בשר בחלב: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''"לא תבשל גדי בחלב אמו"''' - פסוק זה מופיע שלושה פעמים ב[[תורה]] ממנו למדו [[חז"ל]] שלושה איסורים בתערובת מאכלי בשר עם מאכלי חלב. | '''"לא תבשל גדי בחלב אמו"''' {{הערה|– פ"א: [[ספר שמות]] כ"ג,י"ט. | ||
פ"ב: שמות ל"ד, כ"ו. פ"ג: ספר [[דברים]] י"ד, כ"א}} - פסוק זה מופיע שלושה פעמים ב[[תורה]] ממנו למדו [[חז"ל]] שלושה איסורים בתערובת מאכלי בשר עם מאכלי חלב. | |||
א. איסור לאוכלם כאשר הם מבושלים יחדיו. | א. איסור לאוכלם כאשר הם מבושלים יחדיו. | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
ג. איסור לבשלם יחד גם אם לא יאכל אותם ולא יהנה מהם אחר כך. | ג. איסור לבשלם יחד גם אם לא יאכל אותם ולא יהנה מהם אחר כך. | ||
חכמים | ==תקנות חז"ל== | ||
חכמים הוסיפו ותיקנו כמה סייגים. | |||
א' חכמים למדו שלאו דווקא גדי אלא כל בהמה ולאו דווקא 'חלב אמו' אל כל חלב {{הערה|חולין קד ע"א, קיג ע"א}}. התורה נקטה דוגמא של גדי בחלב של אמו כי זה יותר מצוי. | |||
ב' לא רק בשר בהמה אלא גם בשר חיה ועוף אסור בחלב. | |||
ג האיסור הוא לא רק כאשר הבשר והחלב מבושלים יחדיו. | |||
==טעם האיסור== | |||
בתורה לא מוזכר טעם וסיבה לאיסור והוא נכלל בקטגורית מצוות שמקימים מצד גזירת הכתוב ללא סיבה מובנת. | |||
ישנם מפרשים המביאים טעמים שונים, יש האומרים שזה מצד איסור [[צער בע"ח]] ויש אומרים שזהו בדוגמת איסור כלאיים. | |||
==זמן ההמתנה== | ==זמן ההמתנה== | ||
יש להמתין בין אכילת בשר בחלב לאכילת חלב כדי שגם בגוף לא יהיה תערובת בשר בחלב לכן ממתינים עד שהאוכל מתעכל ואז מאבד את צורתו ואין [[איסור]]. | יש להמתין בין אכילת בשר בחלב לאכילת חלב כדי שגם בגוף לא יהיה תערובת בשר בחלב לכן ממתינים עד שהאוכל מתעכל ואז מאבד את צורתו ואין [[איסור]], טעם נוסף להמתנה הוא בגלל שירי המזון הנשארים בין השיניים. | ||
לאחר אכילת בשר יש להמתין שש שעות עד אכילת חלב מכיוון שזמן עיכול הבשר בגוף הינו ארוך. | לאחר אכילת בשר יש להמתין שש שעות עד אכילת חלב מכיוון שזמן עיכול הבשר בגוף הינו ארוך. | ||
לאחר אכילת מאכלים חלביים יש להמתין שעה אחת, יש הנוהגים לחכות שש שעות לאחר אכילת גבינה צהובה קשה. | לאחר אכילת מאכלים חלביים יש להמתין שעה אחת, יש הנוהגים לחכות שש שעות לאחר אכילת גבינה צהובה קשה. | ||
| שורה 31: | שורה 47: | ||
במסגרת המבצע יוצאים [[חסידי חב"ד]] לבתי ישראל, מכשירים את כלי המטבח ומפרידים בין [[בשר וחלב|בשר לחלב]]. בעת פתיחת המבצע פתח הרבי קרן מיוחדת, המסבסדת 50% מהוצאות ההכשרה וקניית כלים חדשים. | במסגרת המבצע יוצאים [[חסידי חב"ד]] לבתי ישראל, מכשירים את כלי המטבח ומפרידים בין [[בשר וחלב|בשר לחלב]]. בעת פתיחת המבצע פתח הרבי קרן מיוחדת, המסבסדת 50% מהוצאות ההכשרה וקניית כלים חדשים. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה מ־20:23, 14 ביולי 2013
"לא תבשל גדי בחלב אמו" [1] - פסוק זה מופיע שלושה פעמים בתורה ממנו למדו חז"ל שלושה איסורים בתערובת מאכלי בשר עם מאכלי חלב.
א. איסור לאוכלם כאשר הם מבושלים יחדיו.
ב. איסור להינות מהם כאשר הם מבושלים יחדיו (כגון למוכרם לגוי).
ג. איסור לבשלם יחד גם אם לא יאכל אותם ולא יהנה מהם אחר כך.
תקנות חז"ל
חכמים הוסיפו ותיקנו כמה סייגים.
א' חכמים למדו שלאו דווקא גדי אלא כל בהמה ולאו דווקא 'חלב אמו' אל כל חלב [2]. התורה נקטה דוגמא של גדי בחלב של אמו כי זה יותר מצוי.
ב' לא רק בשר בהמה אלא גם בשר חיה ועוף אסור בחלב.
ג האיסור הוא לא רק כאשר הבשר והחלב מבושלים יחדיו.
טעם האיסור
בתורה לא מוזכר טעם וסיבה לאיסור והוא נכלל בקטגורית מצוות שמקימים מצד גזירת הכתוב ללא סיבה מובנת.
ישנם מפרשים המביאים טעמים שונים, יש האומרים שזה מצד איסור צער בע"ח ויש אומרים שזהו בדוגמת איסור כלאיים.
זמן ההמתנה
יש להמתין בין אכילת בשר בחלב לאכילת חלב כדי שגם בגוף לא יהיה תערובת בשר בחלב לכן ממתינים עד שהאוכל מתעכל ואז מאבד את צורתו ואין איסור, טעם נוסף להמתנה הוא בגלל שירי המזון הנשארים בין השיניים.
לאחר אכילת בשר יש להמתין שש שעות עד אכילת חלב מכיוון שזמן עיכול הבשר בגוף הינו ארוך. לאחר אכילת מאכלים חלביים יש להמתין שעה אחת, יש הנוהגים לחכות שש שעות לאחר אכילת גבינה צהובה קשה.
יש הנוהגים לשטוף את הפה בלבד לאחר אכילת חלב.
גם בכלי הבישול וכלי האוכל יש להפריד באופן מוחלט בין כליים בשריים - (שהשתמשו בהם לאכילת בשר) לבין כלים חלביים - (שהשתמשו בהם לאכילת מאכלים חלביים).
פרווה
מאכל סתמי לא בשרי ולא חלבי כגון לחם ביצים פירות וירקות.
חשוב לציין על כל אריזה של מאכל האם הוא חלבי בשרי או פרווה כדי שלא יבאו לידי מכשול.
מבצע כשרות
| ערך מורחב – מבצע כשרות האכילה והשתיה |
בשנת ה'תשל"ה פתח הרבי במבצע כשרות.
במסגרת המבצע יוצאים חסידי חב"ד לבתי ישראל, מכשירים את כלי המטבח ומפרידים בין בשר לחלב. בעת פתיחת המבצע פתח הרבי קרן מיוחדת, המסבסדת 50% מהוצאות ההכשרה וקניית כלים חדשים.