ה' אחד (קריאת שמע): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הצבת תבנית בעבודה)
(חלוקה לקטעים)
שורה 2: שורה 2:
ב[[קריאת שמע]] אומרים "הוי' אחד".
ב[[קריאת שמע]] אומרים "הוי' אחד".


==פירוש המילות==
כוונת התיבה אחד היא [[ראשי תיבות]]:  
כוונת התיבה אחד היא [[ראשי תיבות]]:  
*'''א'''לופו של עולם.  
:*'''א'''לופו של עולם.  
*'''ח''' - ז' רקיעים וארץ.
:*'''ח''' - ז' רקיעים וארץ.
*'''ד'''' רוחות השמים.
:*'''ד'''' רוחות השמים.


בחסידות מובא שה'''ח''' שהיא ז' רקיעים וארץ, למעלה הם אחדות שבעת המידות שכולם בטלים ומתכללים ב'''אחד'''.  
בחסידות מובא שה'''ח''' שהיא ז' רקיעים וארץ, למעלה הם אחדות שבעת המידות שכולם בטלים ומתכללים ב'''אחד'''.  
שורה 11: שורה 12:
כלומר, כאשר אומרים קריאת שמע אומרים ש[[הוי']] הוא אחד, ואף על פי ש[[בריאת העולם|ברא עולם]] וכו' אין זה נוגע כי-הוא-זה בכך שהוא אחד.
כלומר, כאשר אומרים קריאת שמע אומרים ש[[הוי']] הוא אחד, ואף על פי ש[[בריאת העולם|ברא עולם]] וכו' אין זה נוגע כי-הוא-זה בכך שהוא אחד.


==ההתבוננות==
ה[[התבוננות]] היא בכך שהוא אחד וכל הברואים הם ב[[אין ערוך]] אליו ית', וזה יגרום לאחר מכן ל"[[אהבת ה'|ואהבת את הוי' אלקיך]] וגו'".
ה[[התבוננות]] היא בכך שהוא אחד וכל הברואים הם ב[[אין ערוך]] אליו ית', וזה יגרום לאחר מכן ל"[[אהבת ה'|ואהבת את הוי' אלקיך]] וגו'".


הוי' אחד הוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה.
הוי' אחד הוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה.


פעולת אמירת הוי' אחד היא המשכת הסובב כל עלמין - הוי' - בתוך הממלא כל עלמין - אחד, שהוא המקור המהווה את הד' רקיעים וארץ - {{ציטוטון|בחי' הוי' אחד שהוא צמצום והתפשטות והמשכה להיות בחי' דבור, שמזה שרש התהוות ז' רקיעים והארץ וד' רוחות העולם הנרמזים בחי"ת ד' דאחד}}. והכל כלול ב'''אל"ף''' שהיא ראש המילה, כיון שעיקר המילה היא האות הראשונה, והאות אל"ף מורה על "סוכ"ע שהוא בלתי התחלקות". והיינו, שהעולם כלל אינו במציאות כנגד הבורא שהוא "לא שניתי", ו"אתה הוא עד שלא נברא העולם, ואתה הוא משנברא העולם" באותו אופן ללא שינוי והתפעלות מהנבראים, שאינם קיימים גם כעת לגביו.
==הפעולה==
פעולת אמירת הוי' אחד היא המשכת הסובב כל עלמין - הוי' - בתוך הממלא כל עלמין - אחד, שהוא המקור המהווה את הד' רקיעים וארץ - {{ציטוטון|בחי' הוי' אחד שהוא צמצום והתפשטות והמשכה להיות בחי' דבור, שמזה שרש התהוות ז' רקיעים והארץ וד' רוחות העולם הנרמזים בחי"ת ד' דאחד}}.  


והכל כלול ב'''אל"ף''' שהיא ראש המילה, כיון שעיקר המילה היא האות הראשונה, והאות אל"ף מורה על "סוכ"ע שהוא בלתי התחלקות".
והיינו, שהעולם כלל אינו במציאות כנגד הבורא שהוא "לא שניתי", ו"אתה הוא עד שלא נברא העולם, ואתה הוא משנברא העולם" באותו אופן ללא שינוי והתפעלות מהנבראים, שאינם קיימים גם כעת לגביו.
==בציצית==
ב[[ציצית]] יש ל"ט כריכות, כמנין הוי' אחד.
ב[[ציצית]] יש ל"ט כריכות, כמנין הוי' אחד.



גרסה מ־14:22, 14 באפריל 2013

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

בקריאת שמע אומרים "הוי' אחד".

פירוש המילות

כוונת התיבה אחד היא ראשי תיבות:

  • אלופו של עולם.
  • ח - ז' רקיעים וארץ.
  • ד' רוחות השמים.

בחסידות מובא שהח שהיא ז' רקיעים וארץ, למעלה הם אחדות שבעת המידות שכולם בטלים ומתכללים באחד.

כלומר, כאשר אומרים קריאת שמע אומרים שהוי' הוא אחד, ואף על פי שברא עולם וכו' אין זה נוגע כי-הוא-זה בכך שהוא אחד.

ההתבוננות

ההתבוננות היא בכך שהוא אחד וכל הברואים הם באין ערוך אליו ית', וזה יגרום לאחר מכן ל"ואהבת את הוי' אלקיך וגו'".

הוי' אחד הוא המשכת דעת עליון שענינה הוא יחודא עילאה, שנקרא גם כן בשם ים - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים במקוה, ונמנים במנין הארבעים סאה.

הפעולה

פעולת אמירת הוי' אחד היא המשכת הסובב כל עלמין - הוי' - בתוך הממלא כל עלמין - אחד, שהוא המקור המהווה את הד' רקיעים וארץ - "בחי' הוי' אחד שהוא צמצום והתפשטות והמשכה להיות בחי' דבור, שמזה שרש התהוות ז' רקיעים והארץ וד' רוחות העולם הנרמזים בחי"ת ד' דאחד".

והכל כלול באל"ף שהיא ראש המילה, כיון שעיקר המילה היא האות הראשונה, והאות אל"ף מורה על "סוכ"ע שהוא בלתי התחלקות".

והיינו, שהעולם כלל אינו במציאות כנגד הבורא שהוא "לא שניתי", ו"אתה הוא עד שלא נברא העולם, ואתה הוא משנברא העולם" באותו אופן ללא שינוי והתפעלות מהנבראים, שאינם קיימים גם כעת לגביו.

בציצית

בציצית יש ל"ט כריכות, כמנין הוי' אחד.

לקריאה נוספת