הבדלים בין גרסאות בדף "788 איסטרן פארקווי"
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788. | בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788. | ||
| − | עד שנת [[תשכ"ה]] שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי | + | עד שנת [[תשכ"ה]] שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי. |
| − | לאחר פנוי הדיירים | + | בחורף שנת תשכ"ה נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770. |
| + | |||
| + | יוזמת הרכישה הגיעה ע"י מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים. | ||
| + | |||
| + | הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]]. | ||
| + | |||
| + | לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש. | ||
==השימוש בבניין== | ==השימוש בבניין== | ||
| − | === | + | ===קומת המרתף והראשונה=== |
| − | + | [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה]] | |
| + | [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] לאחר הרחבה נוספת]] | ||
| + | בחודש אלול שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה. | ||
| + | |||
| + | בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ"ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס. | ||
| + | |||
| + | חסידי חב"ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינור ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף. | ||
| + | |||
| + | הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה. | ||
| + | |||
| + | ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין. | ||
| − | + | בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו עבודות להרחבה נוספת של קומת המרתף, ועד ל[[ראש השנה]] [[תשל"ד]], האולם היה מוכן לאיכלוס. | |
===הקומה השניה=== | ===הקומה השניה=== | ||
גרסה מ־18:50, 23 בינואר 2014
בניין המשרדים 788 איסטרן פארקווי הינו בניין המשרדים בן ארבע קומות הממוקם צמוד ל-770, בו מרוכזים רוב המשרדים הרשמיים של תנועת חב"ד, ובמרתפו שוכן הזאל הגדול המשמש לתפילות ולהתוועדויות עם הרבי.
בעבר, פעל במקום בית דפוס שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.
הארגונים הפועלים מבניין משרדים זה: מרכז לעניני חינוך, jem, ועד הנחות בלה"ק, דפוס עזרא, ועד תלמידי התמימים העולמי, ועוד.
תוכן עניינים
היסטוריית הבניין
בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.
עד שנת תשכ"ה שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי.
בחורף שנת תשכ"ה נקנו המבנים. הקניה התבצעה על ידי ר' אהרון קליין שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.
יוזמת הרכישה הגיעה ע"י מר אהרן קליין שנכנס לרבי ליחידות והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.
הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם ועד הבניין שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, כולל חב"ד) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות למרכז לעניני חינוך.
לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.
השימוש בבניין
קומת המרתף והראשונה
בחודש אלול שנת תשכ"ז החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה תשכ"ח יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.
בליל ערב חג הסוכות תשכ"ח, לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.
חסידי חב"ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינור ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.
הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.
ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.
בסוף שנת תשל"ג החלו עבודות להרחבה נוספת של קומת המרתף, ועד לראש השנה תשל"ד, האולם היה מוכן לאיכלוס.
הקומה השניה
הקומה השלישית
מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת השבת היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.
מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת תשס"ה.
מעלה נוספת בבית דפוס זה היה , שהמדפיסים יכלו לתת למכונה הוראת הדפסה דקות ספורות קודם לכניסת השבת, ולאפשר למכונה לעבוד גם לאחר כניסתה, ולהוריד לאחר מכן את הקונטרסים הטריים לזאל הגדול לעיונם של החסידים, מבלי להיכנס לחשש של חילול שבת או טלטול וכדומה.
שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלון של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.
הקומה רביעית
בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב קינגסטון שוכנים משרדי ועד הנחות בלה"ק. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת תשס"ז.
שריפה בבנין
אור ליום חמישי כ"א בטבת תשמ"ג, פרצה שריפה מסתורית בבית הדפוס של ועד להפצת שיחות. לאחר חצות הלילה הבחינו עוברי אורח בלהבות אש היוצאות מתוך בית הדפוס, אולם עד שהצליחו הכבאים להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס.
חברי הוועד מיהרו להיכנס לבית הדפוס כדי לראות מה ניתן להציל. התברר כי האש נעצרה בדיוק ליד משרדי הוועד, בהם היו מונחים מאות כרכי הלקוטי-שיחות החדשים[1], ובעיקר – חומר ארכיוני רב-חשיבות.
הפתעה נוספת הייתה במרכז בית הדפוס. על מכונת ההדפסה, שחלקי המתכת שלה ניתכו והפכו לגוש אחד – היו מונחים אלפי העתקים מחוברת לקוטי שיחות השבועי, שבדרך נס לא שלטה בהם האש.
למחרת בבוקר הודיעו חברי הוועד לרבי על כל מה שהתרחש, וביקשו ברכה להצלחה בעבודת הקודש למרות הנזקים החמורים שגרמה השריפה. על כך השיב להם הרבי: "ויהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי שריפה מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'".
ימים ספורים לפני השריפה הגדולה, פרצה שריפה קטנה מתחת לבימת ההתוועדויות, בדיוק במקום מושבו של הרבי. האש לא הייתה גדולה ובחורי הישיבה ששהו באותו הזמן ב-770 הצליחו לכבות את הלהבות ולמנוע מהן להתפשט.
בשבת הקרובה, פרשת שמות, הסביר הרבי את רצף האירועים: בשנת תש"מ החליטו עסקני שכונת קראון הייטס לבנות מקווה חדש לנשות השכונה. בצעד פזיז מיהר אחד העסקנים להרוס את המבנה שסביב המקווה הישן עוד בטרם בנו את המקווה החדש. אותו עסקן התרשל במלאכתו ובניית המקווה החדש התעכב למעלה משנתיים. לנשות השכונה לא הייתה ברירה אלא ללכת למקווה הנתון בעיצומם של הליכי בנייה. מצב זה היה בעוכריהן של כמה מנשות השכונה שניזוקו קשות מפיגומים שהיו במקום.
הרבי קשר את אירועי השריפות לכך שהיה זה רמז על מנת לעורר את תיקון המקווה[2]. בערב שבת הודיע הרבי לרב השכונה, הרב זלמן שמעון דבורקין כי הוא מוכר את 770 על מנת להשיג את הכסף לכיסוי עלות בניית המקווה.
שימושים נוספים בבניין
בעת מעמדי תהלוכות ל"ג בעומר שנערכו על רחוב איסטרן פארקווי, שימש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית י"ב הפסוקים.
הערות שוליים
- ↑ קדם למאורע זה הדפסת חלק כ' בלקוטי שיחות לאחר בקשה מיוחדת מהרבי להדפיסו תוך חודש. הסיפור המלא
- ↑ הקטע הרלוונטי מהשיחה: "ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה – לא סיימו. "אמנם דברתי על כך בהתוועדות שוב ושוב, ועורכים רשימה ממה שדובר בהתוועדות, ושומעים מה שצריכים לעשות בפועל – אבל כל אחד חושב שזה לא מדבר עליו, אלא על השני... "לאחר שכל זה לא עזר – אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן – לא נגע ולא פגע! "אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית – לא נגע ולא פגע! "אחר כך פרצה שריפה קטנה, אשר שריפה זו פרצה באופן פתאומי – אף אחד לא ידוע איך זה התחיל, ואין על זה טעם והסברה על פי טבע – אף על פי כן, לא נגע ולא פגע! "אחר כך פרצה שריפה גדולה ר"ל, שכל העם יודעים ומדברים על כך, שגם השריפה הזאת הייתה באופן ניסי – אין שום טעם וסברה כיצד זה החל – אף על פי כן... לא נגע ולא פגע! "ראיתי שאין לי ברירה אחרת, וחייבים להציל את הבניין – ומכרתי אותו".
