אברהם יצחק קוק – הבדלי גרסאות
←תולדותיו: תיקונים והוספות |
←תולדותיו: תיקונים והוספות |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
הרב קוק נולד | הרב קוק נולד בט"ז באלול [[תרכ"ה]] בעיירה גרייבה במחוז דווינסק בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה דווינסק (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של ה[[צמח צדק]]. כן שמע דברי חסידות בדרך חב"ד מהמשפיע ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של [[הגר"א]] והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים ב[[קבלה]]. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת מתנגדים אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ"ץ שכונה "רבי יצחק מגיד", נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך. | ||
למד בבתי המדרש בלוצין ובסמרגון ובישיבת וולוז'ין. בניסן תרמ"ו נשא לאישה את אלטה בת-שבע, בת [[האדר"ת]] שנפטרה בדמי ימיה בתרמ"ט. בתר"ן נשא את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל בליטא ובתרנ"ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה. | |||
הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת משגיח בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ"ח באייר [[תרס"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין קהילת [[חב"ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים. | |||
בסוף תרע"ד [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] שאליה הוזמן והייתה מיועדת להתקיים שם. אך עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה היא התבטלה והרב קוק נתקע באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בסנט גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא הנעתר להזנה שאחר שקהילת חסידחי בלז בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. | בסוף תרע"ד [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] שאליה הוזמן והייתה מיועדת להתקיים שם. אך עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה היא התבטלה והרב קוק נתקע באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בסנט גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא הנעתר להזנה שאחר שקהילת חסידחי בלז בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
בשנת [[תרפ"א]] הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל (הרבנות הראשית לישראל לאחר הקמת המדינה) ומונה לרבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל כשהרב יעקב מאיר מונה לראשון לציון ורבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל. | בשנת [[תרפ"א]] הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל (הרבנות הראשית לישראל לאחר הקמת המדינה) ומונה לרבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל כשהרב יעקב מאיר מונה לראשון לציון ורבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל. | ||
למעט האנטי ציוניים הקיצוניים ביותר, כלל גדולי היהדות החרדית התייחסו אליו כאחד מגדולי הדור, על אף המחלוקת ההשקפתית החריפה. | למעט האנטי ציוניים הקיצוניים ביותר, כלל גדולי היהדות החרדית התייחסו אליו כאחד מגדולי הדור, על אף המחלוקת ההשקפתית החריפה.{{הערה|ראו [http://haredim.info/%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA-38/%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A7-133999/ כאן] ו[http://www.scribd.com/doc/2368277/%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C כאן].}} | ||
חיבר ספרי הלכה רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו. | חיבר ספרי הלכה רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו. | ||