משתמש:שנוזל/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (טיוטה - ר' זלמן סודקביץ) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בתחילת שנת [[תש"ז]] נודע לר' זלמן שהמשטרה החשאית בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות לבריחה הידועה מרוסיה לפולין, דרך העיר [[לבוב]]. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני [[שמחת תורה]], ובדרכו ללבוב עצר במוסקבה, שם התארח בחג אצל האדמו"ר ממכנובקא. | בתחילת שנת [[תש"ז]] נודע לר' זלמן שהמשטרה החשאית בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות לבריחה הידועה מרוסיה לפולין, דרך העיר [[לבוב]]. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני [[שמחת תורה]], ובדרכו ללבוב עצר במוסקבה, שם התארח בחג אצל האדמו"ר ממכנובקא. | ||
במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו. | במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו. | ||
לאחר הבריחה השתקעו החסידים בעיר [[וינה]], שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים | לאחר הבריחה השתקעו החסידים בעיר [[וינה]], שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרב[[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], הרב [[משה זלמן קמינצקי]], הרב [[יוסף גולדברג]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] והרב [[ישראל קוגל]]. | ||
מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'. | מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'. | ||
גרסה מ־11:14, 1 במרץ 2013
*אפרים זלמן סודקביץ*
ר' זלמן סודקביץ נולד בפולין, בט"ו טבת תרע"ה לאביו ר' גרשון ולאמו מרת הניה. ר' זלמן נודע בהתמסרות מיוחדת לטובת הזולת, גם במחיר של מסירות נפש. עזר ודאג לפרנסתם של יהודים רבים תחת שלטון האימים של רוסיה הקומוניסטית. היה ממייסדי היישוב החב"די כפר חב"ד. ר' זלמן נפטר באור לכ"ו טבת, ה'תשע"ג
נידודיו
כבר בצעירותו עזבה המשפחה את אדמות פולין ועברה למוסקבה, רוסיה. שם הקים בשנים מאוחרות יותר, את ביתו עם גב' סימה שתחי' בת למשפחת לוין החסידית מהעיר נעוול. בימי מלחמת העולם השניה ברח מאימת הנאצים המתקרבים וממוסקבה הגיע עד לטשקנט לשם הגיעו באותו הזמן חסידים רבים.
שהותו ברוסיה
כל זמן משך שהותו ברוסיה, התגורר ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד שהגיעו למקום. המצב הכלכלי והרוחני במקום היה קשה, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית, וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'חדרים' המחתרתיים. לפרנסתו ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הוא היה נותן חומר גלם ומכונות, מהם היו אורגים גרביים, ור' זלמן היה דואג למוכרם.
בריחתו מרוסיה
בתחילת שנת תש"ז נודע לר' זלמן שהמשטרה החשאית בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות לבריחה הידועה מרוסיה לפולין, דרך העיר לבוב. ר' זלמן עזב את טשקנט לפני שמחת תורה, ובדרכו ללבוב עצר במוסקבה, שם התארח בחג אצל האדמו"ר ממכנובקא. במוצאי החג ניסה ר' זלמן לשכנע את האדמו"ר להצטרף אליו לבריחה, אך הוא סירב בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו. לאחר הבריחה השתקעו החסידים בעיר וינה, שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש. ר' זלמן היה מהנבחרים יחד עם החסידים הרבשמריהו ששונקין, הרב בצלאל וילשאנסקי, הרב משה זלמן קמינצקי, הרב יוסף גולדברג, הרב שמואל בצלאל אלטהויז והרב ישראל קוגל. מוינה המשיכו לפריז ושוכנו במלון 'פרימה'.
בהתוועדות עם הרבי שליט"א
לאחר שסיימו לסדר את כל הניירות של הרבי לנסיעה לארצות הברית, נערכה מסיבה בביתו של החסיד ר' זלמן שניאורסאהן. באמצע ההתוועדות שאל הרבי שליט"א לשמו של של ר' זלמן.
= עזר רבות לחסידים שנתפסו, כמו ר' מול'ע פרוס ור' יוסף מוצ'קין, כשנשלחו למחנה עבודה. ר" זלמן שיחד את אחד ממפקדי המחנה שהעביר להם תפילין. ר' זלמן ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הם קיבלו חומר גלם לביתם ומהם ארגו גרביים שאותם דאג ר' זלמן למכור.