דוד ברוומן: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
(הגהה) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
===עסקנות ציבורית=== | ===עסקנות ציבורית=== | ||
בשנת [[תש"ו]] נמלט מ[[ברית המועצות]] ובשנת [[תש"ו]] פגש ב[[הרבי|רבי]] ב[[צרפת]], שם מינה אותו [[הרבי]] למנהל פועל של [[קה"ת]] באירופה. בתוקף תפקידו, עסק בהדפסת ספרי קה"ת | בשנת [[תש"ו]] נמלט מ[[ברית המועצות]] ובשנת [[תש"ו]] פגש ב[[הרבי|רבי]] ב[[צרפת]], שם מינה אותו [[הרבי]] למנהל פועל של [[קה"ת]] באירופה. בתוקף תפקידו, עסק בהדפסת ספרי קה"ת ב[[גרמניה]]{{הערה|באותם שנים מחיר ההדפסה בגרמניה היה זול יותר מאשר באמריקה. לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגמרניה, והרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.}}, עד שנת [[תשי"א]] שאז הסתיימה פעולת הסניף, והוא עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. | ||
במשך השנים | במשך השנים עבד ב[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]], וקיבל על כך מספר הוראות מהרבי, כמו שלא להכניס חוגים אחרים עם מפקחים על סדרי הלימוד. הרבי מינה אותו על דיווח מהמצב בבית רבקה באופן "בלתי רשמי". | ||
בשנת [[תשט"ו]] נתמנה ליו"ר [[ועד כפר חב"ד]]. | בשנת [[תשט"ו]] נתמנה ליו"ר [[ועד כפר חב"ד]]. | ||
גרסה מ־23:20, 23 ביולי 2013
הרב דוד ברוומן היה מנהל סניף קה"ת באירופה, ויושב ראש ועד כפר חב"ד.
תולדות חייו
הרב ברוומן נולד למשפחה לא חב"דית בעיר חרסון שבאוקראינה להוריו ר' חיים וגולדה ברוומן בראש חודש ניסן תר"ע.
כשהיה ילד כבן עשר, הוא יצא עם אביו לטיול ברוסטוב. לפתע שמעו קולות ניגון ערב שבקעו מאחד הבתים. הם החלו הולכים בעקבות הניגון, עד שמצאו את עצמם בפתח ביתו של אדמו"ר הריי"צ בו נערכה התוועדות עם הרבי.
ברגע שנכנסו שניהם לאולם, הורה הרבי לכוון הדלת ואמר 'לחיים'. החסידים שנכחו בהתוועדות, לא הבינו למי הכוונה, והחלו לתור במבטיהם למי התכוון הרבי, עד שהרבי בעצמו אמר שהוא מתכוון אל האורחים שנכנסו זה עתה. עוד לפני שתפסו האורחים את משמעותה של קבלת הפנים הלבבית, פנה הרבי אל האב וביקש ממנו שייתן לו את הילד. הרבי הביט בעיניו של הילד ואמר "איך האדעווע איהם מיט די אייגן" (אני מטפח אותו במבטי).
אחרי המאורע הזה לקחו החסידים את הילד הקטן תחת חסותם; הם גידלו וקרבו אותו עד שהיה לחסיד לתפארת.
למד בישיבת תומכי תמימים נעוול.
בשנת תש"ב נישא לרעייתו צביה, ביתו של הרב יעקב יוסף רסקין.
היה ידידו הקרוב של הרב בן ציון שם טוב ואדמו"ר הריי"צ כתב עליהם "תרי רעין דלא מתפרשין".
עסקנות ציבורית
בשנת תש"ו נמלט מברית המועצות ובשנת תש"ו פגש ברבי בצרפת, שם מינה אותו הרבי למנהל פועל של קה"ת באירופה. בתוקף תפקידו, עסק בהדפסת ספרי קה"ת בגרמניה[1], עד שנת תשי"א שאז הסתיימה פעולת הסניף, והוא עלה עם משפחתו לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד.
במשך השנים עבד בבית רבקה בכפר חב"ד, וקיבל על כך מספר הוראות מהרבי, כמו שלא להכניס חוגים אחרים עם מפקחים על סדרי הלימוד. הרבי מינה אותו על דיווח מהמצב בבית רבקה באופן "בלתי רשמי".
בשנת תשט"ו נתמנה ליו"ר ועד כפר חב"ד.
נפטר ממחלה קשה בכ"ד בסיוון תשי"ט[2].
את מקומו בועד כפר חב"ד, מילא הרב שלמה מיידנצ'יק.
משפחתו
- רעייתו מ' צביה ברוומן, בת ר' יעקב יוסף רסקין.
חתניו:
- ר' יהושע מונדשיין חוקר וסופר.
- ר' דב אלראי ע"ה.
- הרב יוסף שמחה גינזבורג רב אזורי עומר-להבים.
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, משלוחי הרבי לאה"ק, רבה של חולון וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
- ר' יצחק מאיר הכהן סוסובר, מנהל גני חב"ד ראשון לציון ומזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד.
לקריאה נוספת
- מכתבי רבותינו נשיאינו אל הרה"ח ר' דוד ברוומן, הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ג.
- תולדות חייו שבועון בית משיח, י' חשון תשנ"ט.
- תולדות חייו שבועון כפר חב"ד, גליון מספר 1330, פרשת שלח תשס"ט.
הערות שוליים
- ↑ באותם שנים מחיר ההדפסה בגרמניה היה זול יותר מאשר באמריקה. לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגמרניה, והרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.
- ↑ כאשר חתנו ר' יהושע מונדשיין הכין לדפוס קונטרס מאמרים של אדמו"ר האמצעי על ידי סניף קה"ת בארץ הקודש, כתב בפתח דבר שזהו יום היארצייט של חותנו, והרבי אישר והגיה את הפתח דבר.