ביטול העולמות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (תיקון קל) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ביטול העולמות''' הוא אחד מהיסודות בהשקפת היהדות המבוארים באריכות גדולה בתורת החסידות. | '''ביטול העולמות''' הוא אחד מהיסודות בהשקפת היהדות המבוארים באריכות גדולה בתורת החסידות. | ||
משמעות הביטוי היא שכל העולמות העליונים הרוחניים וגם העולמות התחתונים הגשמיים - כולם בטלים לגמרי כלפי הבורא המהווה אותם כל רגע מאין המוחלט ליש. | משמעות הביטוי היא שכל העולמות העליונים הרוחניים וגם העולמות התחתונים הגשמיים - כולם [[ביטול|בטלים]] לגמרי כלפי הבורא המהווה אותם כל רגע מאין המוחלט ליש. | ||
בתורת החסידות ישנם כמה ביאורים ברמת ואופן הביטול של העולמות כלפי הבורא: אם מצד רגש הביטול לדרגת ה[[אור הממלא כל עלמין|אור | בתורת החסידות ישנם כמה ביאורים ברמת ואופן הביטול של העולמות כלפי הבורא: אם מצד רגש הביטול לדרגת ה[[אור הממלא כל עלמין|אור המתלבש להחיות את הנברא]], אם מצד רגש הביטול לדרגת ה[[אור הסובב כל עלמין|אור הנעלית מכדי להתלבש בנברא]] להחיותו ועוד. | ||
ביאור ענין זה מופיע בחסידות בהרבה פעמים ביחד עם הביאור אודות [[אחדות ה']]. | ביאור ענין זה מופיע בחסידות בהרבה פעמים ביחד עם הביאור אודות [[אחדות ה']]. | ||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
גרסה מ־16:33, 7 באפריל 2013
ביטול העולמות הוא אחד מהיסודות בהשקפת היהדות המבוארים באריכות גדולה בתורת החסידות.
משמעות הביטוי היא שכל העולמות העליונים הרוחניים וגם העולמות התחתונים הגשמיים - כולם בטלים לגמרי כלפי הבורא המהווה אותם כל רגע מאין המוחלט ליש.
בתורת החסידות ישנם כמה ביאורים ברמת ואופן הביטול של העולמות כלפי הבורא: אם מצד רגש הביטול לדרגת האור המתלבש להחיות את הנברא, אם מצד רגש הביטול לדרגת האור הנעלית מכדי להתלבש בנברא להחיותו ועוד.
ביאור ענין זה מופיע בחסידות בהרבה פעמים ביחד עם הביאור אודות אחדות ה'.