ה' הוא האלוקים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:


אולם באם האדם [[עבודה|יעבוד]] על עצמו ויזכך את גופו, אזי יוכל לראות כיצד גם בעולם הזה "הוי' הוא האלקים" והצמצום לא נגע ולא פגע במציאות האלקית, ואדרבה כל הצמצום נובע ממנו.
אולם באם האדם [[עבודה|יעבוד]] על עצמו ויזכך את גופו, אזי יוכל לראות כיצד גם בעולם הזה "הוי' הוא האלקים" והצמצום לא נגע ולא פגע במציאות האלקית, ואדרבה כל הצמצום נובע ממנו.
==בתורת כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]==
במאמר ד"ה גדול יהי' [[תשכ"ב]]

גרסה מ־23:29, 30 במרץ 2013

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

כמה פעמים בתנ"ך נמצא המינוח "הוי' הוא האלקים".

פירושו הפשוט הוא: שה' הוא האלקים שלנו, ועד לאופן שבו אנו מתפללים בו "הוי' אלקנו", כלומר, שה' הוא האלקים שלנו.

בתורת החסידות

בחסידות פירשו את המינוח כך:

אלקים - שם אלקים הוא שם המורה על דין וגבורה, כלומר, כח הא"ס הבלי גבול אשר מסוגל לצמצם את עצמו בכדי להוות עולם מוגבל.

הוי' - שם הוי' הוא שם המורה על חסד והשפעה, כלומר, כח הא"ס בלי גבול כפי שהוא לא מוגבל.

ע"פ שני מונחים אלו ניתן להגיע למסקנה ששני שמות אלו סותרים אחד לשני, כלומר, קו ההשפעה סותר לקו המניעה.

אולם בספר עבודת הקודש נאמר: "כשם שיש לו כח בבלתי בעל גבול כך יש לו כח בגבול, שאם תאמר שיש לו כח בבלתי בעל גבול ואין לו כח בגבול, אתה מחסר שלימותו". ומזה יוצא:

הוי' הוא האלקים - שגם הצמצום של שם אלקים בעצם הוא חלק מההשפעה של שם הוי'. וכפי שעצם לא יכול לכסות על עצם, כך הצמצום לא יכול לכסות על הגילוי

המשל

ומובא על כך משל מתלמיד ורבו, שהרב כאשר מוסר לתלמיד את דברי חכמתו ישנם ב' אופנים למסור - בדרך של אמירת כל השכל באריכות. או לומר משפט אחד אשר הוא כולל בתוכו את כל השכל, והתלמיד מסוגל להבין ברגע זה את משמעותו הפשוטה בלבד של המשפט, אולם לאחר ארבעים שנה, שאז "קאים איניש אדעתא דרביה" [-עומד אדם על דעת רבו], אז יבין את כל מה שצפן הרב במשפט זה.

וכעת, הרב בשעת אמירת הדבר שכל יש לו את כל ההשפעה שרוצה להשפיע לתלמידו, אך בשביל להשפיע הוא צריך לצמצם את שכלו ואזי יוכל להתחיל לבנות את השכל שישפיע לתלמידו לאחר שירד בשכלו עד לרמתו השכלית של התלמיד. אך מ"מ, גם בשעה שהצמצם את שכלו וגם בשעת ההשפעה, לא זו בלבד שכל שכלו של הרב קיים ולא נגע בו כהוא זה, אלא אף בשעה זו מסוגל לראות בדבר שכל זה המצומצם שהשפיע את כל שכלו ברוחבו ועומקו.

אולם התלמיד בשביל להגיע לזה צריך לעמול במשך ארבעים שנה.

הנמשל

וכך יובן, שכח הצמצום הוא המגביל את האור האלקי, אך מ"מ, גם בשעת מעשה של הצמצום והירידה עדיין קיים בכל תוקפו אלא שנעלם כלפי הנבראים.

אולם באם האדם יעבוד על עצמו ויזכך את גופו, אזי יוכל לראות כיצד גם בעולם הזה "הוי' הוא האלקים" והצמצום לא נגע ולא פגע במציאות האלקית, ואדרבה כל הצמצום נובע ממנו.

בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א

במאמר ד"ה גדול יהי' תשכ"ב