לקוטי שיחות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 הרבי ביקש שהעריכה תהיה כמה שיותר מובנת לציבור הרחב, גם במחיר היצמדות פחותה לסגנון המקורי. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ומודרניים ביותר, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות (לדוגמא - כל משפט שבתוכו ישנם סוגריים אמור  להיות קריא ברצף בין עם הסוגריים ובים בלעדיהם), כדי שיהיה נעים לעין הקורא החיצוני.
+==שפת הכתיבה==
+בשנים הראשונות אחרי השואה, רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות אירופה ושפת הדיבור שלהם הייתה אידיש. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן איפוא שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.
+עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי הצטרפות תנועת ה[[תשובה]] למאזן, התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך רציני בשיחות בלשון הקודש.
+בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הלקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שע"י מזכירות כ"ק אד"ש ב[[קראון הייטס]], והם התחילו להכין את השיחות להגהה.
+בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' עד י"ד בלקו"ש.
+במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחיחלת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.
+ב[[תשל"ו]]  חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו-כ"ט).
+רק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, הפעם על ידי מערכת מנוסה ומקצועית,  והמשיך בזה עד שבת פרשת ויקהל תשנ"ב. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל'-ל"ט.
 ==הוצאות שונות לסדרה==
-* '''בעברית''' - בשנת [[תשל"ד]] הוקם ב[[ישראל]] [[מכון לוי יצחק]] כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית.
+* '''בעברית''' - בשנת [[תשל"ד]] הוקם ב[[ישראל]] [[מכון לוי יצחק]] כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. כיום ([[תשע"ג]]) אוחז המכון בכרך כ"ח.
 * '''באנגלית''' - תרגום הסדרה לאנגלית נעשה על-ידי 'ועד להפצת שיחות'.
 * '''ליקוטי שיחות פרשיות''' - בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ה[[ועד להפצת שיחות]] מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת [[ספר השיחות]].