נחום גולדשמיד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
הרב נחום גולדשמיד נולד ב[[ח' ניסן]] [[תרס"ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו רבי יצחק | הרב נחום גולדשמיד נולד ב[[ח' ניסן]] [[תרס"ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו רבי [[יצחק גולדשמיד]], שוחט העיירה. | ||
משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם [[הרבי]]. | משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם [[הרבי]] ור' [ישראל אריה לייב]]. | ||
בשנת [[תרפ"ג]] נסע ללמוד אצל [[הרבי הריי"ץ]] ב[[רוסטוב]], ובהיותו ב[[ישיבה]] קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי"ץ לחזור [[מאמר]]י חסידות בהתאם לרמת השומעים. | בשנת [[תרפ"ג]] נסע ללמוד אצל [[הרבי הריי"ץ]] ב[[רוסטוב]], ובהיותו ב[[ישיבה]] קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי"ץ לחזור [[מאמר]]י חסידות בהתאם לרמת השומעים. | ||
ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר שכדאית הייתה כל הקמת [[תומכי תמימים]] "בשביל נחומק'ה גולדשמיד". | ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר שכדאית הייתה כל הקמת [[תומכי תמימים]] "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"{{מקור}}. | ||
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], | בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב"ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ"ז]] שודך לזוגתו מרת [[חיה דבורה גולדשמיד]] (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השיודך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ"ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]]. אחרי [[תשרי]] [[תרח"צ]] נסע גם הוא לוורשה. ב[[טבת]] [[תרח"צ]] התקיימה חתונתם, כשאת הקידושין סידר דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע הרבי הריי"צ ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים תרח"צ ובתחילת הספר [[ביאורי הרנ"ג על התניא]].}}. | ||
יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]]. | יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]]. | ||
| שורה 26: | שורה 24: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66557 לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד ע"ה], [[שבועון בית משיח]], י"ב שבט ה'תשע"ב. | * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66557 לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד ע"ה], [[שבועון בית משיח]], י"ב שבט ה'תשע"ב. | ||
{{ערך חסר}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גולדשמיד נחום]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גולדשמיד נחום]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גולדשמיד נחום]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גולדשמיד נחום]] | ||
גרסה מ־10:15, 21 ביוני 2013
הרב נחום גולדשמיד (ח' ניסן תרס"ה-י"ג שבט תשל"ו) היה משכיל בחסידות, העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות התוועדויות ודרך הרדיו, שימש כמשפיע בתומכי תמימים, ניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב', היה חבר בועד אגודת חסידי חב"ד, ועד עזרת אחים ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו בשליחות רבותינו נשיאינו בארץ הקודש.
תולדות חייו
הרב נחום גולדשמיד נולד בח' ניסן תרס"ה בעיר יקטרינוסלב לאביו רבי יצחק גולדשמיד, שוחט העיירה.
משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של הרבי. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם הרבי ור' [ישראל אריה לייב]].
בשנת תרפ"ג נסע ללמוד אצל הרבי הריי"ץ ברוסטוב, ובהיותו בישיבה קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי"ץ לחזור מאמרי חסידות בהתאם לרמת השומעים.
ר' איצ'ה דער מתמיד אמר שכדאית הייתה כל הקמת תומכי תמימים "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"[דרוש מקור].
בשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש, בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב"ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי חסידות. בתרצ"ז שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' יחיאל צבי גוראריה), ששהתה אז בארץ הקודש. מיד לאחר השיודך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ תרצ"ז במארינבד, ומשם המשיכה לורשה, שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר בארץ הקודש. אחרי תשרי תרח"צ נסע גם הוא לוורשה. בטבת תרח"צ התקיימה חתונתם, כשאת הקידושין סידר דוד הכלה, רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין. לאחת מסעודות השבע ברכות, הגיע במפתיע הרבי הריי"צ ואף אמר במקום מאמר חסידות[1].
יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי שואה.
לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי דא"ח בסמינר בית רבקה כפר חב"ד. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי תניא בלשון הקודש ובאידיש באמצעות הרדיו, שהפכו אחר כך לספר ביאור הרנ"ג.
למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל במסירות נפש להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת מיהו יהודי.
ר' נחום נפטר בי"ג שבט בשנת תשל"ו.
קישורים חיצוניים
- לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד ע"ה, שבועון בית משיח, י"ב שבט ה'תשע"ב.
- ↑ ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים תרח"צ ובתחילת הספר ביאורי הרנ"ג על התניא.