חודש אלול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של פ. ישראל (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים נהר)
שורה 60: שורה 60:
*[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] - ר' [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל טברסקי]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], נפטר.
*[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] - ר' [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל טברסקי]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], נפטר.
*[[כ"ג באלול]] [[תרצ"ז]] - רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]],  סבו של [[הרבי]] (אב אמו) ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]], נפטר.
*[[כ"ג באלול]] [[תרצ"ז]] - רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]],  סבו של [[הרבי]] (אב אמו) ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]], נפטר.
*[[כ''ד באלול]] [[תשע''א]] הרב [[שלום דובער ליפשיץ]],רב קהילת חב''ד ברמת-גן ומיסד יד לאחים, נפטר.


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==

גרסה מ־20:12, 11 ביולי 2013

<< >> חודש אלול

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

תקיעת שופר בחודש אלול

חודש אלול הוא החודש השנים עשר לפי הספירה מחודש תשרי והחודש השישי מחודש ניסן. בחסידות חב"ד נחשב חודש אלול כחודש בו "נמצא המלך בשדה" כשהכוונה היא שזהו חודש מיוחד המסוגל לעשית תשובה ותהקרבות לקב"ה (מה שאין כן חודש תשרי, בו נמצא המלך בהיכלו).

המלך בשדה

בלקוטי תורה לאדמו"ר הזקן מביא אדמו"ר הזקן משל למשמעות החודש. המשל מספר על מלך שיצא לשדה, אשר אז רשאים ויכולים כל בני העיר להקביל את פניו והמלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. מה שאין כן כאשר נמצא המלך בארמון מלכותו, אשר אז רק יחידי סגולה יכולים לראות את פניו.

בנמשל חודש אלול הוא החודש בו המלך - הקב"ה - יוצא לשדה, אשר אז כולם יכולים להקביל את פניו והוא מראה פנים שוחקות לכולם.

בריבוי מאמרים של רבותינו נשיאנו הם מבארים את המשל הנ"ל ומדייקים בו בכל מילה ואות.

רמזים בשמו של החודש

ריבוי ראשי תיבות הובאו על שם החודש "אלול". המפורסם שבהם הוא: "אני לדודי ודודי לי". ראשי תיבות אלו מרמזים על סדר העבודה. גם על ראשי תיבות אלו ישנם ריבוי מאמרים המבארים את עניינו.

ראשי תיבות נוספים של החודש, הרומזים לעבודה הנדרשת בו, מובאים בשיחות הרבי:

תשובה: היא היסוד וההקדמה לאלו שלאחר מכן. הרמז לתשובה טמון בפסוק: "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך".

שלושה מהם רומזים לשלושת העמודים עליהם העולם עומד:

תורה: הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק[1]: "אנה לידו ושמתי לך". פסוק זה מדבר על ערי מקלט ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר[2] "דברי תורה קולטין".

תפילה: התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק[3]: "אני לדודי ודודי לי".

צדקה: העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות בצדקה מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק[4]: "איש לרעהו ומתנות לאביונים".

ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: גאולה. זו נרמזת בפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר"[5]. הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת . עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.

ימי חב"ד

אירועים

נולדו

נסתלקו

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. שמות כא,יג
  2. בבלי, מכות י,א
  3. שיר השירים ו,ג
  4. מגילת אסתר ט,כב
  5. שמות טו,א
  6. כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב ניסן ש"ת, שיחת שביעי של פסח ש"ת, שלשלת היחס - שבתחילת היום יום - תש"ג ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת תקמ"ח. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום ט' בתמוז תרנ"ח, אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת אחרון של פסח תרצ"ה. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת תק"נ וראה בשיחת כ"ז בסיון תש"ד.
חודשי השנה

תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול