פרשת הספרים – הבדלי גרסאות
| שורה 14: | שורה 14: | ||
כשהנ"ל נתבקש להחזיר את הספרם הוא סירב, באומרו שאמו נתנה לו רשות לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. הוא התעקש שהספרים שייכים לו, והוא מתכונן למכור אותם תמורת סכום הגון. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, אך כששאלו אצל הרבנית, הטענה הוכחשה מכל וכל ונמצאה שקר גמור הבדוי מלבו של ב.ג.. כתגובה לגניבה הוחלפו המנעולים של הספריה ומערכת אזעקה הופעלה. | כשהנ"ל נתבקש להחזיר את הספרם הוא סירב, באומרו שאמו נתנה לו רשות לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. הוא התעקש שהספרים שייכים לו, והוא מתכונן למכור אותם תמורת סכום הגון. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, אך כששאלו אצל הרבנית, הטענה הוכחשה מכל וכל ונמצאה שקר גמור הבדוי מלבו של ב.ג.. כתגובה לגניבה הוחלפו המנעולים של הספריה ומערכת אזעקה הופעלה. | ||
בינתיים נתברר שהנ"ל החל במכירת ארבע מאות הספרים שהספיק לגנוב מהספריה. סוחרי ספרים באירופה ישראל וארה"ב, גילו התעניינות רבה בקנית הספרים הללו. הגדה של פסח משנת [[תקי"ז]] נמכרה בסך של 96 | בינתיים נתברר שהנ"ל החל במכירת ארבע מאות הספרים שהספיק לגנוב מהספריה. סוחרי ספרים באירופה ישראל וארה"ב, גילו התעניינות רבה בקנית הספרים הללו. הגדה של פסח משנת [[תקי"ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע לחסידי חב"ד שהנ"ל פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסיה במנהטן, אך ב"ה הצוות חשד במכירת סחורה גנובה, ונענה בשלילה לבקשת הנ"ל לסייע לסחור בספרים. | ||
לאחר שהנ"ל סירב שוב ושוב להחזיר את הספרים, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשות אגו"ח באופן ידידותי - הועבר העניין להכרעת בית המשפט, שעיקל מיד את כל הספרים הגנובים, עד ל"[[דידן נצח]]" הסופי. | לאחר שהנ"ל סירב שוב ושוב להחזיר את הספרים, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשות [[אגו"ח]] באופן ידידותי - הועבר העניין להכרעת בית המשפט, שעיקל מיד את כל הספרים הגנובים, עד ל"[[דידן נצח]]" הסופי. | ||
== המשפט == | == המשפט == | ||