שלום יהודה לייב גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שלום יהודה לייב גינזבורג''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"ה]]-[[ז' תמוז]] [[תשמ"ה]]) היה בעל שמועה חסידי, בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]], וממפיצי תורת החסידות ב[[בני ברק]]. | |||
==תולדות חייו== | |||
נולד ב[[ג' חשון]] [[תרפ"ה]] כבן בכור לאביו הרה"ח הרב [[משה דובער גינזבורג|משה דובער]] ולאמו מרת דאבא. | |||
הוריו רצו לקרוא לו ע"ש כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, אך שמו של אביו הי' דובער, ועל כן נתנו לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, הרה"ח ר' [[יהודה לייב דוטליבוב]] ע"ה. | הוריו רצו לקרוא לו ע"ש כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, אך שמו של אביו הי' דובער, ועל כן נתנו לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, הרה"ח ר' [[יהודה לייב דוטליבוב]] ע"ה. | ||
בשנת | בשנת תרצ"ז קצת לפני הבר מצווה שלו עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]], בישיבה נהיה תלמידו המובהק של הרה"ח הרב [[שאול ברוק]] ע"ה, בפטירותו קרע עליו קריעה. | ||
בשנת [[תש"ח]] נישא למרת זהבה | בשנת [[תש"ח]] נישא למרת זהבה למשפחת חסידה. | ||
[חמיו הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה [=העוף 'חסידה' בפולנית "בוטשאן"], | [חמיו הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה [=העוף 'חסידה' בפולנית "בוטשאן"], | ||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
הוסמך לרבנות ע"י הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] והרב פרנק ז"ל. | הוסמך לרבנות ע"י הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] והרב פרנק ז"ל. | ||
לאחר מלחמת | לאחר מלחמת תש"ח שירת ב[[צה"ל]] ושימש שם כ[[שו"ב]] (עד שנת תשי"ב), ולאחר מכן החל לעסוק בהנהלת חשבונות וכיו"ב. | ||
לקראת שנת | לקראת שנת תשל"ז, נסע עם זוגתו וילדיו (הרב [[משה דוב גינזבורג|משה דוב]] שליט"א, שליח כ"ק אד"ש בחיפה, ובתו מרת רות תי' הנדלס, כשהאחים הרה"ח הרב [[יוסף שמחה גינזבורג|יוסף שמחה]], רב היישוב עומר, והרה"ח הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג|חיים לוי יצחק]] שליט"א - משפיע בישיבה בכפ"ח - נשארו ב[[ארץ הקודש]], הרי"ש כשליח, והרלוי"צ כתלמיד תו"ת.) ל[[סידני, אוסטרליה]], לשמש שם כשו"ב. שם שהה מספר שנים, ולאחר מכן חזר ארצה. | ||
היה ידוע כאומן במסירת סיפורים, ועסק הרבה בלימוד בכלל ובחסידות בפרט, בתפילה באריכות ובהתוועדויות בין אנ"ש | |||
במשך שנים רבות (בפרט בצעירותו) אירגן והנחה פעילות רבה של צא"ח בין בני תורה, ובפרט בישיבות תיכוניות, התוועדויות (בפרט בי"ב תמוז וי"ט כסלו וכדומה) ושיעורי תניא וחסידות. | במשך שנים רבות (בפרט בצעירותו) אירגן והנחה פעילות רבה של צא"ח בין בני תורה, ובפרט בישיבות תיכוניות, התוועדויות (בפרט בי"ב תמוז וי"ט כסלו וכדומה) ושיעורי תניא וחסידות. | ||
מידי שבת במנחה, היה נודד בין בתי הכנסת בשכונות החדשות דאז בבני ברק, לחזור דא"ח ברבים. בתחילת שנות המ"מים חלה, | מידי שבת במנחה, היה נודד בין בתי הכנסת בשכונות החדשות דאז בבני ברק, לחזור דא"ח ברבים. בתחילת שנות המ"מים חלה, וב[[ז' תמוז]] [[תשמ"ה]] נפטר והוא בן שישים. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
גרסה מ־01:33, 12 ביוני 2013
הרב שלום יהודה לייב גינזבורג (ג' חשון תרפ"ה-ז' תמוז תשמ"ה) היה בעל שמועה חסידי, בוגר ישיבות תומכי תמימים, וממפיצי תורת החסידות בבני ברק.
תולדות חייו
נולד בג' חשון תרפ"ה כבן בכור לאביו הרה"ח הרב משה דובער ולאמו מרת דאבא.
הוריו רצו לקרוא לו ע"ש כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, אך שמו של אביו הי' דובער, ועל כן נתנו לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, הרה"ח ר' יהודה לייב דוטליבוב ע"ה.
בשנת תרצ"ז קצת לפני הבר מצווה שלו עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב, בישיבה נהיה תלמידו המובהק של הרה"ח הרב שאול ברוק ע"ה, בפטירותו קרע עליו קריעה.
בשנת תש"ח נישא למרת זהבה למשפחת חסידה.
[חמיו הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה [=העוף 'חסידה' בפולנית "בוטשאן"], היה חסידו-תלמידו של הרה"ק בעל ה"ישמח ישראל" מחסידות אלכסנדר, באה"ק היה לו קשר (גם) עם חסידות גור],
לאחר נישואיו גר בתל אביב ומאוחר יותר עבר לגור בעיר בני ברק.
הוסמך לרבנות ע"י הרב יצחק אייזיק הרצוג והרב פרנק ז"ל.
לאחר מלחמת תש"ח שירת בצה"ל ושימש שם כשו"ב (עד שנת תשי"ב), ולאחר מכן החל לעסוק בהנהלת חשבונות וכיו"ב.
לקראת שנת תשל"ז, נסע עם זוגתו וילדיו (הרב משה דוב שליט"א, שליח כ"ק אד"ש בחיפה, ובתו מרת רות תי' הנדלס, כשהאחים הרה"ח הרב יוסף שמחה, רב היישוב עומר, והרה"ח הרב חיים לוי יצחק שליט"א - משפיע בישיבה בכפ"ח - נשארו בארץ הקודש, הרי"ש כשליח, והרלוי"צ כתלמיד תו"ת.) לסידני, אוסטרליה, לשמש שם כשו"ב. שם שהה מספר שנים, ולאחר מכן חזר ארצה.
היה ידוע כאומן במסירת סיפורים, ועסק הרבה בלימוד בכלל ובחסידות בפרט, בתפילה באריכות ובהתוועדויות בין אנ"ש
במשך שנים רבות (בפרט בצעירותו) אירגן והנחה פעילות רבה של צא"ח בין בני תורה, ובפרט בישיבות תיכוניות, התוועדויות (בפרט בי"ב תמוז וי"ט כסלו וכדומה) ושיעורי תניא וחסידות.
מידי שבת במנחה, היה נודד בין בתי הכנסת בשכונות החדשות דאז בבני ברק, לחזור דא"ח ברבים. בתחילת שנות המ"מים חלה, ובז' תמוז תשמ"ה נפטר והוא בן שישים.
משפחתו
- הרב יוסף שמחה גינזבורג - שליח הרבי ורב היישוב עומר.
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג - משפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון וכותב טור שבועי בשבועון בית משיח.
- מרת רות הנדלס, חיפה.
- הרב משה דוב גינזבורג - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר חיפה.