משתמש:שנוזל/קייטנה

קייטנה היא מסגרת חינוכית הפועלת בימי בין הזמנים כתחלופה לגן או לתלמוד תורה בימים בהם אינם פעילים.

הקייטנה מתחילה לרוב בתפילה ואמירת 12 הפסוקים, ובמשך היום היא כוללת פעילויות מגוונות, כגון יצירה, משחקי ספורט, וימי טיולים. הקייטנה פועלת במתכונת של חצי יום, משעות הבוקר עד לשעות אחר הצהריים.

תמונות:

שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל: דוד רסקין, יגאל פיזם, אורי לופליאנסקי

שמאל|ממוזער|250px|יגאל פיזם בפעילות עם אחת הקבוצות

שמאל|ממוזער|250px|ר' זושא וילימובסקי בנאום בפני חניכי הקייטנה. משמאל הרב יגאל פיזם

שמאל|ממוזער|250px|דוד רסקין בסיור בקייטנה עם יגאל פיזם

שמאל|ממוזער|250px|מכתב של הרבי לילדי קייטנת המבצעים

שמאל|ממוזער|250px|המודעה הראשונה על הקייטנה

קעמפ

מהערך גן ישראל:
גן ישראל הינו מחנה קיץ. זוהי מסגרת חסידית לילדים לימות החופש. כמו בהרבה דברים אחרים, הרבי הוא הראשון שהשכיל לנצל את ימי הקיץ להגברת החינוך היהודי-חסידי, לא רק בקרב תלמידי מוסדות חב”ד, אלא אף מחוצה לה. מאות אלפי ילדים עברו במשך השנים בחנות הקיץ החב”דיים, וטעמו מטעמה של יהדות וחסידות. בכל הדורות שעברו, ילדי ישראל היו נתונים תמיד להשפעה החיובית של המסגרות החינוכיות: אם בבית-הספר, בחיידר או בישיבה, בהם בילו כל ימות השנה. הילדים כמעט ולא באו במגע עם הרחוב והסביבה, ומטבע הדברים נעדרו מהם הפרעות ובילבולים שונים בדרך חינוכם ברוח התורה והיהדות. אולם במשך השנים הדברים השתנו. תקופת החופשים הלכה וגדלה, ובפרט בימות הקיץ. הילדים מצאו עצמם חשופים במשך זמן רב לכל הרוחות השליליות של הרחוב - עובדה שגם הזיקה רבות לכל העבודה החינוכית שהושקעה בהם במשך השנה. בעקבות זאת, נוצר הכרח לפעול לתיקון התופעה בחודשי הקיץ. הועלו מספר רעיונות, אך המעשי מכולם היה - לארגן לנוער, מטעם הישיבות עצמן, תוכניות מיוחדות גם ל”ימי החופש”, בדמות “מחנות-קיץ”. מחנות אלה, לפי התוכנית, יעמדו לרשות הילדים כל האמצעים הדרושים למנוחת הגוף ולבריאותו - אך בד בבד יהיו נתונים במשך כל שעות היממה באווירה “על טהרת-הקודש”, כשחלק חשוב ממנה יוקדש לתורה ולתפילה. על רקע זה הוקמו מחנות-הקיץ הראשונים בארה”ב - ששימשו את תלמידי הישיבות ומוסדות התורה.

במחנה עצמו הילדים נתונים במשך כל היממה כולה באווירתו החסידית המקורית, כך שהקעמפ הפך ל”סדן שמייסדים עליו חסידים” - כפי שהתבטא הרבי - וההשפעה איפוא היתה עצומה. השפעת הקעמפ מצליחה להשאיר רושם עמוק בלב בני הישיבות והילדים מבתים החסידיים לא פחות כלל מאשר בלבותיהם של תלמידי ה”פובליק סקולס” - כאשר כולם כאחד יצאו ממנו בהתעלות רוחנית ובמטען כביר שאת פרי-ההצלחה קצרו אחר-כך במשך כל השנה כולה. ה”תנועה החינוכית” הזאת של מחנות-הקיץ הלכה והתרחבה, עד שבמרוצת השנים הפכה לתנועה כלל-עולמית, כאשר בכל העולם כולו, קיימים מחנות-קיץ שבהם מתחנכים ילדים למאות ולאלפים “באור וחום חסידותי”. הם הוכחו להיות “מהדרכים המיוחדים לכבוש הנוער והצעירים, ועל ידם לכבוש גם-כן לבב הוריהם ומשפחתם”.

הרבי הירבה לברך את המארגנים - הן ביחידות והן ברבים במהלך ההתוועדויות. כמו-כן הציע הרבי להורים לשלוח את ילדיהם למחנות “גן ישראל” ומחנה אמונה, ואף הודיע בפומבי כי הוא מייעץ זאת לכולם לטוב להם בגשמיות וברוחניות. ואכן, כבר בשנת ההתייסדות של “גן ישראל” נרשמו לקעמפ קרוב למאה ילדים - כשחלק חשוב מהם באו מבתי-ספר עממיים ומעולם לא קיבלו בבית חינוך יהודי כלשהי, וההצלחה היתה למעלה מן המשוער. את החשיבות הרבה שייחס הרבי למקום, ניתן היה גם לראות בהתעניינות אישית ומיוחדת במינה בכל הפרטים, ועוד יותר מזה - בשלושת הביקורים ההיסטוריים שערך במקום. כידוע, כל רגע של הרבי יקר מכל יקר, ולמרות זאת הרבי הקצה לכל ביקור כמעט יום שלם (כולל הנסיעות הארוכות לשם ובחזרה). מסופר כי הרבי פעם התבטא באחד מחודשי החורף, כי הוא עדיין עמל להשלים את מה שהחסיר ביום שנסע לקעמפ!...

להלן חלק מההדרכות וההוראות שקיבל הרב יצחק גנזבורג מהרבי בקשר לקייטנות: בשנת תשט”ו היו כמה בעיות עם תקציבים מהמשרדים השונים, כאשר כתבו על כך לרבי - ענה הרבי באיגרת מתאריך י”א תמוז: במ”ש שלא יכלו לקבל עזרה מהמשרדים בהנוגע לקייטנא, מובן שזה מתמיה ומבהיל למאד, כי במה נשתנו שכו”כ מוסדות מקבלים בכל שנה ושנה עזר חשוב וגדול בערך התקציב דהקייטנא והם יוצאים מכלל זה? . . והרי עוד מעלה נוספת - שעתה הוא הזמן קודם הבחירות שכמה משרדים מעונינים שיהיו שבעי רצון מהנהגתם, ואפשר יש עוד זמן. ויה”ר שעכ”פ מכאן ולהבא לא תהי’ ההשתדלות בכל ענין דוקא בין השמשות”. כמעט בכל שנה, החל מתקופת חג הפסח, היה הרבי מעורר במכתביו אודות הקייטנה. כך למשל במכתב מאדר”ח אייר תשט”ז כותב הרבי: “לפלא שאינו מזכיר דבר ע”ד תוכנית לקייטנא בימי הקיץ.” עם פתיחת הקייטנה קיבלתי מכתב מהרבי שבסופו כתב הרבי: “בודאי ימשיך בהנוגע להקייטנא . . יש לנצל העת רצון דעתה, ובודאי ישתף פעולה עם שאר חברי הרשת בנוגע לסידור הילדים כדבעי בקייטנא דחב”ד, בשביל שיעשה רושם על כל המבקרים, שבטח יהיו ביניהם גם ב”כ המשרדים. ויש לנצל הקייטנא להטבת יחס המשרדים לשאר עניני הרשת. וע”ד מרז”ל מצוה גוררת מצוה”. כעבור כמה שנים בהם הקייטנה מתקיימת תחת השם “קייטנת חב”ד”, חשב הרב גנזבורג שיהא מן הראוי לקבוע לה שם מיוחד בפני עצמה. הוא שאל על-כך את הרבי, ובאיגרת מי”ח סיון תשי”ח ענה הרבי: “במענה למכתביו מד’ ט’ וי”ג סיון, בם כותב אודות השם לקייטנא ובטח בינתים נתקבל המכתב מכאן בהצעה אשר כל המחנות קיץ בכל המדינות, יקראו בשם משותף, גן ישראל על יד מרכז לעניני חינוך סניף פלוני”. באותו מכתב התייחס הרבי לפעולות שנעשו מתוך הדגשה מיוחדת שכן היא שיטת חב”ד, ואשר אנו עושים זאת משום שכך הוא מנהג חב”ד. מכיון שבקייטנה השתתפו עשרות ילדים מחוגים חרדיים שונים - כתב הרבי: “בכלל צ”ע - אם להדגיש על כל צעד ושעל ועל כל ענין וענין שזהו משפיץ חב”ד, כיון שבכמה ענינים הכוונה התיכונה היא להמשיך להם חוג רחב היותר אפשרי ולהשפיע עליו בדרכי נועם, ונוסח הנ”ל יכול להפחיד כמה סוגי אנשים. מובן שכאן אין ידוע אם בהנוגע לקייטנא המצב כן הוא, אבל בכל אופן צריך להתבונן גם בנקודה זו - בדיון בעניני פרסומות וכו’”. הרבי הוסיף להתעניין בכל פרט הקשור לקייטנה, גם כאלו הנראים כשוליים ביותר. כך לדוגמא כאשר כתב לרבי שהתבקש להכין תוכנית מפורטת של הקייטנה, ותכנון מפורט כזה עולה הרבה כסף - ענה הרבי באיגרת מתאריך כ”ה אדר תשי”ח: “זה עתה נתקבל מכתבו מי”ט אדר. במש”כ ע”ד דרישת תוכנית-מהנדס של הקייטנא - כדאי לומר - להמציג תנאי זה - הענין כמו שהוא: שיעלה להוצאות שכותב, ולמה לא יחוס על ממונן של ישראל ויסתפק בתוכנית כללית יותר וכיו”ב. - אלא שכמובן, מראש צריך לברר באם מבחינה טכנית אפשר יהי’ לבנות הקייטנא מבלי תוכנית האמורה. ואם מוכרחת בלאה”כ הרי, אדרבא, הוצאות התכנית הכללית מיותרות הנה”. בהמשך המכתב מתייחס הרבי לבעיית התחבורה. היה נוח להסיע את הילדים לטיולים במוניות ולא באוטובוסים, אולם הפקידים הממשלתיים התעקשו שנסיע את הקייטנים באוטובוסים דוקא. על כך ענה הרבי: “במש”כ עד”ז שמשרד פ’ דורש שיסעו באוטובוס רגיל וכיו”ב - יש לברר איך הוא הנוהג של אחרים העוסקים בכגון דא. וממנ”פ יתברר או שדרישתם צודקת, או שתהיינה בידם ראיות מוכיחות לתביעתם תמיכה לנסיעה במונית”.

כיום, הקייטנות ומחנות הקיץ החסידיים הפכו לדבר שבשגרה. אין טבעי מזה כשמגיעים ימות הקיץ, צצים הקייטנות ומחנות הקיץ כפטריות אחר הגשם. אלפי ילדים שלא לומדים על יהדות בכל ימות השנה, מקבלים מנות גדושות של יהדות במסגרות חינוכיות אלו. כמו בהרבה דברים אחרים, הרבי הוא הראשון שהשכיל לנצל את הכלי הזה להגביר את אור היהדות ולהפצת המעיינות בכל מקום ומקום. אלפי הפירות המשובחים שהגיעו ליהדות בזכות מסגרות קיץ אלו, מדברים בעד עצמם.