שיחה:פייביש זיסמן

קרדיט, לחוקר החסידי הנודע, הרב שניאור זלמן ברגר

חלונית

אולי בעצם יצחק צודק? • שנוזעל - שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 02:45, 7 ביולי 2013 (UTC)

צודק או לא, כרגע הערך נראה לא טוב. • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג • 03:10, 7 ביולי 2013 (UTC)

העברתי לכאן. • שנוזעל - שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 13:31, 7 ביולי 2013 (UTC)

חלונית - להוספה כשיתאפשר

תיאור דמותו של ר' פייביש, מאת מר אברהם תורי (גולוב), בספרו "גטו יום יום"
בדרכי נתקלתי בסוכה, דלתה הייתה פתוחה לרווחה. ואפשר היה לראות בתוכה יהודי מזוקן ולראשו כובע שחור. הוא היה לבוש בגדי חג ופניו קרנו משמחה. בסוכה ישבו עוד מספר אנשים. הם שרו ניגון חסידי וליוו אותו במחיאות כפיים וברקיעת רגליים. הם שרו בהתלהבות ובדבקות, כאילו לא היו קיימים בעולם גטו ושליטים גרמניים. כאשר ראה אותי, יצא היהודי המזוקן מן הסוכה. הוא אחז בשרוולי ושאל שאלת תם: "מה אתה עושה בסוכות בסביבתנו? שלום עליכם! ויום טוב שמח!" הוא היה שרוי במצב רוח מרומם ואף נראה כי לגם כוסית משקה לכבוד החג. הוא לא הקשיב לתשובתי, שאני ממהר לפגישה. "האם כבר ישבת בסוכה השנה?" חקר אותי היהודי המזוקן. "לא', עניתי. 'לא היה לי זמן. תסלח לי, אני ממהר". היהודי, זיסמאן שמו, והוא אגב מכר שלי, סוחר מקובנה וחסיד. הוא הסתכל עלי בתימהון, כאילו הייתי כופר בעיקר. הוא תפס בזרועי ומשך אותי לתוך הסוכה. 'נא להיכנס' רעם בקולו. ואני שוב:"אני ממהר לפגישה בענייני הכלל". דבריי לא השפיעו על היהודי המזוקן. 'אין דבר רק לרגע', הוא הושיב אותי בכוח על ספסל בסוכה. הוא רמז לאשתו דרך החלון של הסוכה וזו נכנסה מיד לסוכה ובידיה יי"ש ועוגה. הוא בעל שמחה, היהודי המזוקן. בנו נהיה היום בר מצווה, הוא ביקש ממני לשתות כוסית יי"ש ולברך את ברכת 'שהכל', וכמובן לטעום מן העוגה. תוך כדי דיבור פצחו היהודים שוב בניגון. . . היהודים שרו בדבקות ובאמונה בחסדו של השם יתברך, ואני שכחתי את עצמי ואת שליחותי הציבורית והצטרפתי לניגון ולאמונה... במשך כל היום הייתי תחת הרושם הטוב של אווירת החג בסוכת החסידים. קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו