עוזיאל חזנוב – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:עוזיאל חזנוב.jpg|left|thumb|250px|הרב עוזיאל חזנוב לעת זקנתו]]
[[תמונה:עוזיאל חזנוב.jpg|left|thumb|250px|הרב עוזיאל חזנוב לעת זקנתו]]
החסיד הרב עוזיאל חזנוב נולד בעיירה נובי-ביחוב שבברית המועצות, להוריו הרב יעקב משה וחיה שמיט שנמנו על העדה הליטאית. לידתו היתה ביום הראשון של חג הפסח תרס”ב - ארבעה ימים בלבד לאחר הולדתו של [[הרבי]] מה”מ.  
החסיד הרב '''עוזיאל חזנוב'' נולד בעיירה נובי-ביחוב שבברית המועצות, להוריו הרב יעקב משה וחיה שמיט שנמנו על העדה הליטאית. לידתו היתה ביום הראשון של חג הפסח תרס”ב - ארבעה ימים בלבד לאחר הולדתו של [[הרבי]] מה”מ.  


ר’ עוזיאל היה איש אמת וחסיד פנימי, למדן מופלג. היו לו את שתי המעלות של למדנים: הוא היה שקדן וניצל כל רגע פנוי. בנוסף ניחן בזיכרון אדיר, בלב חם, בעל רגש חסידי מיוחד. המעיט בדיבור והתרחק מלשון הרע כמפני אש. כך גם חינך את ילדיו. בגין תאריך לידתו המיוחד, אף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי מלך המשיח.
ר’ עוזיאל היה איש אמת וחסיד פנימי, למדן מופלג. היו לו את שתי המעלות של למדנים: הוא היה שקדן וניצל כל רגע פנוי. בנוסף ניחן בזיכרון אדיר, בלב חם, בעל רגש חסידי מיוחד. המעיט בדיבור והתרחק מלשון הרע כמפני אש. כך גם חינך את ילדיו. בגין תאריך לידתו המיוחד, אף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי מלך המשיח.
שורה 14: שורה 14:
למרות האנדרלמוסיה ששררה בעולם מסביב, שקע ר’ עוזיאל בלימוד נגלה וחסידות מבלי שהתחשב בתנאים הגשמיים ובמחסור החמור שהיה באותם ימים. כבר אז ניכרו בו כשרונות מיוחדים; הוא שקד על לימודו באופן יוצא דופן.  
למרות האנדרלמוסיה ששררה בעולם מסביב, שקע ר’ עוזיאל בלימוד נגלה וחסידות מבלי שהתחשב בתנאים הגשמיים ובמחסור החמור שהיה באותם ימים. כבר אז ניכרו בו כשרונות מיוחדים; הוא שקד על לימודו באופן יוצא דופן.  


לימודיו בליובאוויטש נמשכו כשנה, ובשנה זו ספג את האוירה המיוחדת שהייתה בישיבת ‘תומכי תמימים’. אחד מחבריו הטובים באותם ימים, היה הרב [[משה לייב ראטשטיין]], לימים [[מזכיר|מזכירו]] של אדמו”ר הריי”צ וכ”ק אדמו”ר מלך המשיח.  
לימודיו בליובאוויטש נמשכו כשנה, ובשנה זו ספג את האוירה המיוחדת שהייתה בישיבת [[תומכי תמימים]]. אחד מחבריו הטובים באותם ימים, היה הרב [[משה לייב ראטשטיין]], לימים [[מזכיר|מזכירו]] של אדמו”ר הריי”צ וכ”ק אדמו”ר.  


משנת תרע”ז ואילך נדד בין [[ישיבה מחתרתית|ישיבות המחתרתיות]] ברחבי ברית המועצות. באותם ימים ישבו ולמדו בתת-תנאים, בבית כנסת שבקצה העיר או במרתף של דירת אחד החסידים, ולומדים.  
משנת [[תרע"ז]] ואילך נדד בין [[ישיבה מחתרתית|ישיבות המחתרתיות]] ברחבי ברית המועצות. באותם ימים ישבו ולמדו בתת-תנאים, בבית כנסת שבקצה העיר או במרתף של דירת אחד החסידים, ולומדים.  


שבע שנים נדד ר’ עוזיאל בישיבות המחתרתיות, החל משנת תרע”ז ועד סוף שנת תרפ”ד. בשנים אלה למד ב[[קרמנצ’וג]], רוסטוב, פולטבה, ווראניז’ ועוד.  
שבע שנים נדד ר’ עוזיאל בישיבות המחתרתיות, החל משנת תרע”ז ועד סוף שנת תרפ”ד. בשנים אלה למד ב[[קרמנצ’וג]], רוסטוב, פולטבה, ווראניז’ ועוד.  


כשהיה צריך להתגייס לצבא, כתב על כך לאדמו”ר הרש”ב וביקש את ברכתו. הרבי הורה לו לזייף את תעודותיו, כך שנכתב בהם שהוא מבוגר ב-‏15 שנים משנתו האמיתית, ועל כן אין אפשרות לגייסו.  
כשהיה צריך להתגייס לצבא, כתב על כך ל[[אדמו"ר הרש"ב]] וביקש את ברכתו. הרבי הורה לו לזייף את תעודותיו, כך שנכתב בהם שהוא מבוגר ב-‏15 שנים משנתו האמיתית, ועל כן אין אפשרות לגייסו.  


למרות כל הנדודים והקשיים, התמיד ר’ עוזיאל בלימודו כל השנים, ובהיותו בגיל 18 כבר הוסמך לרבנות.
למרות כל הנדודים והקשיים, התמיד ר’ עוזיאל בלימודו כל השנים, ובהיותו בגיל 18 כבר הוסמך לרבנות.
שורה 30: שורה 30:
בחורף תרפ”ג הרגישו תלמידי הישיבה בפולטבה כי המשטרה החשאית עוקבת אחריהם, ועל כן נזהרו התמימים מלכתוב על הישיבה במכתביהם להוריהם. למרות זאת, טבעת החנק הלכה והתהדקה סביבם, ובימים שלפני חג הפסח כמעט והגיע הסוף.  
בחורף תרפ”ג הרגישו תלמידי הישיבה בפולטבה כי המשטרה החשאית עוקבת אחריהם, ועל כן נזהרו התמימים מלכתוב על הישיבה במכתביהם להוריהם. למרות זאת, טבעת החנק הלכה והתהדקה סביבם, ובימים שלפני חג הפסח כמעט והגיע הסוף.  


באחד הימים הגיעו אנשי היבסקציה והבולשת בראשות מפקדם האכזר טייטל, לערוך חיפוש בבית הכנסת. הם בדקו כל פינה בישיבה, ולשמחת לבם גילו סלים מלאים במצות שמורה שנאפו עבור תלמידי הישיבה. אמנם הם לא החרימו את המצות, אבל כעבור זמן קצר הופיעה ידיעה ראשית בכל העיתונים המקומיים על החיפוש בבית הכנסת, כאשר צויין בהבלטה גם על סלי המצות.  
באחד הימים הגיעו אנשי היבסקציה והבולשת בראשות מפקדם האכזר טייטל, לערוך חיפוש בבית הכנסת. הם בדקו כל פינה בישיבה, ולשמחת לבם גילו סלים מלאים ב[[מצות]] שמורה שנאפו עבור תלמידי הישיבה. אמנם הם לא החרימו את המצות, אבל כעבור זמן קצר הופיעה ידיעה ראשית בכל העיתונים המקומיים על החיפוש בבית הכנסת, כאשר צויין בהבלטה גם על סלי המצות.  


בסיום החיפוש החלה חקירה קשה וצולבת. ר’ עוזיאל שבעוד כמה ימים ימלאו לו עשרים, נחקר אף הוא. אולם הוא ואחיו התמימים לא נשברו; מבעוד מועד הכינו גירסה משלהם לעובדת הימצאותם יחדיו: “אנחנו לומדים לבד, הורינו שולחים לנו כסף ומוצרי מזון, וכך אנו אוכלים וקונים בגדים. אין לנו מנהלים או מורים ואיש לא ביקש מאתנו לבא לפה”. התמימים ידעו כי מילה אחת שלא במקום, יכולה לפגוע חס ושלום בהם ובראשי הישיבה.  
בסיום החיפוש החלה חקירה קשה וצולבת. ר’ עוזיאל שבעוד כמה ימים ימלאו לו עשרים, נחקר אף הוא. אולם הוא ואחיו התמימים לא נשברו; מבעוד מועד הכינו גירסה משלהם לעובדת הימצאותם יחדיו: “אנחנו לומדים לבד, הורינו שולחים לנו כסף ומוצרי מזון, וכך אנו אוכלים וקונים בגדים. אין לנו מנהלים או מורים ואיש לא ביקש מאתנו לבא לפה”. התמימים ידעו כי מילה אחת שלא במקום, יכולה לפגוע חס ושלום בהם ובראשי הישיבה.  
שורה 36: שורה 36:
בתום החיפושים והחקירות הודיעו אנשי המשטרה כי מי שעוד לא מלאו לו 18 שנים, אסור לו על פי החוק ללמוד תורה, ועל כן הם מחויבים לעזוב את העיר בתוך שלושה ימים. הרשעים הלכו לדרכם, והתמימים הבינו כי עליהם להסתלק מהמקום בהקדם האפשרי. עד שלהי חודש ניסן, עזבו כל התמימים את העיר, והם התפזרו למקומות שונים קבוצות קבוצות. ר’ עוזיאל עצמו המשיך בנדודיו במטרה להוסיף וללמוד.  
בתום החיפושים והחקירות הודיעו אנשי המשטרה כי מי שעוד לא מלאו לו 18 שנים, אסור לו על פי החוק ללמוד תורה, ועל כן הם מחויבים לעזוב את העיר בתוך שלושה ימים. הרשעים הלכו לדרכם, והתמימים הבינו כי עליהם להסתלק מהמקום בהקדם האפשרי. עד שלהי חודש ניסן, עזבו כל התמימים את העיר, והם התפזרו למקומות שונים קבוצות קבוצות. ר’ עוזיאל עצמו המשיך בנדודיו במטרה להוסיף וללמוד.  


אחת מתחנות חייו היתה ברוסטוב, בישיבה ששכנה בצילו של אדמו”ר הריי”צ. אולם גם שם לא שהה זמן רב ובסוף חורף תרפ”ד, לאחר עזיבתו של אדמו”ר הריי”צ את העיר, עזבה גם הישיבה את רוסטוב ועברה לחרקוב. שתי קבוצות מתוך שאר התלמידים נשלחו ללמוד בנפרד את מלאכת השחיטה. ר’ עוזיאל הצטרף לקבוצה שנדדה לווראניז’, שם סיים את לימודי השחיטה שלו עד סוף קיץ תרפ”ד.  
אחת מתחנות חייו היתה ב[[רוסטוב]], בישיבה ששכנה בצילו של אדמו”ר הריי”צ. אולם גם שם לא שהה זמן רב ובסוף חורף [[תרפ"ד]], לאחר עזיבתו של אדמו”ר הריי”צ את העיר, עזבה גם הישיבה את רוסטוב ועברה לחרקוב. שתי קבוצות מתוך שאר התלמידים נשלחו ללמוד בנפרד את מלאכת השחיטה. ר’ עוזיאל הצטרף לקבוצה שנדדה לווראניז’, שם סיים את לימודי השחיטה שלו עד סוף קיץ [[תרפ"ד]].  


==נידודים==
==נידודים==
שורה 46: שורה 46:
ר’ עוזיאל שימש כשוחט, אולם מכך לא היתה לו פרנסה בליובאוויטש. בשל כך עברה משפחת חזנוב להתגורר בעיירה סטרי-רוסיה, שם התפרנסה ממכירת סוכר. ר’ עוזיאל המשיך לשחוט בסתר, והדבר נודע לשלטונות הקומוניסטים שהחלו לרדוף אותו בשל כך. הוא נאלץ לעבור עם משפחתו לעיירה ייעגראווסק הסמוכה למוסקבה, בה מצאו כמה ממשפחות החסידים מפלט.  
ר’ עוזיאל שימש כשוחט, אולם מכך לא היתה לו פרנסה בליובאוויטש. בשל כך עברה משפחת חזנוב להתגורר בעיירה סטרי-רוסיה, שם התפרנסה ממכירת סוכר. ר’ עוזיאל המשיך לשחוט בסתר, והדבר נודע לשלטונות הקומוניסטים שהחלו לרדוף אותו בשל כך. הוא נאלץ לעבור עם משפחתו לעיירה ייעגראווסק הסמוכה למוסקבה, בה מצאו כמה ממשפחות החסידים מפלט.  


בעת שעבר לייעגראוסק, חורף תרצ”ו, שלח לו אדמו”ר הריי”צ מכתב ברכה: “מזל טוב בעד העתקת מגורו, ויתן השם יתברך שיהיה להצלחה בגשמיות ורוחניות, והשם יתברך יזמין לו פרנסתו בריוח ובמנוחה שיוכל לקבוע עיתים תורה ועבודה ויגדלו ילידיהם שי’ לתורה חופה ומעשים טובים”.  
בעת שעבר לייעגראוסק, חורף [[תרצ"ו]], שלח לו אדמו”ר הריי”צ מכתב ברכה: {{ציטוטון|מזל טוב בעד העתקת מגורו, ויתן השם יתברך שיהיה להצלחה בגשמיות ורוחניות, והשם יתברך יזמין לו פרנסתו בריוח ובמנוחה שיוכל לקבוע עיתים תורה ועבודה ויגדלו ילידיהם שי’ לתורה חופה ומעשים טובים}}.  


במשך תקופה התחבא בביתו המשפיע הרב [[מענדל פוטרפס]], למרות הסכנה העצומה הכרוכה בדבר.
במשך תקופה התחבא בביתו המשפיע הרב [[מענדל פוטרפס]], למרות הסכנה העצומה הכרוכה בדבר.
שורה 58: שורה 58:
כשהגיעה בתו הבכורה רבקה לגיל בית ספר, נמנע מלשולחה ללימודים ב’שקולע’ כדי שלא ייכנס בה מהחינוך הקומוניסטי הכפרני. אולם כשיד הקומוניסטים החלה הלכה והיתה קשה יותר ויותר, שלח אותה לבית הספר, אך עשה כל מאמץ כדי שלא תגיע ללימודים בשבת.  
כשהגיעה בתו הבכורה רבקה לגיל בית ספר, נמנע מלשולחה ללימודים ב’שקולע’ כדי שלא ייכנס בה מהחינוך הקומוניסטי הכפרני. אולם כשיד הקומוניסטים החלה הלכה והיתה קשה יותר ויותר, שלח אותה לבית הספר, אך עשה כל מאמץ כדי שלא תגיע ללימודים בשבת.  


המשטרה החשאית הלכה והחריפה את המעקבים אחרי יהודים שומרי מצוות בכלל ואחרי חסידי ליובאוויטש בפרט. לדאבון לב, היו יהודים שלא עמדו בלחץ הכבד שהופעל עליהם, והם הפכו ל”מוסרים”. פעם גם ר’ עוזיאל כמעט ונתפס בחכתו של [[איצ’ה המוסר]]. מספרת הבת בתיה: “הייתי אז ילדה קטנה, כשבאחד הימים ניגש אלי ברחוב הסמוך לביתינו יהודי ששאל אותי איפה גרים ההורים. עוד בטרם הספקתי לענות לו, ודודי הרב שמואל שטיינהארט בא ממול וצעק לעברי שלא אענה לו ולהתרחק ממנו. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, אך הדוד לא הרפה וצעק ‘אמא שלך קוראת לך, רוצי הביתה’. רצתי כש’המוסר’ רץ בעקבותיי.
המשטרה החשאית הלכה והחריפה את המעקבים אחרי יהודים שומרי מצוות בכלל ואחרי חסידי ליובאוויטש בפרט. לדאבון לב, היו יהודים שלא עמדו בלחץ הכבד שהופעל עליהם, והם הפכו ל”[[מוסר]]ים”. פעם גם ר’ עוזיאל כמעט ונתפס בחכתו של [[איצ’ה המוסר]]. מספרת הבת בתיה: “הייתי אז ילדה קטנה, כשבאחד הימים ניגש אלי ברחוב הסמוך לביתינו יהודי ששאל אותי איפה גרים ההורים. עוד בטרם הספקתי לענות לו, ודודי הרב שמואל שטיינהארט בא ממול וצעק לעברי שלא אענה לו ולהתרחק ממנו. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, אך הדוד לא הרפה וצעק ‘אמא שלך קוראת לך, רוצי הביתה’. רצתי כש’המוסר’ רץ בעקבותיי.


“כעבור כמה ימים הגיעו אנשי המשטרה החשאית לעצור את אבא, אולם הם טעו בכתובת והגיעו אל השכן הגוי. לשמחתנו זה לא גילה איפה אנחנו גרים, ולא רק זאת, אלא מיד לאחר שעזבו את ביתו, הוא מיהר להודיע לאבא כי מחפשים אחריו. אבא הבין כי הוא על הכוונת, ומיד הוא נסע יחד עם המשפחה לעיירה נידחת בשם קרוקול, שם היינו המשפחה היהודית היחידה”...  
“כעבור כמה ימים הגיעו אנשי המשטרה החשאית לעצור את אבא, אולם הם טעו בכתובת והגיעו אל השכן הגוי. לשמחתנו זה לא גילה איפה אנחנו גרים, ולא רק זאת, אלא מיד לאחר שעזבו את ביתו, הוא מיהר להודיע לאבא כי מחפשים אחריו. אבא הבין כי הוא על הכוונת, ומיד הוא נסע יחד עם המשפחה לעיירה נידחת בשם קרוקול, שם היינו המשפחה היהודית היחידה”...  
שורה 72: שורה 72:
==בארצות הברית==
==בארצות הברית==


בשנת תשי”ג נפתחה תקופה חדשה בחייו, ויחד עם משפחתו היגר לארצות הברית והשתקע בשכונת [[קראון הייטס]]. כיון שבקראון הייטס התקשה למצוא מקור פרנסה, הוא היגר לבוסטון, שם הוצעה לו מישרת שוחט עם תנאי מחיה מצויינים, כמו משכורת גבוהה, דירה ועוד. ר’ עוזיאל שאל את [[הרבי]], ולאחר שקיבל את הסכמתו הק’, נענה להצעה והחל לעבוד בבוסטון, אלא שלאחר שבוע בלבד עזב את המקום, גם הפעם בהסכמת הרבי. הוא לא יכל לסבול את העובדה כי בבוסטון נוהגים בשחיטה בקולות רבות, כאשר על חותמת כשרות רגילה מוסיפים ‘גלאט’...  
בשנת [[תשי"ג]] נפתחה תקופה חדשה בחייו, ויחד עם משפחתו היגר לארצות הברית והשתקע בשכונת [[קראון הייטס]]. כיון שבקראון הייטס התקשה למצוא מקור פרנסה, הוא היגר לבוסטון, שם הוצעה לו מישרת שוחט עם תנאי מחיה מצויינים, כמו משכורת גבוהה, דירה ועוד. ר’ עוזיאל שאל את [[הרבי]], ולאחר שקיבל את הסכמתו הק’, נענה להצעה והחל לעבוד בבוסטון, אלא שלאחר שבוע בלבד עזב את המקום, גם הפעם בהסכמת הרבי. הוא לא יכל לסבול את העובדה כי בבוסטון נוהגים בשחיטה בקולות רבות, כאשר על חותמת כשרות רגילה מוסיפים ‘גלאט’...  


בשל היותו איש אמת, איבד ר’ עוזיאל את מקור הפרנסה שלו. עקב כך התקיימה משפחת חזנוב בתנאים קשים יותר משנה.
בשל היותו איש אמת, איבד ר’ עוזיאל את מקור הפרנסה שלו. עקב כך התקיימה משפחת חזנוב בתנאים קשים יותר משנה.
מעז יצא מתוק. כשנה לאחר מכן ארגנו בעלי האיטליזים ב’קראון הייטס’ שחיטת ליובאוויטש, כאשר השוחטים הראשונים היו: ר’ עוזיאל ור’ [[ישראל שמעון קלמנסון]]. מאז היתה לו פרנסה מכך במשך שנים רבות.  
מעז יצא מתוק. כשנה לאחר מכן ארגנו בעלי האיטליזים ב[[קראון הייטס]] [[שחיטת ליובאוויטש]], כאשר השוחטים הראשונים היו: ר’ עוזיאל ור’ [[ישראל שמעון קלמנסון]]. מאז היתה לו פרנסה מכך במשך שנים רבות.  


כשהגיע לגיל 65 ביקש לצאת לפנסיה. כחסיד ומקושר לא עשה דבר מבלי לשאול קודם לכן את הרבי, והתשובה היתה מפתיעה מאוד: “הרי אנו באותו גיל, כל זמן שאני עובד גם אתה יכול לעבוד”, ענה הרבי. ר’ עוזיאל כחייל ממושמע המשיך בעבודת השחיטה. לאחר זמן מה, שוב ביקש לפרוש מהעבודה, והרבי אמר לו: אני מבוגר ממך, ומותר לך לציית לי.  
כשהגיע לגיל 65 ביקש לצאת לפנסיה. כחסיד ומקושר לא עשה דבר מבלי לשאול קודם לכן את הרבי, והתשובה היתה מפתיעה מאוד: “הרי אנו באותו גיל, כל זמן שאני עובד גם אתה יכול לעבוד”, ענה הרבי. ר’ עוזיאל כחייל ממושמע המשיך בעבודת השחיטה. לאחר זמן מה, שוב ביקש לפרוש מהעבודה, והרבי אמר לו: אני מבוגר ממך, ומותר לך לציית לי.