קודש הקודשים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
ישנן ריבוי שיטות באשר למיקום המדוייק של קודש הקדשים בהר הבית של ימינו. | ישנן ריבוי שיטות באשר למיקום המדוייק של קודש הקדשים בהר הבית של ימינו. | ||
השיטה המקובלת על רוב החוקרים היא שמקום קדה"ק היה תחת "כיפת הסלע". הרדב"ז אחז בשיטה זו ובשו"ת שלו ישנו | השיטה המקובלת על רוב החוקרים היא שמקום קדה"ק היה תחת "כיפת הסלע". הרדב"ז אחז בשיטה זו ובשו"ת שלו ישנו דיון בנושא. עם זאת, דבריו שם אינם מובנים די הצורך וישנן כיום כמה שיטות להסביר אותם. | ||
שיטות נוספות מציבות את קדה"ק במיקומים קרובים לאיזור זה. | שיטות נוספות מציבות את קדה"ק במיקומים קרובים לאיזור זה. | ||
לעומת זאת, קיימת מסורת לפיה הרה"ק ר' אהרן מבעלז הצביע על אבן מסויימת ברחבת הכותל כאבן הקרובה ביותר לקדש הקדשים. השמועה מספרת גם ש[[אדמו"ר | לעומת זאת, קיימת מסורת לפיה הרה"ק ר' אהרן מבעלז הצביע על אבן מסויימת ברחבת הכותל כאבן הקרובה ביותר לקדש הקדשים. השמועה מספרת גם ש[[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]] בביקורו בארץ התפלל במקום ברחבה שהיה מקובל כי הוא המקום הקרוב ביותר לקדש הקדשים. | ||
{{בית המקדש}} | {{בית המקדש}} | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] |
גרסה מ־16:29, 19 במרץ 2013
קודש הקודשים החדר הפנימי והחשוב ביותר במשכן ובבית המקדש.
אורכו היה עשרים אמה, ורחבו עשרים.
בבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך שכן בתוך קודש הקודשים ארון הברית ובו לוחות הברית, ועליו הכפורת עם הכרובים מעליה. נצבו לצדי הארון, על פי המקרא, שני פסלי ענק של כרובים עשויים עץ בציפוי זהב, שגובהם עשר אמות (כחמישה מטרים) ומוטת כנפיהם גם היא עשר אמות. ליד הארון (או בתוכו) הונח ספר התורה שכתב משה רבינו וכן צנצנת המן, ומטה אהרן הכהן (זכר לניסים אלו). בסוף תקופת בית ראשון גנז חזקיה את הארון ובבית שני נותר רק סלע היסוד של ההר - אבן השתיה (בגובה של שלוש אצבעות ובאורכו ורחובו של הארון), שהיא הנקודה המרכזית שממנה נברא העולם ע"פ המסורת היהודית.
על פי המובא בגמרא, עמד הארון בנס. אורכו ורחבו של קודש הקודשים הם זהים לאורכם של הבדים. אורך הבדים אינו כולל את רוחב הארון (שאליו חוברו הבדים). כמו כן מסופר שהבדים היו מדויקים באורך קודש הקודשים, ונראו מבחוץ כמין שתי בליטות על הפרוכת - "כשני דדי אישה", זאת כדי שביום הכיפורים יוכל הכהן הגדול לדעת היכן להזות.
הכניסה אליו
בדרך כלל חל איסור מוחלט להיכנס לקודש הקודשים, מלבד הכהן הגדול ביום הכיפורים. בין קודש הקודשים לבין הקודש - החדר הגדול יותר שלפני קודש הקודשים, שבו הוצבו המנורה , מזבח הזהב ושולחן לחם הפנים - הייתה הפרדה. בבית המקדש הראשון - חומת אבנים, ובבית המקדש השני, שתי פרוכות ואמה מבדילה ביניהם. מידות קודש הקודשים היו עשר על עשר אמות (כחמישה על חמישה מטרים) במשכן, ועשרים על עשרים אמה (כעשרה על עשרה מטרים) בבית המקדש.
במקרים בהם נדרשו תיקונים בקודש הקודשים היו משלשלים מלמעלה אומנים בתיבות מיוחדות, הפתוחות רק מצד אחד, כדי שלא יזינו את עיניהם ביופי. לצורך תיקונים היה מותר גם לאנשים אשר אינם כוהנים, ואם היה צורך גם לטמאים להיכנס לקודש הקודשים.
בבית שני
בעת שבנה שלמה את הבית הראשון, ידע ברוח הקודש שסופו ליחרב, ובנה בו מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמונית עמוקות ועקלקלות, ואכן בחורבן בית ראשון נטמנו שם הארון והצנצת והמטה על פי ציויי יאשיהו המלך. הרבי ביאר כי בבית שני שרתה קדושת קודש הקדשים על ידי מטמוניות אלו, אשר שלמה המלך הכינן ובנאן לשם קדושת קודש הקדשים, ובהם היה הארון.
מיקומו כיום
ישנן ריבוי שיטות באשר למיקום המדוייק של קודש הקדשים בהר הבית של ימינו.
השיטה המקובלת על רוב החוקרים היא שמקום קדה"ק היה תחת "כיפת הסלע". הרדב"ז אחז בשיטה זו ובשו"ת שלו ישנו דיון בנושא. עם זאת, דבריו שם אינם מובנים די הצורך וישנן כיום כמה שיטות להסביר אותם.
שיטות נוספות מציבות את קדה"ק במיקומים קרובים לאיזור זה.
לעומת זאת, קיימת מסורת לפיה הרה"ק ר' אהרן מבעלז הצביע על אבן מסויימת ברחבת הכותל כאבן הקרובה ביותר לקדש הקדשים. השמועה מספרת גם שהרבי הריי"צ בביקורו בארץ התפלל במקום ברחבה שהיה מקובל כי הוא המקום הקרוב ביותר לקדש הקדשים.
בית המקדש | ||
---|---|---|
בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
הר הבית | הסורג · החיל · עזרת נשים · עזרה · מנורות · בית המטבחיים · בית החליפות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת · לשכת הנזירים | |
קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל |