כשרות

המושג כשרות, מציין דבר הנעשה באופן נכון וכשר, המותר על פי חוקי התורה.

שני מישורים

הכשרות מתחלקת באופן כללי לשני מישורים:

1. הכשרות בעניני אכילה ושתיה - על המאכל אותו רוצה היהודי לאכול, להיות "כשר". היינו, שהוא מותר לאכילה על פי חוקי התורה בענייני מאכל ומשקה.
2. כשרות החפצים בהם האדם מתעסק - סביבתו של האדם צריכה להיות "כשירה". על היהודי להקפיד לראות ולשמוע דברים המותרים על פי התורה.

כשרות האכילה

בכשרות האכילה פרטים רבים, המתחלקים לסוג המאכל או המשקה.

ערך מורחב – מבצע כשרות האכילה והשתיה

בשנת ה'תשל"ה פתח הרבי במבצע כשרות.

במסגרת המבצע יוצאים חסידי חב"ד לבתי ישראל, מכשירים את כלי המטבח ומפרידים בין בשר לחלב. בעת פתיחת המבצע פתח הרבי קרן מיוחדת, המסבסדת 50% מהוצאות ההכשרה וקניית כלים חדשים.

בעלי חיים

לא כל בעלי החיים מותרים באכילה. התורה נתנה סימני טהרה, לפיהם נקבע אילו מן בעלי החיים מותרים:

• החיות והבהמות - לחיות והבהמות נתנה התורה שלושה סימני טהרה: 1. בעלת פרסה. 2. שוסעת שסע. 3. מעלת גרה. על החיה להישחט כהלכה ולעבור בדיקות שונות (כמו בדיקת ריאה) המבטיחות את כשרותן.

• דגים - סימני הטהרה בדגים הם 'סנפיר' ו'קשקשת'. כל דג בעל קשקשת נושא גם סנפיר.

• החרקים והשרצים לסוגיהם אסורים באכילה.

פירות וירקות

כללי כשרות הפירות והירקות הם תרומות ומעשרות, איסור ערלה, שנת השמיטה ועוד.

שתיה

בשתיה ישנם כמה בעיות:

• ביין ישנה בעיה (מלבד הבעיות הרגילות שיש בפירות - הגפן) שכאשר גוי רואה או נוגע ביין, היין נהפך ליין נסך שאסור לשתותו וכו' כדין תקרובת עבודה זרה.
• חלב - ישנה בעיה של חלב נכרי, שחוששים שמא החליף את החלב בחלב בהמה טמאה או עירב וכיו"ב וידועים מעשים בזה.
• שתיה בכלל, כיום צריך לראות שלא מכניסים בשתיה כל מיני סוגי חומרי גלם הבאים מן החי וכו'.

כשרות החפצים והסביבה

המישור השני עוסק, בכשרות החפצים בהם האדם מתעסק, מה שהאדם רואה או שומע, האווירה הסובבת את האדם במשך חייו צריכה להיות כשרה, היינו מותאמת לפי תורה. חפצים שהיה בהם שימוש לעבודה זרה אסורים בשימוש והנאה.

בשיחת קודש ביום י"ט כסלו תשד"מ, הקדיש הרבי זמן נרחב בהסברת הבעייתיות שבתמונות חיות לא כשרות וכדומה, ועל ההשפעה שיש בהם בחיי האדם, ובפרט על ילדים קטנים.

חשיבות שמירת הכשרות

כ"ק אדמו"ר שליט"א מבאר: שההקפדה בכשרות האכילה ושתיה נובעת מכך שהמאכל והמשקה נהפכים לדם ובשר של האדם, וממילא הם משפיעים על האדם את אותן התכונות שיש להם. ולכן איננו אוכלים מאכלים מחיות טורפות - טמאות, כיון שעי"ז נקבל (רח"ל) את טבע האכזריות וכיו"ב.

כמו כן בנוגע לחלב נכרי אמר: שהוא גורם לספקות באמונה.

בספרים מובא משל: שאדם רגיל אוכל מאכלים גסים; אבל משפחת המלוכה אוכל מאכלים עדינים, וכאשר יאכל בן המלך מאכל גס, אזי יחלה. וככל שאדם יותר נעלה מאכלו ג"כ הינו יותר דק.

והנמשל מובן - שבני ישראל שהינם בני מלכים אינם יכולים לאכול כל דבר, דהיינו, דברים הגסים, שהרי זה יכול לגרום לחולי (רח"ל), וככל שאדם יותר גבוה, הרי נוספים אצלו חומרות חדשות והידורים וכו', וזה יותר עדין.

גופי כשרות

בעידן התעשיה המודרנית, בה רוב המאכלים מיוצרים, או עוברים, במפעלי תעשיה גדולים נדרשת השגחה קפדנית משך כל תהליך יצירת המאכלים. לצורך כך הוקמו גופי כשרות, האחראים לכשרות במאכלים השונים, כל מפעל וגוף הכשרות המיוחד לו הוא נותן את האחריות.

בגופי הכשרות הגדולים בארץ, הנחשבים כמהודרים במיוחד נמצאים מערכת הכשרות של העדה החרדית ומערכת הכשרות שבפיקוח הרב לנדא - רב העיר בני ברק.

בית דין רבני חב"ד מעניק חותמת כשרות על היינות של יקבי ירושלים.

רבני חב"ד נוספים נותנים השגחה על מוצרים שונים, כמו הרב אשכנזי - רבה של כפר חב"ד, הרב יורקוביץ - רב שיכון חב"ד בלוד והרב ביסטריצקי - רב [[|קהילת חב"ד צפת|קהילת חב"ד בצפת]].

גוף כשרות גדול נוסף, הפועל בעיקר בשאר חלקי העולם, בבעלות וניהול חב"די נקרא ארגון הכשרות OK.

גופי כשרות רבים נעזרים בשלוחי חב"ד הפזורים ברחבי העולם, על מנת לפקח על מפעלי מזון בארצות נידחות.