ספר התניא – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 31: שורה 31:
*'''שער היחוד והאמונה''' - נקרא גם 'לקוטי אמרים חלק שני'. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש"ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ"ז (1797).
*'''שער היחוד והאמונה''' - נקרא גם 'לקוטי אמרים חלק שני'. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש"ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ"ז (1797).
      
      
*'''אגרת התשובה''' - ביאור נרחב במהותה של ה'תשובה' על פי החסידות. מכיל י"ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ"ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס"ו (1806). נוסף על ידי אדמו"ר הזקן.
*'''אגרת התשובה''' - ביאור נרחב במהותה של ה'תשובה' על פי החסידות. מכיל י"ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ"ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס"ו (1806). נוספה על ידי אדמו"ר הזקן.
   
   
*'''אגרת הקודש''' - מכתבים ואגרות של אדמו"ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה' וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל"ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). נוסף על ידי בניו.
*'''אגרת הקודש''' - מכתבים ואגרות של אדמו"ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה' וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל"ב סימנים. הודפסה לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). נוספה על ידי בניו.
   
   
*'''קונטרס אחרון''' - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו"ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). נוסף על ידי בניו.
*'''קונטרס אחרון''' - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו"ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). נוסף על ידי בניו.
שורה 45: שורה 45:
==תוכנו ואופיו==
==תוכנו ואופיו==


החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות 'ווארט' חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ולשיטת חסידות חב"ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות 'ווארט' חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ולשיטת חסידות חב"ד, הדוגלת שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.


בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו"ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב"ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג"ת]] [[נה"י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורש אדמו"ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב"ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג"ת]] [[נה"י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.


משום כך, מבאר אדמו"ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת להגיע לאהבת ויראת ה' בלבו.   
משום כך, מבאר אדמו"ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת להגיע לאהבת ויראת ה' בלבו.