שלמה מיידנצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:15, 17 ביוני 2013

הרב שלמה מיידנצ'יק - ר' שלוימ’קה - נולד באוקראינה. ר’ שלוימק’ה היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים ביובל השנים האחרונות. הוא היה הזרוע המבצעת של הקמת מוסדות חב”ד המרכזיים בארץ הקודש במשך חמישים שנה; הוא היה איש הקשר בין חסידות חב"ד עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת בנוסף לתפקידיו “הרשמיים”: יו”ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד באה"ק. לפני הכל הוא היה חסיד, חייל, שליח, איש של אהבה שרוח הבריות ורוח המקום נוחה הימנו.

ביום ראשון של חג הפסח תשס"ד נפטר והוא בן 80.

שנות צעירותו

נולד באוקראינה בי"ז כסלו תרפ"ט.

בילדותו נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה הגויית עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית.

בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה מלחמת-העולם השניה. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו יהודי, על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.

כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר טשקנט. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם גם פגש יהודים. בתום המלחמה יצא בבריחה הידועה מרוסיה עם קבוצה גדולה של חסידים, ולאחר שהות של מספר חודשים באירופה הוא הגיע עמם לארץ ישראל ונמנה עם מייסדיו של כפר חב"ד. הוא היה בקבוצת העולים הראשונה.

בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - תל אביב - דימונה.

מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי מה”מ והתשובה היתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.

אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות היתה בסיום ההתוועדות בערב ראש השנה תשד"מ, כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם ‘טנקיסט’, אלא מנהיג רכבת שלמה.

יו”ר כפר חב"ד

במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר’ שלוימקה כיו”ר ועד כפר חב"ד, שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל-אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו.

כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו”רים, ולא היתה מדיניות יציבה ומתוקנת. ר’ שלוימק’ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את כפר חב”ד לעיר הבירה של חב"ד בארה”ק, לנחת רוחו של הרבי.

עשרות שנים עסק ר’ שלוימק’ה בצרכי ציבור באמונה.

פעילות עם ראשי המדינה

גזיר עיתון המראה את הרב מיידנצ'יק עם פרזינדטי המדינה, שבע ברכות של ביתו, תשנ"ה

במסגרת עבודתו כיו”ר ועד כפר חב”ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא”י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל.

בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; שמעון פרס, אריאל שרון, אליקים רובינשטיין, זאבי הי”ד, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי צה”ל לדורותיהם ועוד רבים.

ר’ שלוימק’ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.

פועל לטובת מוסדות חב”ד

הרב מיידנצ'יק עם עסקן פוליטי, מיד לאחר כנס מנהלי מוסדות חב"ד של אגו"ח, תשנ"ח.

ר’ שלוימק’ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב”ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב”דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.

הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות האהבה והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו.

ר’ שלוימק’ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא”י (חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור). היה לו קשר עם כל הרמט”כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם פנ”ים, וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.

יו”ר אגו”ח באה”ק

באמצע שנות הממ”ים פרש ר’ שלוימק’ה מתפקידו כיו”ר ועד כפר חב”ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו”ר אגודת חסידי חב"ד בארה"ק בשנת תש”נ, הוא פעל להקים את עיר חב”ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה’מי ומי’ בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו.

בשנת תש”נ חזר ר’ שלוימק’ה לעסקנות הציבורית, לאחר שהרבי הורה לרבני חב”ד למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב”ד בארה”ק כדי שינהלו את ענייני חב”ד בארץ. ר’ שלוימק’ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב”ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו”ר אגודת חסידי חב”ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ’יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי “ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו’ אזכיר עה”צ”.

בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב”ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב”ד בפני גורמי הממשלה.

ר’ שלוימק’ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב”ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו.

במסגרת תפקידו סייע ר’ שלוימק’ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו”ח.

את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ’יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע.

במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר’ שלוימק’ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב”ד בארה”ק, הוא הקים את ‘מחלקת המוסדות’ שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב”דיים שונים בארה”ק; ‘מחלקת הקמת שכונות חב”דיות’, וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה”ק, הקרקע נרשמה ע”ש אגודת חסידי חב”ד, והפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו”ח. כך זה בשכון חב”ד בלוד, בנחלת הר חב"ד ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב”דית ברמת שלמה בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו”ח, בהוראת הרבי.

כמו כן הוקמה ‘ועדת הביקורת’ ו’ועדת חינוך’ שעסקו בחיזוק החינוך החב”די בארה”ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה ‘מחלקת קליטה’ שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן אגוד המשפיעים.

בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את ‘מטה משיח בארץ הקודש’ כארגון הפועל בחסות אגו”ח.

פטירתו

בבוקרו של יום ראשון של חג הפסח תשס"ד, התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר’ ישראל שי’, ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת’ אברהם שי’, יצאו בריקוד עם הניגון “יחי אדוננו” ו”מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח”, כפי שר’ שלוימק’ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב”ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80.

אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב”ד, 770, בכפר חב"ד, במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שר’ שלוימק’ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת “בית מנחם” ומשם לעבר בית העלמין ‘אחיעזר’, שם נטמן.

בתשע"ג יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד".

משפחתו

בניו:

הרב צבי הירש מיידנצ'יק - כפר חב"ד.
הרב נחמן מיידנצ'יק מנהל בית חב"ד נמל התעופה וחבר אגו"ח באה"ק.
הרב ישראל מיידנצ'יק מנהל בנין 770 כפר חב"ד.
הרב משה מיידנצ'יק - כפר חב"ד.

חתניו:

הרב חיים אברהם בלינצקי - כפר חב"ד.
הרב מנחם קליינמן - באר שבע.
הרב בערקה מנדלסון, חבר ועדת החינוך החב"די.
הרב עופר מיודובניק משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
הרב בן-ציון קארף - מנכ"ל מוסדות חב"ד במיאמי, פלורידה.
הרב אמיר רוזן - משפיע ומשגיח בישיבת תומכי תמימים באר שבע.

לקריאה נוספת

שלומי חסקי, מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד, תשס"ג (2013)

קישורים חיצוניים

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה מלחמת-העולם השניה. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו יהודי, על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.
-כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם גם פגש יהודים.
+כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם גם פגש יהודים. בתום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] מרוסיה עם קבוצה גדולה של חסידים, ולאחר שהות של מספר חודשים באירופה הוא הגיע עמם לארץ ישראל ונמנה עם מייסדיו של [[כפר חב"ד]]. הוא היה בקבוצת העולים הראשונה.
-בתום המלחמה יצא מרוסיה עם קבוצה גדולה של חסידים, ולאחר שהות מסויימת באירופה הוא הגיע עמם לארץ ישראל ונמנה עם מייסדיו של [[כפר חב"ד]]. הוא היה בקבוצת העולים הראשונה.
 בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - תל אביב - דימונה.