7,240
עריכות
←המדרש וההלכה
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
מכמה מדרשים ומאגדות הגמרא ב[[תלמוד בבלי]] ו[[ירושלמי]] נראה שחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל הינו התחלת הגאולה. בגמרא בסנהדרין מובא על פריחת הצומח בארץ ישראל, "אין לך [[קץ]] מגולה מזה". | מכמה מדרשים ומאגדות הגמרא ב[[תלמוד בבלי]] ו[[ירושלמי]] נראה שחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל הינו התחלת הגאולה. בגמרא בסנהדרין מובא על פריחת הצומח בארץ ישראל, "אין לך [[קץ]] מגולה מזה". | ||
תפיסת היסוד של הרבי היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ברמב"ם שהוא הפוסק היחיד בענין הגאולה, ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, הרמב"ם כותב בהלכות מלכים פרק י"א על הסדר בגאולה: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה", כלומר הגאולה תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]. | תפיסת היסוד של הרבי היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ברמב"ם שהוא הפוסק היחיד בענין הגאולה, ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, הרמב"ם כותב בהלכות מלכים פרק י"א על הסדר בגאולה: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה", כלומר הגאולה תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|פעם בעיצומה של יחידות של א' מרבני הציונות הדתית נשמע קולו של הרבי דופק על שולחנו ואומר: {{ציטוטון|הרב קוק טעה...}} - מהר' [[אסף חנוך פרומר]].}}. | ||
גם את המדרשים אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם 'גאולה' הוא שם כללי, כל גאולה של יחיד או רבים מצרה קרוי גאולה, לכן ייתכן שהמדרש והגמרא מדברים על גאולה, אך לא על הגאולה המיוחלת. | גם את המדרשים אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם 'גאולה' הוא שם כללי, כל גאולה של יחיד או רבים מצרה קרוי גאולה, לכן ייתכן שהמדרש והגמרא מדברים על גאולה, אך לא על הגאולה המיוחלת. | ||