הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון כמופת הייתי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 8: שורה 8:
 
דוד המלך שופך את נפשו לה' בתפילה נוראה על שונאיו - היאך הם רוצים להרגו ואמרו עליו שהוא חייב מיתה, ובינתים מזכיר דוד המלך את חסדי ה' עמו - איך הוא אות ומופת לרבים לאחר כל הניסים שקרו לו וה' הוא התוקף ומקור הבטחון שלו.
 
דוד המלך שופך את נפשו לה' בתפילה נוראה על שונאיו - היאך הם רוצים להרגו ואמרו עליו שהוא חייב מיתה, ובינתים מזכיר דוד המלך את חסדי ה' עמו - איך הוא אות ומופת לרבים לאחר כל הניסים שקרו לו וה' הוא התוקף ומקור הבטחון שלו.
  
הניגון כְּמוֹפֵת הָיִיתִי הינו במקור מנגינה עליזה ושמחה שמביעה אומץ, תקווה ושמחת הנפש והיא מושרת על הפיוט "כאוהל הנמתח" הנאמר ביום כיפור. מחבר הניגון הוא חסיד בעל תשובה בשם החזן ר' יחיאל היילפרין הידוע גם בכינוי "יחיאל דער משולח*" (כך היה מכונה בפי כל, בפרט באותם מקומות שאליהם הגיע כ"משולח" העוסק באיסוף כספים עבור ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש).
+
הניגון כְּמוֹפֵת הָיִיתִי הינו במקור מנגינה עליזה ושמחה שמביעה אומץ, תקווה ושמחת הנפש והיא מושרת על הפיוט "כאוהל הנמתח" הנאמר ביום כיפור. מחבר הניגון הוא חסיד ובעל תשובה בשם החזן ר' יחיאל היילפרין הידוע גם בכינוי "יחיאל דער משולח*" (כך היה מכונה בפי כל, בפרט באותם מקומות שאליהם הגיע כ"משולח" חב"די העוסק באיסוף תרומות עבור ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש).
  
[*בא' מסיפוריו של אדמו"ר הריי"צ (ס' השיחות תש"ה עמ' 26-25) מובא, שהשד"ר המפורסם הרה"ח ר' בערקע וואלף הוא זה שקירב את ר' יחיאל לליובאוויטש, בהיותו כבר מבוגר ובעל מישרה בתיאטרון שבחרקוב. ר' יחיאל עצמו מספר ברשימותיו: כשהתגוררתי במוסקבא, קיבלתי מכתב מאבי ז"ל, ובו הוא מבקשני שאסע לוועליז שמשם שורש וגזע משפחתנו, מבעל "סדר הדורות" למשפחת היילפרין וחתנו ר' יונה הכהן. עכ"ל. יוצא שר' יחיאל הכיר היטב את אביו ואת מוצא משפחתו, ושמו "יחיאל" הוא על-שם הרה"ג הידוע ר' יחיאל היילפרין בעל "סדר הדורות"]
+
[*בא' מסיפוריו של אדמו"ר הריי"צ (ס' השיחות תש"ה עמ' 26-25) מובא, שהשד"ר המפורסם הרה"ח ר' בערקע וואלף הוא זה שקירב את ר' יחיאל לליובאוויטש, בהיותו כבר מבוגר ובעל מישרה בתיאטרון שבחרקוב. ר' יחיאל עצמו מספר ברשימותיו: כשהתגוררתי במוסקבא, קיבלתי מכתב מאבי ז"ל, ובו הוא מבקשני שאסע לוועליז שמשם שורש וגזע משפחתנו, מבעל "סדר הדורות" למשפחת היילפרין וחתנו ר' יונה הכהן. עכ"ל. יוצא שר' יחיאל הכיר היטב את אביו ואת מוצא משפחתו, ושמו "יחיאל" הוא על-שם הרב הגאון הידוע ר' יחיאל היילפרין בעל "סדר הדורות"]
  
 
בשנת תשל"ב הותאמה המנגינה גם למילים (מתוך התהלים פרק ע"א פסוק ז'): "כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז".  
 
בשנת תשל"ב הותאמה המנגינה גם למילים (מתוך התהלים פרק ע"א פסוק ז'): "כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז".  

גרסה מ־07:57, 30 באוקטובר 2013

" כְּמוֹפֵת הָיִיתִי”

ספר תהילים - פרק עא - פסוק ז

מתוך פי' המלבי"ם: כמופת הייתי לרבים - רבים חשבו אותי כדבר מופת ופלא, שגבורתי והצלחתי אינה דבר טבעי רק מופת ופלא, ואתה מחסי עז ימלא פי תהלתך - אולם פי היה מלא תהלתך שכחי אינו מעצמי רק שאתה מחסי עז, ולא יחסתי שום תהלה אל עצמי רק שהיה פי מלא רק מתהלתך, כי יחסתי הכל אליך"!

דוד המלך שופך את נפשו לה' בתפילה נוראה על שונאיו - היאך הם רוצים להרגו ואמרו עליו שהוא חייב מיתה, ובינתים מזכיר דוד המלך את חסדי ה' עמו - איך הוא אות ומופת לרבים לאחר כל הניסים שקרו לו וה' הוא התוקף ומקור הבטחון שלו.

הניגון כְּמוֹפֵת הָיִיתִי הינו במקור מנגינה עליזה ושמחה שמביעה אומץ, תקווה ושמחת הנפש והיא מושרת על הפיוט "כאוהל הנמתח" הנאמר ביום כיפור. מחבר הניגון הוא חסיד ובעל תשובה בשם החזן ר' יחיאל היילפרין הידוע גם בכינוי "יחיאל דער משולח*" (כך היה מכונה בפי כל, בפרט באותם מקומות שאליהם הגיע כ"משולח" חב"די העוסק באיסוף תרומות עבור ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש).

[*בא' מסיפוריו של אדמו"ר הריי"צ (ס' השיחות תש"ה עמ' 26-25) מובא, שהשד"ר המפורסם הרה"ח ר' בערקע וואלף הוא זה שקירב את ר' יחיאל לליובאוויטש, בהיותו כבר מבוגר ובעל מישרה בתיאטרון שבחרקוב. ר' יחיאל עצמו מספר ברשימותיו: כשהתגוררתי במוסקבא, קיבלתי מכתב מאבי ז"ל, ובו הוא מבקשני שאסע לוועליז שמשם שורש וגזע משפחתנו, מבעל "סדר הדורות" למשפחת היילפרין וחתנו ר' יונה הכהן. עכ"ל. יוצא שר' יחיאל הכיר היטב את אביו ואת מוצא משפחתו, ושמו "יחיאל" הוא על-שם הרב הגאון הידוע ר' יחיאל היילפרין בעל "סדר הדורות"]

בשנת תשל"ב הותאמה המנגינה גם למילים (מתוך התהלים פרק ע"א פסוק ז'): "כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז". מעניין שבאותה שנה (תשל"ב) חוברו ארבעה ניגונים (!) לכבוד יום הולדתו של הרבי. הניגון נרשם מפי החסיד ר' שמואל זלמנוב. ניגון זה הוא ניגון רמ"ח בספר הניגונים (ניחוח #11).

לשמיעת הניגון ממקהלת ניחח http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=114