אפרים אליעזר ילס

הרב יאלעס משוחח עם הרבי בהתוועדות

הרב אפרים אליעזר הכהן ילס (נכתב באידיש יאלעס) (ה' בשבט תרנ"א - תשמ"ט) היה גאב"ד סאמבור, רבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בפילדלפיה.

נולד לרב שלום הכהן, שהיה רב העיר סטרי, ולאסתר שיינדל, ביום ה' בשבט תרנ"א בסמאבור שבגליציה - מצאצאי רבי אורי מסאמבור. התחנך אצל אביו, שהיה תלמיד בעל השואל ומשיב הרב יוסף שאול נתנזון.

בשנת תרע"ג הוסמך לרבנות על ידי הרבנים דוד הלוי הורביץ מסטניסלוב ונתן לוין מרישא. משנת תרע"ו נתמנה לשבת כדיין בבית הדין של העיר סטרי.

בשנת תרפ"א היגר עם משפחתו לארה"ב ונתמנה לרב קהילת "כרם ישראל" בפילדלפיה. בשנת ה'תש"ח נתמנה להיות ראש רבני הקהילה החרדית בפילדלפיה.

בסוף ימיו היה מכונה גאב"ד סאמבור או האדמו"ר מסאמבור, ושימש כנשיא כבוד של אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה. את הנהגת חסידות סאמבור ממשיך נכדו הרב אורי גלדצלער.

קשריו עם הרבי

לאחר בואו של הרבי אדמו"ר הריי"צ לארה"ב, ביקש ממנו הרב יאלעס, ללמוד עמו את תורת הקבלה והחסידות, והוא הפנה אותו לחתנו, הרבי. לאחר פטירת הרבי הריי"צ בשנת תש"י, הוא לחץ על חתנו הרבי לקבל על עצמו את עול הנשיאות, ומאז היה בא להשתתף בהתוועדויותיו בקביעות. הוא היה מקורב לרבי, והוא קיבל על עצמו את הרבי כרבו האישי והיה נוהג לבוא אליו מספר פעמים בשנה. בסדרת אגרות קודש מהרבי מליובאוויטש ישנם מאות מכתבים תורנים בין שניהם, בנגלה ובקבלה. וישנם ריבוי סיפורים אודות התקשרות והביטול שלו להרבי.

נהג בי"ט כסלו (בשעה שהרבי היה רושם איזה מסכת יקח מחלוקת הש"ס) לתת את העט שלו להרבי. ואח"כ הרבי היה מחזיר לו, ואומר לו יישר כח, ולפעמים מוסיף עוד.

בהתוועדות י' שבט תשל"ו בו ביקש הרבי מרבנים לפסוק שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, הרב אפרים יאלעס היה אחד מהרבנים שנעמדו לנעום.

נהג כמה פעמים לבקר בחול המועד פסח את הרבי והגדיר אותם כ"קבלת פני רבו ברגל".

ביקורו בפסח תשמ"ב

להלן כפי שנרשם ביומן בשעתו:

י"ח ניסן תשמ"ב

..אח"כ ניגש אליו הרב יאלעס לבוש שטרימל וטלית ואד"ש חייך אליו ודיבר עמו כמה רגעים אח"כ הרב יאלעס הלך אחרי אד"ש ועלה איתו יחד במעלית וכשיצאו מהמעלית אד"ש חייך (כנראה דיבר עמו במעלית) אח"כ נכנס אחרי אד"ש יחד עם חתנו ושלושת נכדיו אל געה"ת אד"ש חייך אליו וניגש לשולחן שעומד בגעה"ת ובראש השולחן הי' כיסא מרופד (גומי) עבור אד"ש אח"כ התיישב הרב יאלעס כנראה על הספסל הקטן שהי' שם והשאר עמדו. תוכן השיחה הייתה: בתחילה אד"ש שאלו על ספרו האם עומד להוציא אותו שיהי' מוכן להשתמש בו כרוך, אח"כ אמר לו אד"ש שיצטרכו לספור "ספירת העומר" עד שהספר יהי' מוכן. אח"כ שאל את הרבי מדוע הרמב"ם אינו כותב בנוגע למצוה שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל. [זהו הסיבה שהוא מגיע בכל שנה לרבי בחוה"מ פסח] אח"כ שאל האם צריך להכין את ארץ ישראל למשיח ע"י שיכבשוה. וענה אד"ש: שאין ללכת לכבוש כי זהו רק ע"י משיח כשיש סנהדרין וכו' רק אז אפשר לכבוש את הארץ אבל עדיין אין לכבוש ומה שמדברים בנוגע לאה"ק זהו לא מלחמה אלא מצד ההל' בשו"ע הל' שבת סי' שכ"ט שנכרים שצרו על עיירות מישראל ואפי' על עסקי קש ותבן מחללים עליהם את השבת ויוצאים עם כלי זיין וזהו אפי' אם זה יקרה ח"ו בברוקלין ג"כ יחללו עליהם את השבת וכו', וכאן מדוב בנוגע לפקו"נ ואפי' שזהו לא חלק מארץ ישראל ע"י שמחזירים את 'ימית' ו'עצמונה' 'חצר הדר' הרי הגבול זה 10 ק"מ קרוב יותר לת"א ב"ב וכפר חב"ד וזהו יותר סכנת נפשות. הרבי התבטא ואמר לו השמעת כזו שטות?! שמחזירים השטחים וכן בנוגע למה שבגין חתם שבעוד 5 שנים ר"ל היל"ת הוא יהי' יחד עם הפלסתינים וכן הזכיר בנוגע לכך שהיו חסידי חב"ד אצל בגין לרשום אותו לס"ת ואמר שימית אינה מארץ ישראל וע"ז אמר אד"ש כנ"ל שאין זה נוגע אם זהו ארץ ישראל אלא מצד פקו"נ וכאן ישנו אדם שמוכן לוותר על פקו"נ בכדי שיקבל תקציב לישיבות.. [כשהרבי דיבר בנוגע למצב בארץ ישראל הוא דיבר חזק ובתוקף ובידו הק' עשה תנועת ביטול והכה על ... וכו'] אח"כ שאל מהו הסדר ברמב"ם בנוגע לביאת משיח. ואמר אד"ש שכתוב שיקום איש מבית דוד וכו' ויכוף כל ישראל וינצח ועדיין עם כל המעלות האלו הוא בן אדם פשוט ורק אחרי שבפועל יבנה את בית המקדש אז הוא יהי' המשיח. אח"כ אמר לו אד"ש בנוגע ל"ווי וואנט משיח נאו" הרי נאו זהו גמטרי' ז"ן שזהו ענין הזן ומפרנס את העולם כולו בטובו שזהו ענין של הרחב פיך ואמלאהו [קאפי' פ"א] שזהו בין בגשמיות ובין ברוחניות, אח"כ אמר לאד"ש שהוא אדם מרומם מכל העם שכמו למעלה מכל העם ונשמה כללית וראש בנ"י. וכן אד"ש אמר לו "יישר כח" על שבמי שברך שאומרים אצלו בביהכ"נ אין מוזכר על התחלתא דגאולא, הם שהו עם אד"ש כ-40 דקות אח"כ עמדו לצאת אד"ש דיבר עמו עוד מעט וחייך אליו ואד"ש ליווהו עד פתח געה"ת הביט עליו במבט חד עד שנעלם בין הבחורים אח"כ ניגש אד"ש לקחת את הסידור מהשולחן [כי ישבו מיד אחרי התפילה ואד"ש הי' עטוף בטלית] ונכנס לחדרו.

ביקורו האחרון

בבוקר של יום שלישי י"ח ניסן תשמ"ח לאחר תפילת שחרית הגיע ל770 הגאון הגדול זקן הפוסקים רבי אפרים אליעזר יאלעס שליט"א מפילדלפיה [הנוהג לבוא מדי שנה בחג הפסח לכ"ק אדמו"ר שליט"א בנמקו שזהו מצד דין עליה לרגל בזמן הגלות המוזכר בגמרא שיוצאים ידי חובה על ידי ראיית פני רבו]. הגאון הישיש שליט"א (זצ"ל) הגיע בלווית בניו ונכדיו.

הוא המתין בפתח גן עדן התחתון, כשעלה כ"ק אדמו"ר שליט"א מבית המדרש הגדול והבחין בו, לחץ את ידו בחמימות רבה ואחר כך נכנסו כ"ק אדמו"ר שליט"א והגר"א יאלעס ובני משפחתו ל"גן עדן התחתון" כעבור זמן יצאו שאר בני המשפחה וכ"ק אדמו"ר שליט"א שוחח עם הגר"א יאלעס ביחידות.

הביקור נמשך כמחצית השעה, כשהגר"א יאלעס נפרד מכ"ק אדמו"ר שליט"א, יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א אחריו ללוותו בעוד שני נכדיו תומכים בו ועוזרים לו להלך לאחוריו משום שאינו רוצה להפנות את גבו לכ"ק אדמו"ר שליט"א, בדרך אל היציאה הובא כיסא והגר"א יאלעס (המתין לרכב שקיחנו ובינתיים) התיישב על כסא.

כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו את המלים "יראה כהן בציון" ואחר כך הוסיף שכיון שעתה הוא יום טוב שינגנו שיר שמחה. הקהל שעמד מסביב פצח בשיר "ושמחת בחגיך" וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד את השירה בידיו הקדושות כשהוא מביט במאור פנים בהגר"א יאלעס ובכל הסובבים.

כ"ק אדמו"ר שליט"א המתין שם דקות ארוכות עד שמהכונית בה נסע הגר"א יאלעס נסעה מהמקום. אחר כך חזר לחדרו הק'.

(מתוך יומן 'הקהל' תשמ"ח)

ספריו

הרב יאלעס חיבר ספרים שונים, בהם:

• דברי אפרים אליעזר פילדלפיה, תשמ"ג.
• כתבי אחיעזר - בירורי הלכות, צורף לספרו של אחיו - הרב ישעיה אשר יאללעס, שמן הראש, סטרי, תרצ"ג.

משפחתו

לאחר פטירת רעייתו הראשונה, בינה, (נפטרה תרפ"ד) בת דודו הרב יהודה צבי מסאמבור, נישא לגיטא פסיא בת הרב יחזקאל פולק.

מצאצאיו:

• שרה (נפטרה בשנת תשמ"ב).
• אסתר (נפטרה בתאונה בשנת תשל"ד).
• שיינדל שושנה אשת הרב יוסף גלדצלער.