברבנאל, בנושא זה.

ישו מוזכר מספר פעמים בתלמוד. כל האיזכורים של ישו נמחקו על ידי הצנזורה, או ששמו הושמט מהטקסט. במסכת סוטה (מז,א) מסופר שרבי יהושע בן פרחיה סילק לגמרי והחרים את תלמידו – "ישו הנוצרי". גירסת הצנזורה בסיפור זה הייתה "אחד מתלמידיו" במקום "ישו הנוצרי". למרות שהגמרא הזו מגנה מאוד את ישו, מובאים בה גם דברי ביקורת על רבי יהושע בן פרחיה שדחה את ישו ולא הסכים לקבל אתו כשרצה לחזור. סיפור זה מופיע בגירסה שונה גם במסכת סנהדרין (קז,ב), משם מחק הצנזור לגמרי את הסיפור. במסכת גיטין (נז,א) מסופר על אונקלוס שהעלה את ישו באוב. גירסת הצנזורה שם הייתה "פושעי ישראל", במקום 'ישו'. לפי הגמרא שם, מעיד ישו על עצמו שעונשו בגיהנום הוא שהייה בצואה רותחת. במסכת סנהדרין (סז,א), בקטע שהושמט לגמרי על ידי הצנזור, נכתב שהרגו את ישו בערב פסח. שם גם מובאים שם אביו ואמו של ישו. ושם בעלה של אמו. לפי גמרא זו ישו היה ממזר, שנולד מבעילה אסורה של אשת איש. אמו של ישו, מרים, מכונה בגמרא זו 'סוטה'. במסכת שבת (קד,ב – בקטע שנמחק בחלקו על ידי הצנזור) נאמר על ישו שהיה מכשף.

יש לציין, שלא ייתכן שישו המוזכר כתלמידו של רבי יהושע בן פרחיה, הוא אותו אדם המוזכר במסכת סנהדרין ובמסכת שבת. ישו המוזכר במסכת שבת ובמסכת סנהדרין, היה בן אשתו של 'פפוס בן יהודה' שחי בתקופת רבי עקיבא, יותר ממאה שנה אחרי תקופת רבי יהושע בן פרחיה. תוספות במסכת שבת כבר עמדו על העובדה שמדובר בשני אנשים שונים.

רק ישו אחד, תלמידו של רבי יהושוע בן פרחיה, נשפט משפט סנהדרין והוצא להורג על שהסית והדיח אין אחר! אלא שהתקופה היא קדומה בכ155 שנים קודם המתואר בברית החדשה. הרב דון יצחק אברבנאל מסביר שהם "קרבו" או "הסמיכו" את המאורעות לחורבן כדי לטעון שהחורבן הוא בגלל הוצאתו להורג. לא היו דברים מעולם ואפילו משל לא היה!

חמשת תלמידיו

חמשה תלמידים היו לישו^[15]: מתאי, נקאי, נצר, בוני ותודה. חמשתם נדונו בסקילה, כדין המוסת לעבודה זרה^[16].

בתורת חב"ד

בתלמוד^[17] מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. הרבי^[18] מסביר כי כשראה יהושע בן פרחיה את התוצאות מדחיית ישו בשתי ידים, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. למרות שהיה לו דין 'מסית ומדיח' עליו נאמר "לא תחמול עליו" - שאין ללמד עליו זכות^[19]. הרי שדין זה ש'אין ללמד זכות' מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור ללמד עליו זכות כדי להצילו מהעונש כי זו הכפרה לחטאיו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית דין של מטה^[20]

בליל יום לידתו על פי הנצרות (הקרוי 'ליל ניטל'), נוהגים חסידי חב"ד שלא ללמוד תורה עד שעת חצות, כיון שעל פי הקבלה לימוד תורה בזמן זה משפיע חיות רוחנית לטומאה שהוא מייצג.

הערות שוליים

↑ ספר יוחסין, על פי גרסת "סדר הדורות" ג"א תרע"א.
↑ סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב. בעל ה"מגן אברהם" בשם הרמב"ם.
↑ סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב.
↑ בסנהדרין ס"ז ע"א מובא, כי "סטדא" הוא כינוי לאימו של ישו שילדה אותו בזנות, "סטדא" - "סטת-דא" על שם שסרה מבעלה.
↑ רש"י , סנהדרין ק"ד ע"ב.
↑ סוטה מ"ז ע"א.
↑ תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף מז א'
↑ סנהדרין ד' ק"ג. סוטה ד' מ"ז.
↑ סנהדרין ד' ס"ז. סוטה ד' מ"ז.
↑ סנהדרין ד' ס"ז בחסרונות הש"ס.
↑ סנהדרין ד' מ"ג.
↑ משנה, סנהדרין.
↑ ס' תולדות עם עולם.
↑ על פי מסכת סנהדרין, בחסרונות הש"ס: "ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שהסית והדיח את ישראל"
↑ סנהדרין ד' מ"ג, בחסרונות הש"ס
↑ סנהדרין ס"א, רמב"ם הל' עבודה זרה פ"ה ה"ה.
↑ גיטין.
↑ התוועדויות תשמ"ב חלק ד'.
↑ סנהדרין מג, א.
↑ כמובא תשובת הנודע ביהודה בזה חאו"ח סל"ה.

[1] ספר יוחסין, על פי גרסת "סדר הדורות" ג"א תרע"א.

[2] סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב. בעל ה"מגן אברהם" בשם הרמב"ם.

[3] סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב.

[4] בסנהדרין ס"ז ע"א מובא, כי "סטדא" הוא כינוי לאימו של ישו שילדה אותו בזנות, "סטדא" - "סטת-דא" על שם שסרה מבעלה.

[5] רש"י , סנהדרין ק"ד ע"ב.

[6] סוטה מ"ז ע"א.

[7] תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף מז א'

[8] סנהדרין ד' ק"ג. סוטה ד' מ"ז.

[9] סנהדרין ד' ס"ז. סוטה ד' מ"ז.

[10] סנהדרין ד' ס"ז בחסרונות הש"ס.

[11] סנהדרין ד' מ"ג.

[12] משנה, סנהדרין.

[13] ס' תולדות עם עולם.

[14] על פי מסכת סנהדרין, בחסרונות הש"ס: "ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שהסית והדיח את ישראל"

[15] סנהדרין ד' מ"ג, בחסרונות הש"ס

[16] סנהדרין ס"א, רמב"ם הל' עבודה זרה פ"ה ה"ה.

[17] גיטין.

[18] התוועדויות תשמ"ב חלק ד'.

[19] סנהדרין מג, א.

[20] כמובא תשובת הנודע ביהודה בזה חאו"ח סל"ה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]