ליובאוויטש – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
כרגיל באותן התקופות ובאותן המקומות, מזמן לזמן היו פורצות שריפות בעיירה. שריפות אלו גרמו לנזקים רבים ולאבדן בתי העץ שהיו נשרפים כליל. לאחר השריפות שהיו בעיירה קנו עוד חלקות באותה חצר בליובאוויטש ובנו עליהן בתים מרווחים יותר, עד שהפכה כל החצר להיות "'''החצר בליובאוויטש'''" - המתוארת בספרות החב"דית. | כרגיל באותן התקופות ובאותן המקומות, מזמן לזמן היו פורצות שריפות בעיירה. שריפות אלו גרמו לנזקים רבים ולאבדן בתי העץ שהיו נשרפים כליל. לאחר השריפות שהיו בעיירה קנו עוד חלקות באותה חצר בליובאוויטש ובנו עליהן בתים מרווחים יותר, עד שהפכה כל החצר להיות "'''החצר בליובאוויטש'''" - המתוארת בספרות החב"דית. | ||
== הקמת העיר == | |||
בספר הזכרונות של האדמו"ר הריי"צ מסופר באריכות סיפור הקמתה של העיירה, על ידי יהודי בשם רבי מאיר, יהודי קדוש מן הנסתרים. | |||
העיר כונתה בשם זה, על שם האהבת יושביה לכל, אפילו לבעלי החיים. | |||
==ליובאוויטש כמרכז חסידות חב"ד== | |||
בחירת העיירה ליובאווטש, עיירה קטנה ונידחת, כמרכז [[חיסודת חב"ד]], נתבארה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]: | |||
לא בכדי נועדה [[ליובאוויטש]] לתפוס מקום כה נכבד, תחילה בחיי ה[[צדיק]]ים הנסתרים ומאוחר יותר בחיי אדמו"רי וחסידי חב"ד. ליובאוויטש, בגלל מעמדה הגיאוגרפי המיוחד, היתה מקום מתאים לאנשים בעלי שאר־רוח, להתנזרות מהעולם. החיצון והתמסרות מוחלטת לתורה ולעבודת ה', או כדי להתחיל בחיים חדשים המבוססים על העקרונות המוסריים הטהורים של התורה. | לא בכדי נועדה [[ליובאוויטש]] לתפוס מקום כה נכבד, תחילה בחיי ה[[צדיק]]ים הנסתרים ומאוחר יותר בחיי אדמו"רי וחסידי חב"ד. ליובאוויטש, בגלל מעמדה הגיאוגרפי המיוחד, היתה מקום מתאים לאנשים בעלי שאר־רוח, להתנזרות מהעולם. החיצון והתמסרות מוחלטת לתורה ולעבודת ה', או כדי להתחיל בחיים חדשים המבוססים על העקרונות המוסריים הטהורים של התורה. | ||
| שורה 19: | שורה 24: | ||
ליובאוויטש היתה עיירה קטנה, התגוררו בה כשלוש מאות משפחות יהודיות וכמאה משפחות נוכריות.{{הערת שוליים|מבוא ל׳ספר הזכרונות׳ ח"א}} | ליובאוויטש היתה עיירה קטנה, התגוררו בה כשלוש מאות משפחות יהודיות וכמאה משפחות נוכריות.{{הערת שוליים|מבוא ל׳ספר הזכרונות׳ ח"א}} | ||
== | ===ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הזקן=== | ||
= | |||
מרכז תנועת חסידות חב"ד עבר לעיירה ליובאוויטש בתחלת הדור השני, בשלהי שנת [[תקע"ג]] (1813). בדור הראשון היה מרכז התנועה בעיירות [[לאזניא]] ([[תקמ"ג]] - [[תקס"א]]; 1783 - 1801) ו[[ליאדי]] ([[תקס"א]] - [[תקע"ב]]; 1801 - 1812) הסמוכות לליובאוויטש. | מרכז תנועת חסידות חב"ד עבר לעיירה ליובאוויטש בתחלת הדור השני, בשלהי שנת [[תקע"ג]] (1813). בדור הראשון היה מרכז התנועה בעיירות [[לאזניא]] ([[תקמ"ג]] - [[תקס"א]]; 1783 - 1801) ו[[ליאדי]] ([[תקס"א]] - [[תקע"ב]]; 1801 - 1812) הסמוכות לליובאוויטש. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
אחד מתושבי ליובאוויטש בתקופת רבינו הזקן היה תלמידו החסיד ר' [[צבי הירש זרחי]]. | אחד מתושבי ליובאוויטש בתקופת רבינו הזקן היה תלמידו החסיד ר' [[צבי הירש זרחי]]. | ||
==ליובאוויטש | ===ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר האמצעי== | ||
[[אדמו"ר האמצעי]], התיישב בליובאוויטש מיד בתחלת ימי נשיאותו, ב[[ח,י באלול]] [[תקע"ג]] (1813)<REF>ליקוטי דיבורים ח"א ע’ 36, וראה 'תשורה...מונדשיין' י"ד [[מנחם אב]] [[תשע"ג]], עמ' 77</REF>. | [[אדמו"ר האמצעי]], התיישב בליובאוויטש מיד בתחלת ימי נשיאותו, ב[[ח,י באלול]] [[תקע"ג]] (1813)<REF>ליקוטי דיבורים ח"א ע’ 36, וראה 'תשורה...מונדשיין' י"ד [[מנחם אב]] [[תשע"ג]], עמ' 77</REF>. | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
מלבד זאת היה כ"ק אדמו"ר האמצעי נוסע בעצמו מליובאוויטש אל העיירות שבהם גרים אנ"ש, לחזור לפניהם [[דא"ח]] ולקבלם ל[[יחידות]]. | מלבד זאת היה כ"ק אדמו"ר האמצעי נוסע בעצמו מליובאוויטש אל העיירות שבהם גרים אנ"ש, לחזור לפניהם [[דא"ח]] ולקבלם ל[[יחידות]]. | ||
==ליובאוויטש | ===ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הצמח צדק=== | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]], יחד עם כ"ק דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, התיישב בליובאוויטש בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקע"ד (1813). אחרי הסתלקות כ"ק דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, בשנת [[תקפ"ח]] (1827) קיבל את נשיאות חב"ד. | [[אדמו"ר הצמח צדק]], יחד עם כ"ק דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, התיישב בליובאוויטש בשלהי שנת תקע"ג - תחלת שנת תקע"ד (1813). אחרי הסתלקות כ"ק דודו וחותנו אדמו"ר האמצעי, בשנת [[תקפ"ח]] (1827) קיבל את נשיאות חב"ד. | ||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהערלים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואח"כ הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו. | בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהערלים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואח"כ הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו. | ||
==ליובאוויטש | ===ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר מהר"ש=== | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] גר כל ימיו וגם נסתלק בליובאוויטש. | [[אדמו"ר המהר"ש]] גר כל ימיו וגם נסתלק בליובאוויטש. | ||
| שורה 128: | שורה 128: | ||
כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע נסתלק בליובאוויטש ב[[י"ג תשרי תרמ"ג]] (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק". | כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע נסתלק בליובאוויטש ב[[י"ג תשרי תרמ"ג]] (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק". | ||
==ליובאוויטש | ===ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הרש"ב=== | ||
בקיץ [[תרנ"ז]] (1897) ייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]]. בתחלה למדו התלמידים בכמה מקומות שבחצר, אמנם בשנת [[תרס"א]] (1901) התרבה מספר התלמידים, ואז התחילו הלימודים באולם הגדול. | בקיץ [[תרנ"ז]] (1897) ייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]]. בתחלה למדו התלמידים בכמה מקומות שבחצר, אמנם בשנת [[תרס"א]] (1901) התרבה מספר התלמידים, ואז התחילו הלימודים באולם הגדול. | ||
| שורה 150: | שורה 150: | ||
לפני נסיעת הקבוצה האחרונה של תלמידי הישיבה מליובאוויטש, סידרו את כל החפצים שנשארו, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשר. חפרו בעומק, במרתף של בית הרבי, והצניעו שם את החפצים. | לפני נסיעת הקבוצה האחרונה של תלמידי הישיבה מליובאוויטש, סידרו את כל החפצים שנשארו, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשר. חפרו בעומק, במרתף של בית הרבי, והצניעו שם את החפצים. | ||
== | ===אדמו"ר הריי"צ וליובאוויטש=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}} | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] (1880) בליובאוויטש. | [[אדמו"ר הריי"צ]] נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] (1880) בליובאוויטש. | ||