דוד אבא לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''דוד אבא לוין''' היה 'מלמד' בעיירה החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. | הרב '''דוד אבא לוין''' היה 'מלמד' בעיירה החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. | ||
נולד ב[[סמרגון]] בשנת [[תרע"א]], ולמד בסניפי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קרמנצ'וג]], [[נעוועל]] [[וויטעבסק]] ו[[הומיל]] בין השנים [[תרפ"ו]]-[[תרצ"ג]]. | |||
בשנים תרצ"ג-תרצ"ד נאסר מספר פעמים בעוון הפצת יהדות. | |||
היו לו שיטות מיוחדות ב[[חינוך]] אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו יראת שמים וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר [[חסיד]] - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כ[[חסיד]] פשוט, [[יראת שמים|ירא שמים]] ותמים בהליכותיו. | היו לו שיטות מיוחדות ב[[חינוך]] אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו יראת שמים וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר [[חסיד]] - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כ[[חסיד]] פשוט, [[יראת שמים|ירא שמים]] ותמים בהליכותיו. | ||
==משפחתו== | |||
נולדו לו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' [[שרגא פייטל לוין]], ר' [[ישראל לוין]] ור' [[גרשון בער לוין]]. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער. | נולדו לו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' [[שרגא פייטל לוין]], ר' [[ישראל לוין]] ור' [[גרשון בער לוין]]. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער. | ||
ביתו זעלדה נישאה לרב [[שלום דובער נמנוב]]. | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|לוין דוד אבא]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|לוין דוד אבא]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|לוין דוד אבא]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|לוין דוד אבא]] | ||
גרסה מ־17:12, 22 ביולי 2013
הרב דוד אבא לוין היה 'מלמד' בעיירה החסידית נעוול, ושמע כישרונו זה יצא למרחוק.
נולד בסמרגון בשנת תרע"א, ולמד בסניפי ישיבות תומכי תמימים בקרמנצ'וג, נעוועל וויטעבסק והומיל בין השנים תרפ"ו-תרצ"ג.
בשנים תרצ"ג-תרצ"ד נאסר מספר פעמים בעוון הפצת יהדות.
היו לו שיטות מיוחדות בחינוך אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו יראת שמים וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר חסיד - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כחסיד פשוט, ירא שמים ותמים בהליכותיו.
משפחתו
נולדו לו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' שרגא פייטל לוין, ר' ישראל לוין ור' גרשון בער לוין. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.
ביתו זעלדה נישאה לרב שלום דובער נמנוב.