משה רובינסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (עריכה קלה) |
מ (תיקונים קלים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''משה רובינסון''' נולד לר' [[בן ציון רובינסון]] וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] תחת ההנהלה של [[אדמו"ר הריי"ץ]]. לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל ישיבת תומכי תמימים מחתרתית בעיר [[ברדיצ'ב]]. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של [[התוועדות]] [[כ"ד טבת]] יחד עם ר' בערל גורעוויץ ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו. | ר' '''משה רובינסון''' נולד לר' [[בן ציון רובינסון]] וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] תחת ההנהלה של [[אדמו"ר הריי"ץ]]. | ||
לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל ישיבת [[תומכי תמימים]] מחתרתית בעיר [[ברדיצ'ב]]. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של [[התוועדות]] [[כ"ד טבת]] יחד עם ר' בערל גורעוויץ ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו. | |||
הוא נחקר על ידי ה[[קומוניסטים]] ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע ל[[סמרקנד]] שם כבר הייתה קהילה גדולה של [[חסידי חב"ד]]. | הוא נחקר על ידי ה[[קומוניסטים]] ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע ל[[סמרקנד]] שם כבר הייתה קהילה גדולה של [[חסידי חב"ד]]. | ||
התחתן עם מרת בת שבע ראבינאוויץ. | התחתן עם מרת בת שבע ראבינאוויץ. | ||
ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריכה הגדולה דרך לבוב (בשנת [[תש"ו]]), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]], שם שימש | |||
ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריכה הגדולה דרך לבוב]] (בשנת [[תש"ו]]), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]], שם שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ב[[רוסיה]], והוא נפטר ב[[כ"ד טבת]] [[תש"ח]]. נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[טבריה]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־21:56, 8 במרץ 2013
ר' משה רובינסון נולד לר' בן ציון רובינסון וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד בתומכי תמימים בליובאוויטש תחת ההנהלה של אדמו"ר הריי"ץ.
לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל ישיבת תומכי תמימים מחתרתית בעיר ברדיצ'ב. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של התוועדות כ"ד טבת יחד עם ר' בערל גורעוויץ ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו. הוא נחקר על ידי הקומוניסטים ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע לסמרקנד שם כבר הייתה קהילה גדולה של חסידי חב"ד.
התחתן עם מרת בת שבע ראבינאוויץ.
בבריכה הגדולה דרך לבוב (בשנת תש"ו), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע לברינוא, שם שימש כראש הישיבה. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ברוסיה, והוא נפטר בכ"ד טבת תש"ח. נטמן בבית העלמין בטבריה.
משפחתו
- בתו מרת דאבא, אשת ר' משה יצחק פורסט, שליח הרבי מלך המשיח בהולנד.
- בתו מרת חיה. אשת ר' הומינער מקראון הייטס.