ועד רבני ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:02, 8 באוגוסט 2013

ועד הרבנים הכללי המרכזי של רבני חב"ד ליובאוויטש נוסד בשנת תש"נ במטרה לאגד את כלל רבני חב"ד ליובאוויטש, בארצות הברית וקנדה.

הועד שימש מעין המשך לועד רבני ליובאוויטש שהי' בימי הרב זלמן שמעון דווארקין, ונתפרק לאחר פטירתו. המכתב הכי מפורסם בימי הגלגול הראשון של הועד הי' המכתב הידוע בתשמ"ג שבו מטילים חרם על מוצרים בהכשר התאחדות הרבנים שהי' בשליטת הסאטמארים. על המכתב חתמו הרב זלמן שמעון דווארקין, הרב יהודה קלמן מארלו והרב חיים מאיר בוקיעט.

יו"ר הועד היה הרב חיים מאיר בוקיעט ע"ה, וכסגניו שימשו הרב שניאור זלמן גוראריה ע"ה ויבלחט"א הרב מרדכי דובער אלטיין.

חברי הועד

חברי הועד בגלגוליו השונים (חלקם התפטרו, פוטרו או נפטרו): הרב חיים מאיר בוקיעט ע"ה, הרב שניאור זלמן גוראריה ע"ה, הרב יהודה קלמן מארלו ע"ה, הרב שלום דובער גורדון ע"ה, הרב עזריאל זעליג שרפשטיין ע"ה, הרב שלום מרוזוב ע"ה, הרב צבי הירש שוסטרמן ע"ה, הרב ליפמאן שפירא ע"ה, הרב מרדכי דובער אלטיין, הרב אברהם אזדאבא, הרב אברהם יוסף הלר, הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלום בער חייקין, הרב צבי יהודה פוגלמן, הרב יצחק הענדל ע"ה, הרב אברהם דוב העכט ע"ה, הרב שלום דובער ליפסקער, הרב אלימלך יוסף סילברברג, הרב משה קזיניץ, הרב עזרא שחט, הרב דוד שחט, הרב משה בוגמילסקי, הרב זושא ווינר, הרב יוסף שוסטרמן, הרב זלמן יצחק פויזנר, הרב יהודה לייב שפירא, הרב ישראל פרידמאן, הרב אברהם קארף, הרב ברוך לשס, הרב מרדכי פרקש, הרב ברוך הערץ.

בין השנים תשנ"ו - תשס"ט עמד בראש הועד הרב ליפמאן שפירא. את הועד מנהל כיום הרב נחום יצחק קפלן, בסיוע מאת הרב מנחם מענדל שארפשטיין.

כיום חברים בועד הפועל של הועד הרב דוד שוחט מטורונטו, הרב משה בוגמילסקי מקראון-הייטס, הרב זושא ווינר מברייטון ביץ', הרב יוסף שוסטרמן מבוורלי הילס.

בשנת תשע"ב פרש הרב יהודה לייב שפירא ממיאמי מועד רבני ליובאוויטש בכלל, ומועד הפועל בפרט[1]. בנוסף לכך, הרבנים זלמן יצחק פויזנר ואלימלך צוויבל הפסיקו את פעולתם בועד הפועל.

המזכיר הוא הרב נחום שפירא, ששימש בתור מזכיר עוד בימי הרב זלמן שמעון דווארקין.

בשנת תשס"ו, הכריז הועד על פתיחת מחלקה לעניני מקוואות[2], המחלקה כללה את הרבנים יהודה-לייב שפירא, הרב עזריאל זעליג שרפשטיין ע"ה, הרב דוד שחט, הרב משה בוגמילסקי, וצירפו אליהם את הרב ירמיהו כץ מחבר ספרי "מקוה מים" על הלכות מקוואות. לאחר פטירת הרב שארפשטיין מונה במקומו הרב ברוך לשס, רב קהילת חב"ד במונסי.

פולמוסים

א) בשנת תש"נ הרב שניאור זלמן גוראריה חידש את פעולת הוועד, בעקבות מה שנראה להם שהרבי לא מרוצה מפעולת בד"ץ קראון הייטס, בגלל שהתערבו בכל מיני מחלוקות ועניני ליובאוויטש כלליים. וכשכתבו לרבי על פתיחת הוועד ועל פעולה ראשונית שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהי' בידי הבד"ץ דק"ה), אזי הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו הי' שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם.

ב) בשנת תשנ"ד, בעקבות מכות שקרו בין חסידי חב"ד, חברי הוועד התירו לאגו"ח ללכת לערכאות מבלי ללכת לדי"ת בתחילה, שנים מחברי הבד"ץ דקראון הייטס אמרו שיש ללכת לדי"ת, ומיד אח"כ הרש"ז גוראריה יצא במחאה משלו על שלא מתחשבים בדעת הבד"ץ, ומאז פוטר מוועד הרבנים.

ג) בחודש מנ"א תשנ"ד, התחיל הפולמוס אודות הצוואה הבלתי חתומה, מצד אחד חתמו הרבנים יצחק הענדל ע"ה, יהודה קלמן מארלו ע"ה, דוד שוחט ויצחק מאיר הרץ שהצוואה אמיתית[3], ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי קראון הייטס תבעו לדין בבד"ץ קראון הייטס את הרב יהודה קרינסקי, הרב אברהם שמטוב והרב דוד רסקין על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם "לא צייתי"[4], וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע לבד"ץ קראון הייטס, כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "מחנה מנחם").

ד) בשנת תשנ"ז, בעקבות ויכוח על צוואת ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), בד"ץ קראון הייטס התירו להרש"ז גוראריה לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם לאגודת הרבנים והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב"[5]. באותה תקופה נפטר הרב אריה לייב קפלן מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב יהודה קלמן מארלו חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר).

ה) בשנת תשס"ג, בעקבות מחלוקת בין הרב שלמה קונין והרב שמוליק נפרסטק על בית חב"ד בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים משה בוגומילסקי ויהודא לייב שפירא התומך בעמדת הרב קונין, ואח"כ הרבנים האחרים מרדכי אשכנזי ויצחק יהודה ירוסלבסקי טענו שהפסק דין הי' לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד[6].

ו) לאחר תקופה ארוכה ששמרו על שקט, ובנו את עצמם מחדש, ורק הוציאו מכתבים על מקוואות וגירות, בשנת תשס"ט התחילו לעשות שוב דיני-תורה בין שלוחים, ואז התחילו לייבא רבנים מארה"ק, בדרך כלל הרבנים בנימין קופרמן, משה הבלין ומרדכי אשכנזי, וכן את הרב אפרים פיקרסקי מקראון הייטס. ולאחר התנהלותם בדיני-תורה במחלוקות שמטוב-שטיינר (וואשינגטון), קרינסקי-קוטלרסקי (מל"ח), פרוס-מל"ח (בוסטון), ושמטוב-סילברברג (דיטרויט) הם איבדו שוב את כבודם, ובשנת תשע"ב רוב השלוחים אינם מתחשבים בהם כלל.

לקריאה נוספת

קובץ "חוקי ומנהגי הבית דין" בהוצאת ועד רבני ליובאוויטש
קובץ "האמת והשלום אהבו" - א', בהוצאת הועד למען גלוי האמת והבאת השלום.
קובץ "האמת והשלום אהבו" - ב', בהוצאת הועד למען גלוי האמת והבאת השלום.
קובץ "מי ברא אלה", בהוצאת הועד למען קיום הצוואה.
קובץ "ירא הקהל וישפוט" בהוצאת הועד שלוחים לענין צוואת וינשטוק.
גליונות "השבוע שחלף"

מכתבים

נגד ההכשר של "התאחדות הרבנים" סאטמר בעקבות האלימות כלפי הרב מנחם מענדל וועכטר [7]
אודות שלוחים וגירות: [8], [9]
אודות פרסום זהותו של משיח: [10]
אודות לימוד הרמב"ם: [11]
אמירת תהלים לזכר השלוחים שנרצחו הי"ד: [12]
בדיקת מקוואות לאחרי רעידת אדמה: [13]
תמיכה באתר לשמירת טהרת המשפחה: [14]
קריאה שלא לשנות ממנהג ישראל, אלא לעשות המציצה בפה בעת הברית: [15]

פסקי דין

צא"ח (בוטמן) נגד מחנה ישראל (קרינסקי): [16]
פרוס (בוסטון) נגד מרכז לעניני חינוך: [17], [18]
סילברברג נגד שמטוב (דיטרויט): [19]
שמטוב נגד שטיינר (ושינגטון): [20]
כהן (קזחסטן) נגד לאזאר (מוסקבה): [21]

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ==פולמוסים==
-א) בשנת תש"נ הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] חידש את פעולת הוועד, בעקבות מה שנראה להם שהרבי לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]], בגלל שהתערבו בכל מיני מחלוקות ועניני ליובאוויטש כלליים. וכשכתבו לרבי על פתיחת הוועד ועל פעולה ראשונית שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהי' בידי הבד"ץ דק"ה), אזי הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו הי' שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם.
+א) בשנת [[תש"נ]] הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] חידש את פעולת הוועד, בעקבות מה שנראה להם שהרבי לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]], בגלל שהתערבו בכל מיני מחלוקות ועניני ליובאוויטש כלליים. וכשכתבו לרבי על פתיחת הוועד ועל פעולה ראשונית שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהי' בידי הבד"ץ דק"ה), אזי הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו הי' שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם.
-ב) בשנת תשנ"ד, בעקבות מכות שקרו בין חסידי חב"ד, חברי הוועד התירו לאגו"ח ללכת לערכאות מבלי ללכת לדי"ת בתחילה, שנים מחברי הבד"ץ דקראון הייטס אמרו שיש ללכת לדי"ת, ומיד אח"כ הרש"ז גוראריה יצא במחאה משלו על שלא מתחשבים בדעת הבד"ץ, ומאז פוטר מוועד הרבנים.
+ב) בשנת [[תשנ"ד]], בעקבות מכות שקרו בין חסידי חב"ד, חברי הוועד התירו לאגו"ח ללכת לערכאות מבלי ללכת לדי"ת בתחילה, שנים מחברי הבד"ץ דקראון הייטס אמרו שיש ללכת לדי"ת, ומיד אח"כ הרש"ז גוראריה יצא במחאה משלו על שלא מתחשבים בדעת הבד"ץ, ומאז פוטר מוועד הרבנים.
 ג) בחודש מנ"א תשנ"ד, התחיל הפולמוס אודות הצוואה הבלתי חתומה, מצד אחד חתמו הרבנים [[יצחק הענדל]] ע"ה, [[יהודה קלמן מארלו]] ע"ה, [[דוד שוחט]] ו[[יצחק מאיר הרץ]] שהצוואה אמיתית[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696], ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי קראון הייטס תבעו לדין בבד"ץ קראון הייטס את הרב [[יהודה קרינסקי]], הרב [[אברהם שמטוב]] והרב [[דוד רסקין]] על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם "לא צייתי"[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696], וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע לבד"ץ קראון הייטס, כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "מחנה מנחם").
-ד) בשנת תשנ"ז, בעקבות ויכוח על צוואת ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), בד"ץ קראון הייטס התירו להרש"ז גוראריה לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב"[http://chabad.info/images/notimage/25227_en_3.pdf]. באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר).
+ד) בשנת [[תשנ"ז]], בעקבות ויכוח על צוואת ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), בד"ץ קראון הייטס התירו להרש"ז גוראריה לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב"[http://chabad.info/images/notimage/25227_en_3.pdf]. באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר).
-ה) בשנת תשס"ג, בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב [[שמוליק נפרסטק]] על בית חב"ד בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [[משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואח"כ הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין הי' לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499].
+ה) בשנת [[תשס"ג]], בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב [[שמוליק נפרסטק]] על בית חב"ד בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [[משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואח"כ הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין הי' לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499].
 ו) לאחר תקופה ארוכה ששמרו על שקט, ובנו את עצמם מחדש, ורק הוציאו מכתבים על מקוואות וגירות, בשנת תשס"ט התחילו לעשות שוב דיני-תורה בין שלוחים, ואז התחילו לייבא רבנים מארה"ק, בדרך כלל הרבנים [[בנימין קופרמן]], [[משה הבלין]] ו[[מרדכי אשכנזי]], וכן את הרב [[אפרים פיקרסקי]] מקראון הייטס. ולאחר התנהלותם בדיני-תורה במחלוקות שמטוב-שטיינר (וואשינגטון), קרינסקי-קוטלרסקי (מל"ח), פרוס-מל"ח (בוסטון), ושמטוב-סילברברג ([[דיטרויט]]) הם איבדו שוב את כבודם, ובשנת [[תשע"ב]] רוב השלוחים אינם מתחשבים בהם כלל.